אור ברסלב
מנחם ציון פרשת פקודי

מנחם ציון· רבי מנחם מנדל מרימנוב

פרשת פקודי

פרשת ויקהל

אלה פקודי המשכן וגו' אשר פקד ע"פ משה. תורת ה' תמימה לא יחסר כל בה אף בקוצו של היו"ד אלף המגן תלוי עליו תלי תלים של הליכות לשון הולך דרך אשר על ידם נדע ליישר מצעדינו אל הדרך ישכון אור. ולבעבור זה כשחסר מן הספר אפי' אות קטן הוא פסול ואסור לברך עליו ולפ"ז קשה מאי אתא לאשמועינן בפקודי המשכן ומעשה שהיה כבר היה ונראה לפרש על פי מה שאמרו בתנחומא שבפרשה זו נאמרו ונשנו י"ח פעמים כאשר צוה ה' את משה והם כנגד הי"ח ברכות שתקנו אנשי כנה"ג וביבנה הוסיפו עליהם ברכת המינים ונגד זה נאמר כאן אשר פקד ע"פ משה פירוש המאמר הוא כי כל דבור ודבור שיצא מפי הצדיק לא ישוב ריקם ומשה מסר נפשו בשביל ישראל ואמר מחני נא מספרך וגו' ונתקיימה בפ' ואתה תצוה שלא נזכר שמו בכל הפרשה והשם של האדם הוא צורתו ושרשו כנודע ואולם לבעבור שהוא החיות של כל ישראל שע"י מקבלים הורדת שפעם וחיותם בכל דור ודור ע"כ נזכר שמו בפ' זו ח"י פעמים אשר בתפלת י"ח הנ"ל כלולים כל צרכי האדם למגדול ועד קטן ולפרש כ"ז נקדים דאיתא בגמ' שתנא אחד אמר לחבירו כשהיה מתפלל שמניח חיי עולם ועוסק בחיי שעה ובודאי לא נקל בעיניו מצות התפלה שתקנו האבות והקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים ואיתא ג"כ שאלמלא המתים מתפללין על החיים לא היו יכולין להתקיים וביאור הדבר כי כל אשר יחסר להאדם בעה"ז הן בדבר שבממון ובצרכי הגוף בעניני רפואות כולם באים לטובת האדם להטיבו באחריתו רק שבאים מעלמא דאתכסיא באין מבין וייצר לו לפי שעה בכל זאת אנחנו מחלים פני עליון אקצירי ואמריעי על הצרה בשעתה. אבל בעולמות העליונים שאינם נופלים תחת הזמן אין שטן ואין פגע רע אך עוז וחדוה במקומם לזאת יקשה האיך המתים מתפללים הלא לדידהו לא הוה מומא אין פרץ ואין יוצאת ונסו יגון ואנחה שאינם נופלים תחת הזמן וכל הטוב ה' בידם. על אחת כו"כ שנא' שתפלתם עושה רובו ככולו לתת לנו מחיה לחיותינו כיום הזה ולהבין זאת תדעו ששורש הדבר הוא כך. כי כל המתפלל על חבירו ובפרט על כללות ישראל המה הראשי עם ונטורי קרתא הנגשים אל ה' מנשרים קלו ומאריות גברו למסור נפשם בעבור כל קהל ישראל לטוב להם וצריכים להיות נאמני רוח ולא לעשות בשביל עצמם כלל רק בשביל אהבת ה' ועדת ישורון סגולתו התקועה בלבבם כמו משה רבינו ע"ה שאמר מחני נא כי רק על ישראל אמונתו מן ההר אל העם לקרבם תחת כנפי השכינה אשר טוב עשה בעמיו לנטלם ולנשאם למצוא חיים חן וחסד בעיני יוצרם ואין למו מכשול ולכן רק תפלת המתים מקובלת ורצוייה כי מצד עצמם אינם צריכים לכלום ואין לנו גודר גדר ועומד בפרץ אם לא החסד של אמת שעושים המתים עם החיים ולבוא אל הביאור נקדים מ"ש כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה וקשה מהו הלשון כשם ועוד לשמחה מה זו עושה:

והנראה שזה הוא סדר פרשיות שקורין פרשת שקלים שלשים יום קודם ר"ח ניסן כמ"ש בא' באדר משמיעין על השקלים והוא כי כאשר נאמין באמונה שלימה בחסד עליון אשר יגאלנו בניסן הבא עלינו לטובה בוודאי היינו נגאלין כי בכל שנה ושנה אנו מודים ומשבחים על גאולתינו ועל פדות נפשנו כי בכל שנה נמחה קצת מזרע עמלק ונעשה מקצת גאולה למעלה. אשר לזאת נצטוינו לתת פדיון נפשינו מחצית השקל כי חלק ה' עמו פירוש כביכול מחצה ממנו ואנחנו מחוייבין בקלבון להכריע עצמינו לכף זכות ולהדבק בדבק טוב בחלקנו יוצרנו באור פני המלך חיים וע"כ אנו קורין אח"כ פ' זכור ואח"ז פ' פרה כי ע"י מחיית עמלק תתקרב הגאולה ומקוה ישראל ה' לטהר טמאים ולקיים מקרא שכתוב וזרקתי עליכם מים טהורים וגו' אשר ע"י כן נתכשר להיות כלי קבולי טהרות עבודת הקודש וישועת ה' לברוא שמים חדשים והארץ החדשה את ירושלים גילה ועמה משוש כל המתאבלים עליה וע"כ אנו קורין אח"כ פ' החודש וזה פירוש מאמרם ז"ל איזה עשיר השמח בחלקו. ששש ושמח בחלק אלהים ממעל אשר אצל עליו מרוח קדשו ויפח באפיו נשמת חיים מאן דנפח מתוכיה נפח. בוודאי האנשים האלה העומדים ברומו של עולם ראשי דור ודור העושים מאהבה ושמחים לעשות רצון קונם המה העשירים ונכבדי ארץ העושר והכבוד נאוה להם לבדם ניתנה הארץ וז"ש כשם שמשנכנס אב וגו' כמו שממעטין בשמחה מיד בהכנסת אב ועי"כ אנחנו באים בעצבות גדול ביום צרה ונאצה ותוכחה אשר נחלו זרים את כבודינו ונכרים באו על מקדשי ה' אשר הונף ואשר הורם גולת הכותרת ועטרת תפארת כל עומת זה נהפך האבל לששון והתוגה לשמחה נוגה ה' הולך ואור עד נכון היום מר"ח אדר עד ר"ח ניסן הבע"ל לטובה אורה ושמחה כי ישיש ה' עלינו לטובה לנו כל הימים להחזיר העטרה ליושנה על גאולתינו ועל פדות נפשנו. והיינו הך כי במחצית השקל אנחנו פודים עצמינו מכל צרה ויגון לבלתי יעכבונו ויטרידונו חבלי הבלי הזמן מלהתאחד ולשמוח בחלקנו יוצרנו אדון עולם לכל נוצר גדול העצה ורב העליליה עילת העילות וסיבת הסיבות אשר ברוח פיו נבראו כל העולמות והוא מחיה את כלם ומסבב את כלם וממלא את כלם וכולהון קמיה כלא חשיבין ולית אתר פנוי מיניה המשובח והמפואר והמתנשא הרב את ריבנו והשם בחיים נפשינו אשר הראנו צרות רבות ורעות ישוב יחיינו ותרב גדולתינו וגם עד זקנה ושיבה אל יעזבנו ואל יטשנו וזהו שכתוב אלה פקודי המשכן. כי פקודי הוא לשון חסרון כמו לא נפקד ממנו איש והוא כי הי"ח צרכי בני אדם בכללות הרמוזים כאן והם סיבה לחסרון משכן ה' והשראת שכינתו אשר פקד ע"פ משה כי המינים והאפיקורסים המה מחוסרי האמונה אשר נתחזקה ע"י משה כמ"ש ויאמינו בה' ובמשה ופקודי תורתו משמע ג"כ לשון פקדון שהשקלים האלה הם בפקדון באוצר ה' יבואו לזכרון עולם אשר על ידם יתמחה זרע עמלק היינו לכלות כל המעיקים ומשטינים מלהסתפח בנחלת ה' ותגלה ותראה מלכותו עלינו למלאות משאלות לבבינו הח"י צרכי הגופניות בכדי שנוכל לעבדו בשמחה ובטוב לבב למען ישכון כבודו יתברך ויתעלה בתוכינו לטהר לבנו לעבדו בלבב שלם. ולהדבק באלהים חיים ומלך עולם. ויהי נועם ה' אלהינו עלינו יהי רצון שישרה שכינה במעשה ידינו אמן סלה:

תוכן העניינים

מנחם ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה