אור ברסלב
מנחם ציון פרשת קדושים

מנחם ציון· רבי מנחם מנדל מרימנוב

פרשת קדושים

פרשת מצורע

קדושים תהיו כי קדוש אני וגו' אמרו במדרש קדושים תהיו יכול שתהיו כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם והוא תמוה האיך יעלה על הדעת להדמות להשי"ת. ולפרש זה נבאר תחלה מהו ענין הקדושה ונאמר כי מצוה זו הוא שורש ועיקר לכל המצות. שבפרשה זו נאמרו ששים מצות ולמ"ד שבעים חשיב נמי פ' עריות. והמצות האלו הם כלם שכליות שיש בין התרי"ג מצות קצתם שהמה חוקים וקודם שיגיע האדם לתכלית האמת אינו יכול להבין ולהשכיל את תכליתם אבל המצות הללו כלם השכל הישראלי מורה לעשותם שצריכין להנהגת העולם וע"י שנדבק בהם נוכל להגיע אל הדרך ישכון אור לעשות ולקיים את כל המצות ועליהם אמר שלמה ששים המה מלכות וגו' שעל ידם נקבל עלינו עול מלכות שמים. ונבאר ענין מלכות. כי המלך שמצוה לעבדיו ולכל עם ארצו איזה פקידה ודיוטגמא עולם כמנהגו נוהג שאם הפקידה ההיא דבר שכלי שצריך לההנהגה רק שאם לא צוה המלך ועוררם על זה לא השיגו הם דבר זה כל עבדיו ומשרתיו עושים רצונו אף שהמלך בעצמו אינו יכול להתעצם עם כל אחד ואחד בחדר משכבו אם איננו עובר את מצות המלך. אבל במדות הקב"ה אינו כן שהוא חופש כל חדרי בטן אין חשך ואין צלמות להסתר שם וכמ"ש אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו וגו' הלא את השמים והארץ אני מלא. וע"כ אנחנו מחוייבים ללכת בדרכיו ולעשות כל מצותיו לא נטה ימין ושמאל ובשגם שכלם טובים וישרים וכמו שאמר דוד הנחמדים מזהב ומפז רב' כלם כלולים בששים מצות הללו אשר על ידם נעלה במעלות לשמור את כל המצות לבלתי שנות את תפקידיו והם כלולים במצוה זו קדושים תהיו אשר לזאת כל הנביאים כללו כל המצות במעוטים כמ"ש בא חבקוק והעמידן על אחת ודוד המלך אמר מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך כי ע"י שנדבק עצמינו במדות הללו נדע ונכיר קדושת הבורא ב"ה וקדושתו הוא שנסתר ונעלם מעין כל ועיניו משוטטות בכל ועכ"ז צמצם רצונו וחכמתו באותיות התורה ובמצות הללו. ועי"כ נירא ונפחוד ממנו וע"כ נאמר ברוב המצות בפרשה זו ויראת מאלהיך כמ"ש מפני שיבה תקום וגו' ויראת מאלהיך והשכל מחייב זה להדר ולכבד ולשמוע אל עצת הזקנים כי בישישים חכמה וימים ידברו בעבור שהוא מורגל יותר בנהוג שבעולם מן הצעיר לימים וכן מאזני צדק וגו' ויראת מאלהיך וגו' שהשכל יעיד ע"ז לבלתי לרמות ולגזול את חבירו. וכ"ז נרמז במקרא קדושים תהיו כי קדוש אני שנדע ונשכיל קדושתו הרמה והנשאה איך הוא נסתר ונעלם ואינו יכול לגלות קדושתו וגדולתו שאם היו מגלה קצת היו כל העולמות בטלים במציאות שלא היה ביכולתם לסבול הארתו. והעולם כמנהגו נוהג שכל דבר הוא מתאוה למעלה היותר גבוהה וכמ"ש כל נאות דשא לו נכספים אף כי אנחנו שפילי דעות בעלי תאוות רעות כמ"ש הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם. שהרואה אצל חבירו דבר נאה ומתקבל הוא מתקנא בו ותאב לאותו דבר וגם רודף אחר הכבוד. והנה בכל ברואי מעלה ומטה בעולמות שברא המובחר שבהם הוא האדם אשר עשה לנו את הנפש הזאת ושם בנו כח לעמוד בהיכלי מלך מלכי המלכים לשרתו ולברך בשמו ולדבקה בו אשר על ידי זה נוכל לעלות במעלות יותר מכל מלאכי מרום ושרפים ואופנים וחיות הקודש אשר כלם עומדים ברום עולם ומשמיעים ביראה שפתי רננות וכאשר יתלהב ויגדל תשוקתם כרשפי אש לוהט לאהבת הבורא ב"ה אומרים קדוש וגו' מלא כל הארץ כבודו שעקר כבודו הוא על הארץ מתחת ע"י עם סגולתו המשובח והמפואר והמתנשא בלשון חסידיו ועבדיו המפרסמים רוממותו וקדושתו איך הוא טמיר ונעלם מכל ועיניו משוטטות בכל אשר לזאת ראוי ונכון לכל איש משכיל הדבק במדותיו של השי"ת להסתיר מעשיו הטובים ובזה יתדמה לבוראו להיות קדוש ה' מכובד ואולם לא כל העתים שוות שכמה פעמים הוא מחוייב בדבר לגלות מעט מדרכיו ומעללותיו ללמד דעת את העם ורבים ישיב מעון להוציא יקר מזולל וע"כ צונו יוצרנו קדושים תהיו' שאל תגלו ותפרסמו מעשה צדקתכם ופרישתכם ובזה תהיו קדושים יכול שתהיו כמונו פירוש שאל תטעו להיות לעולם כך כמו שהקב"ה מסתיר קדושתו לעולם והיינו משום שאינו יכול לגלות קדושתו שאל"כ כמעט רגע יתבטלו כל העולמות וכל הברואים אבל במין האדם אינו כך שלעתים צריך לגלות מעט כדי לפרסם קדושת הבורא ב"ה. לזה אמר תלמוד לומר כי קדוש אני פירוש שתלמוד ותרגיל את עצמך לומר ולפרסם קדושתו ורוממותו. אשר ע"כ לא תוכל להתעלם מעשה צדקתך לעולם להיות בקרבך קדוש:

שצריך אתה לקדש שמי ברבים

תוכן העניינים

מנחם ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה