אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק א· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן ג

סימן ב

הגיענו מכתבך והנני להשיבך על מה שכ' על דברי המהרש"ל שהביא הש"ך סי' ל"ה ס"ק מ"ד דאף דבשיעא כאופתא מהני היכר סדק מ"מ בחסר אונא לא מהני ובס"ק שאח"ז הביא בשם מהרש"ל וכו' ולק"מ כי מדויל ידך אתה משתלם וכו' מדברי הפמ"ג שהבאתי גם במכתבך וכו' – אולם בגוף דברי הפמ"ג (בשפ"ד ס"ק מ"ד) שכ' דהמהרש"ל ס"ל הטעם דהיכר סדק משום דזה ראי' שסדורה מבפנים כהלכתה, צ"ע לפע"ד דהא עיקר סדורה מבפנים לכלא את הרוח אשר בקרבה ולעשות כל אונה פעולתה וכמ"ש בשמ"ח סי' זה סעי' ג' והרי סמפון האונה הוא הקולט המוליך ומנשב את הרוח ולא בשר הריאה כמובן וא"כ לפי"ד הפמ"ג הי' צריך להיות להמהרש"ל היכר סמפון סימן היותר מובהק להכשיר דהא זהו היינו שסדורה מבפנים כהלכתה (בסמפון לכל אונה לכלא את הרוח כנז') והא המהרש"ל כתב שם דהיכר סמפון אינו מצטרף להקל ורצה לדחות לגמרי את דעת הבודקים לסמוך על היכר סמפון רק שנטה שיש לסמוך אולי להחמיר כדבריהם אם לא נמצא סמפון. אבל לבדוק ע"ז אין צריך, אכן להקל בודאי לא נסמוך על הסמפון ע"ש והרי מזה מדברי היש"ש נראה היפך דברי הפמ"ג שכתב לדעת מהרש"ל בזה וצ"ע, וע' בלב"ש סי' ל"ה ס"ק ט"ז – וע"ש בשמ"ח סעי' י' ותב"ש ס"ק י"ג ומ"ש שם בלב"ש על דברי שו"ת גבעת שאול שפסק דבהיכר סדק ובדקו ולא מצאו סמפון לכל אונה בפ"ע ג"כ כשר ודבריו המה על כרחך דלא כמהרש"ל ביש"ש וע' בראש אפרים ס"ק ט"ו שהשיג ג"כ על הגבעת שאול וכ' דאלו ראה ביש"ש גופי' במקומו לא הי' סומך להקל דהמהרש"ל כ' דיש לסמוך על סימן זה לחומרא – וראיתי בס' שו"ת זכרון צבי מנחם סי' מ"ו פקפק על התב"ש ונוטה להקל בהיכר סדק אף שנמצא רק סמפון א' לשניהם (וכדברי הגבעת שאול). ולפע"ד אין דבריו מוכרחים לדחות עי"ז דעת המהרש"ל והתב"ש שפסק כותי' במקום שאינו ה"מ וצורך גדול. דמ"ש שם בזכרון צבי מנחם דאם סמפון בלא סדק מהני וסדק בלא סמפון לא מהני א"כ סימן דסמפון טב יותר ומלשון הרמ"א שכתב ואפי' היכר ע"י סמפון נראה דסי' דסמפון גרע עכ"ד וזה אין ראי' די"ל דאשמעינן הרמ"א רבותא אף בכל הריאה דבוקה וקאי על לשון המחבר שם שכתב ריאה שאין לה חיתוכי דאונה והיינו כל הריאה דבוקה, ואשמעינן רבותא דגם בסמפונות מכשירין גם בכל הריאה דבוקה ושלא נאמר כסברת המהרש"ל דבכל הריאה דבוקה לא מהני הכשר סמפונות אף דבב' אומות בלבד דבוקים מכשיר המהרש"ל ג"כ לפי"ד הש"ך בס"ק מ"ה מ"מ בכל הריאה דבוקה אם מבפנים יש בה סמפונות כיון דסוף כל סוף היא שיעא כאופתא וטריפה מדינא דגמ' ולא הכשיר כשכל הריאה דבוקה רק בהיכר סדק זהו לפי המהרש"ל אבל הרמ"א פשיטא דמתיר גם בכל הריאה דבוקה גם בהיכר סמפונות כיון דלא חילק וגם דקאי על לשון המחבר שכ' בכל הריאה דבוקה כנז' וזהו י"ל דאשמעינן הרמ"א רבותא בסמפונות גם בכל הריאה דבוקה דמהני וממילא אין עוד ראי' של הזכרון צבי מנחם גם מה שהקשה למה אין בודקין לכתחלה אחר הסמפונו' בהיכר סדק כבר קדמו בזה הלב"ש שם וכ' דרוב פעמים נמצא כשיש היכר סדק גם מבפנים האונות כהלכתן. והקשה לו יהא אלא ס"ס או רובא הלא עכ"פ צריך לברר היכא דאפשר ולע"ד י"ל דאם הי' הך דאם לא נמצא לה סמפון בפ"ע אף כשיש היכר סדק ביניהם הוי טריפות ודאי, אז היו צריכין לבדוק אחר הסמפון ול"ש לומר כיון דרוב פעמים כשיש היכר סדק יש סמפון לכ"א וא' דהא עכ"פ גם ברוב צריכין לברר היכא דאפשר והיו צריכין לבדוק כנז' אבל כיון שכ' היש"ש בזה"ל וגם אולי לחומרא דהיכר סדק לא יועיל אם לא שיהי' לכל אונה סמפון בפ"ע אבל מ"מ א"צ לבדוק אחר זה וכו' עכל"ה הרי דגם כשלא נמצא סמפון לכל אונה בפ"ע (כשמכשירן בהיכר סדק) אינו להיש"ש רק ספק טריפות לחומרא כמש"כ בלשון ואולי ע"כ די לנו להחמיר (כדעת היש"ש) שאם פתחו ונמצא שאין סמפונות מיוחדים לכ"א לאסור אז. אבל לבדוק ע"ז כיון דרוב פעמים כשיש סדק חלוקים הם גם בסמפונותיהם בזה בודאי יש לסמוך שא"צ בדיקה אף לכתחלה כיון דגם אם לא ימצאו רק סמפון א' אינו רק ספק מחומרא להטריף, וגם מ"ש דלו יהא אלא ס"ס צריך לברר כנז' הנה נודע מדברי הנו"ב (קמא סי' מ"ג ונ"ז מיו"ד) דבס"ס היכא שיכולין לברר רק ספק א' והספק הב' א"א לברר גם הרשב"א לא מצריך בירור כלל וע' פת"ש סי' ק"י ס"ק ל"ה ונחלת צבי שם וה"נ הספק הב' ספיקא דדינא הוא אם ימצאו רק סמפון א' לשניהם המהרש"ל לא החמיר רק מספק כנז' והוא רק ספק איסור וגם לא יוכל להתברר א"כ ל"ש לבדוק בזה מטעם ס"ס – דרך כלל אין מזה מדבריו כדאי לדחות דברי המהרש"ל וגם התב"ש שהחמיר כותי' - זולת במקום ה"מ ושעת הדחק והסכימו עמו האחרונים וע' מאירת עינים שורש ב' ענף א' סעי' ט'. ועוד בכמה אחרונים – והאמת אגיד כי לע"ד קשה להבין למה התיר בשמ"ח עכ"פ בה"מ וצורך גדול כשבדקו ומצאו שאין להם רק סמפון א' דהא לחומרא אנו תופסים כ"א משני הטעמים לעיקר ובשלמא לטעם הא' דהיכר ספק דנסרכה כסדרן י"ל דניחא דגם אם אין לה סמפון כיון שאונא שאין לה סמפון כשירה ג"כ אבל לטעם הב' כיון דאנו אומרים דלא נסרכו כלל להדדי ואין בהם הפרש עורות כלל מעולם והוא חסר אונא דטריפה מדינא דגמ' רק שנאמר שזה ראי' שסדורה מבפנים כהלכתה לכלוא את הרוח במקום ב' אונות וא"כ כשאירע שפתחו ואין להם רק סמפון א' א"כ איך שייך לומר שהסדק ראי' שסדורה מבפנים כהלכתה במקום ב' אונות והרי עינינו רואות להיפך שאין להם ב' סמפונות כראוי לכל אונא שהסמפון הוא לכלוא את הרוח כנז' שם וכיון שאנו סומכין להקל על הסמפון כשיש לכ"א סמפון בפ"ע להתיר גם בלא היכר ספק כלל על כרחך שאנו מכירין הסמפון וזהו העיקר שנעשה לכלוא את הרוח בכל אונה, וא"כ איך נוכל להקל בהיכר סדק גם כשמצאוה שאין להם ב' סמפונות כלל לפי הטעם שהיכר סדק הוא רק ראי' שסדורה מבפנים כהילכתה והרי נראה לעינינו להיפך ומה מהני ההיכר סדק בכה"ג וצ"ע איך נוכל להקל גם:

בה"מ וצורך גדול. והיע"ב:

ידידך דו"ש.

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה