מנחם ציון· רבי מנחם מנדל מרימנוב
שבת הגדול
וערבה לה' מנחת יהודה וגו' הפטרה זו אנו קורין בע"פ שחל בשבת ומסיימין הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא ובדרך פשוט נ"ל טעם הגון לזה כי אנחנו בני ישראל קווי ה' יחליפו כח מחכים ומצפים לתשועת ה' על גאולתינו ועל פדות נפשינו בעת הזאת אשר היתה מאז ומקדם עת גאולה וישועה וכמאחז"ל בניסן עתידין ליגאל ע"כ נפשנו חכתה לה' יוסיף שנית ידו לקבץ נדחי עמו ישראל. ואולם לפ"ז ע"כ הגאולה צריכה להיות בט"ו בניסן כאשר הי' בימי קדם עת רצון והקבלה בידינו שאליהו יבוא לבשר את ישראל יום א' טרם הגלות נגלות אלינו המורה צדק ואם כן שיבוא אליהו בער"פ וכבר מובטח להם לישראל שאין אליהו בא לא בע"ש ולא בעי"ט אך כ"ז בשאר עי"ט וטעמא דמלתא משום שישראל טרודין בהלכות שבת וי"ט משא"כ בע"פ שחל בשבת שכבר מוכן הכל מע"ש יוכל לבוא בע"פ לכך קורין היום הפטורה זו ומזכירין בה ביאת אליהו בא יבוא ברינה. ובדרך אחר נ"ל לתת טוב טעם ודעת לזה כי ארבעה המה נפלאו בעינינו אשר הוצרכנו לכפול הפסוק קודם הסיום משום אל תעמוד בדבר רע והסימן יתק"ק ישעיה אמר והי' מדי חודש בחדשו וגו' ויצאו וראו בפגרי האנשי' הפושעים וגו' תרי עשר והוא מלאכי שסיים פן אבוא והכיתי את הארץ חרם וצריכין לכפול הפסוק שלפניהם ירמיה כתב ספר קינות וסיים קצפת עלינו עד מאוד וכופלין פסוק השיבנו וגו' קהלת סיים אם טוב ואם רע וכופלין סוף דבר וגו' וצריך להבין טעמא דמלתא הלא בנקל היה להם לומר עוד פסוק א' כי בוודאי ידעו מאל תעמוד בדבר רע ולתרץ זה נקדים לפרש מקרא שכתוב והי' כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה ושבת עד ה' אלהיך וגו' ונתן האלות האלה על אויביך וגו' ואתה תשוב וגו' מלת ואתה תשוב הוא מיותר שכבר אמר ושבת וגו' אבל הענין הוא כך שיש שני מיני תשובה הא' ששב מפחד ה' ומהדר גאונו מיראת העונש ואולם בזה לא חפץ ה' רק שישוב אל לבו דעת ותבונ' גדולת הבורא ב"ה ומלכותו בכל משלה אשר במאמרו ברא כל יצורי קדם ומחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית הצופה ומביט כל תעלומות וסתרי כל חי אין חושך ואין צלמות להסתר שם וימלא כבודו את כל הארץ וכמש"ה האותי לא תיראו אם מפני לא תחילו וגו' הלא את השמים ואת הארץ אני מלא ומשכיל על דבר כשיתבונן בדברים הללו וכיוצ' בהם יתלהב לבו ותתעצם תשוקתו לאהבת ה' כרשפי אש ותפול עליו בושה גדולה והכנעה עצומה וזה פירוש הכתוב וגו' ויאמר משה אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלקים ולבעבור תהי' יראתו על פניכם לבלתי תחטאו גם הלום קשה כיון שבא לבעבור תהי' יראתו על פניכם למה אמר אל תיראו ושרש הדבר שב' תשובו' הנ"ל תלויה בב' מיני יראה הא' היא יראת העונש מפני חמת המציק בצר לו ישחר אל ה' ואל טובו והב' היא השב מחמת יראת הבושת ורוממות אלוקי עולם וכאמור ואולם א"א לבוא ולהגיע למדריגת תשובה עילאה טרם היות על פניו יראת העונש אשר ע"י התשובה תתאה יתמו ויכרתו כל המעיקים ומסטינים מלהסתפח בנחלת ה' ואח"כ ישב בנוה שלום ובמנוחות שאננות לפנות דעתו להכיר גדלות המלך המרומם הנסתר והנעלם אשר אין סוף וחקר לתבונתו וגדולתו כי כ"ע אע"ג דאיהו כתר עילאה אור צח אור מצוחצח אוכם הוא קדם עילת העילות וע"כ התרה תחלה במכות בכורות אף שהיא אחרונה משום שזעקת בני ישראל היתה מן העבודה על הצר הצורר אותם שלא היה להם על מי להשען והיתה תשובתם מיראת העונש וע"כ הבטיחם כריתת השונאים שהיתה מכת בכורות וכמו כן במתן תורה בראותם את הקולות והלפידים פרחה נשמתם מגודל הפחד עד שהתורה שאלה ישראל היכן הם וע"כ אמר להם משה אל תיראו כי לא זו היראה אנכי שואל מעמכם רק שתהיה היראה ע"פ לבלתי תחטאו והיא הבושת פנים ומזה לא תאונה אליכם רעה וזה"ש משה והי' כי יבואו עליך וגו' הברכה והקללה ושבת עד ה' שתעשה תשובה מחמת העונש והצרות שלא יהיה לך על מי לנוס לעזרה ועי"כ יבואו הקללות על האלה המעיקים לך ואח"כ ואתה תשוב תעשה תשובה ראויה ונכונה אשר תיטב בעיני המלך ואח"כ כשנתנבא ישעיה והי' מדי חודש וגו' ומדי שבת וגו' פירוש כשהיה התחדשו' היורד מלמעל' למטה בחודש ושבת יבואו להשתחוות שהיא בפישוט ידים ורגלים והיינו הוראת היראה ופחד. וע"כ יצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים שאלו הם המורדים המחטיאים ישראל ובהניח ה' להם מכל אויביהם יהיה התחדשות אחרת ויבואו להשתחוות בקול רנה ותודה מאהבת ה' גם ירמי' סיים השיבנו ה' וגו' כי קצפת עלינו עד מאוד כי ה' הוגה בימי עני' ומרודיה ויחל את פני ה' לשוב אח"כ מאהבה וז"ש למה לנצח תשכחנו שאם נשוב מחמת יראה יהיה עי"כ ניצוח וכריתת השונאים ותעזבנו לאורך ימים שזה צריך זמן רב וע"כ כפל מקרא השיבנו להתפלל על אותה תשובת השקט ובטח שאתה רוצה בה וכן שלמה אמר את האלהים ירא וגו' כי את כל מעשה יביא במשפט וגו' והיינו יראה תתאה מאימת יום הדין ואח"כ כפל הפסוק וסופו יראת שמים מאהבת ה' כי זה כל האדם ועבודת האיש אשר המלך חפץ ביקרו וגם מלאכי הנביא סיים הנה אנכי שולח וגו' פן אבוא והכתי את הארץ חרם ומפני היראה ישובו אל ה' ואח"כ חזר על המקרא שלפניו שישלח לנו גואל צדק לטהר לבבנו לעשות הטוב בעינינו אכי"ר: