אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק א· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן ח

סימן ז

כבוד ידידי גיסי וכו'

מכתבך הגיעני והנני בהיותך במקום מעינות הרחצה לשעשע עמך מעט באמרים. אשר הקשית בש"ס ב"מ (ל"ב ע"א) מנין שאם אמר לו אביו אל תחזיר שלא ישמע לו שנא' איש אמו ואביו תראו ואת שבתותי תשמרו כו' טעמא דכי רחמנא כו' הא לא"ה ה"א צייתא לי' והא האי (דכיבוד אב) עשה ולא דחי ל"ת ועשה והקשית עפי"ד הרמב"ן (בפ' יתרו עה"כ זכור את יום השבת כו') דלכך עשה דוחה ל"ת דעשה היא אהבה כדרך האוהב המקיים ועושה בגופו וממונו רצון אדוניו והוא גדול מהנשמר מעשות הרע בעיניו ע"ש וא"כ הך עשה דיקיים שישמע לאביו שלא יחזיר יהי' בשוא"ת ולמה לי' להש"ס לומר משום דאין עשה דוחה ל"ת ועשה תיפוק לי' דאפי' הוי רק ל"ת גרידא ג"כ ל"ש לומר דידחה העשה דכיבוד שישמע לאביו ויקיים רק בשוא"ת שלא יחזיר והוא כמו הל"ת דהוי רק בשוא"ת ולפי"ד הרמב"ן ל"ש בזה שידחה העשה דהוי רק בשוא"ת אף הל"ת גרידא עכת"ד – הנה על הרמב"ן לא תקשי מסוגיא זו דאיהו הרמב"ן מקשה בלא"ה בסוגי' זו כמובא בשטה מקובצת בזה דמה כיבוד שייך בזה שהרי אין לאביו כבוד כשאינו מחזיר ותי' שאמר לו אביו אל תחזיר אלא עסוק בכבודי להביא לי גוזלות או לשמשני עכ"ד השט"מ בשם הרמב"ן והרשב"א ומעתה לא תקשי על הרמב"ן דאיהו ס"ל בלא"ה הפי' בגמ' שאמר לו שילך להביא גוזלות ולשמשו שזהו קום ועשה ול"ק קושייתך וע"ע שם בשט"מ שהביא בשם גליון תוס' כעין דרך קושייתך דהא הוי העשה דכיבוד רק בשוא"ת ותי' דגם אם מקיים העשה דכיבוד מבטל העשה דאבידה רק בשוא"ת כמובן פשוט – אולם לדבריך לפי"ד הרמב"ן צ"ע לע"ד בכ"מ דאמרינן בש"ס אין עשה דוחה ל"ת ועשה דשבת או יו"ט הא הוי העשה דשבת ויו"ט רק בשוא"ת ונודעו דברי התוס' דאין עדל"ת ועשה משום אף דהל"ת נדחה ע"י העשה ונשאר העשה וזה לא יוכל לדחות דמאי אולמי' דהא עשה מהאי עשה אמנם זהו בעשה ששוין שניהם אבל כשהעשה שעם הל"ת היא בשוא"ת שוב שייך לומר דהעשה בקום ועשה ידחה אותה לפי סברת הרמב"ן בפ' יתרו הנז', וצ"ע התשובה נאבדה ממני ורשמתי זה המעט כפי זכרוני בס"ד]

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה