אור ברסלב

מנחם ציון· רבי מנחם מנדל מרימנוב

ישעיה

פרשת האזינו

אם תשיב משבת רגליך וגו' ממצוא חפצך ודבר דבר וגו' אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ רז"ל דרשו שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול אבל הרהורים מותרים הן אמת שכמו כן מצינו בכל המצות שאין הקב"ה מצרף מחשבה כל זמן שלא הוציאה מן הכח אל הפועל אבל הדבר קשה הא כתיב ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר וכו' אבל שורש הדבר הוא כך כי כל ההרהורים הבאים לאדם אם טוב ואם רע תחלת המחשבה באה לטובת האדם להדריכהו במעגלי יושר ולהורות לפניו מדה טובה אשר יחסר לו הן בענין אהבה או יראה וכן הדין בשאר מדות שהוא צריך לעורר עצמו להתאמץ בעבודת הבורא כמו כן נופלים לו במחשבתו. אמנם לפי שהוא משוקע בעניני העה"ז גם המחשבות אף כי ממקום קדוש יבאו. יתגשמו בחדרי לבבו והכליות יועצות לדברים זרים אשר לא כדת של תורה. ומשכיל על דבר יבין לאשורו את כל ונוכחת כי להשלמת חסרונו הובאו הנה ויעשה מאותיות המחשבות ההנה דבורים קדושים בתורה ובמצות ושירות ותשבחות והשומר פיו ולשונו לעצור ברוחו לבלתי יוציא המחשבות מן הכח אל הפועל לדיבורים אשר לא לה' המה. רק בדבר ה' יקום לעולם ומלין לצד עילאה ימלל דברי שירות ותשבחות כל עומת זה ירגיש וימצא נחת רוח ותענוג גדול בזה והמה יסמכו את ידיו לשלימות המצות אשר יעשה וחי בהם בימות החול. אבל כשיוציא ההרהורים ההמה אל הדבור ואל המעשה כצביונם וכתבניתם אז ישארו ברעתן לעשות הרע בעיני אלהים והנה כל מצוה יש לה בחינה וסגולה ידוע לפעול את הראוי לה רק אנחנו לא נדע מתן שכרן של מצות כי לולי זאת לא היינו עושין רק המצות הנצרכים לנו לפי דעתינו הקצרה ואחת היא אשר הודיענו יוצרינו שסגולת השבת היא עיקר השמחה ולזמר שירות ותשבחות לשמוח בה' כי יש כמה דברים שאסור ללמוד בשבת אבל שפתי רננות יהלל פינו הבוחר בשירי זמרה כי בזה זמיר עריצים יהי' יתמו ויכרתו כל הקוצים המכלים את כרם ה' צבאות ועי"ז יומשך שפע קדושת הבורא ב"ה ויתעלה זכרו לכל העולמות ולכל הברואים שידעו כלם כי יש אלהים גדול ונורא המסבב כל עלמין והממלא כל עלמין וכולהון קמיה כלא חשיבין וימלא כבוד ה' את כל הארץ והנה מחמת שמדותיו של השי"ת להטיב לברואיו ולהשלים חפצם ולא להעציבם בסיגופים לכך נתן לכל גויה וגויה די מחסורה אבל לנו עם סגולתו וזרע בחיריו הרבה לנו תורה ומצות אשר בהם נשמח בה' כשנשיב אל לבנו דעת ותבונה להכיר אהבתו וטובותיו עלינו בלי תכלית. אבל כשנעשה המצות בלי אהבה ושמחה רק מיראה ולא לקבל נחת רוח גדול בעשותנו אותם רק כעין הכבדה ועצלות. אזי גם השי"ת אינו חפץ ומתענג בזה ומדרך העולם כמנהגו נוהג שכל מי שיש לו צרכיו וחפיציו בהרחבה ושפע יותר על חבירו הוא מושל עליו כמו העשיר על העני והחכם על הטפש וכדומה ע"כ הנחילנו יוצרנו תורה ומצות אשר בהם נעבוד אותו בשמחה ואהבה רבה כרשפי אש אבל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו וכו' וראיה לדבר מהמן כיון שהתחיל ואמר וכל זה איננו שוה לי ולא היה לו כל אות נפשו מיד נפל. ומקרא מלא דבר הכתוב תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב ועבדת את אויביך פירוש כיון שלא תעבוד מאהבה ושמחת לבב ואין לך תענוג בעשיית המצות וא"כ יש לאחרים שלימות חפצם וצרכם יותר ממך לכך הם מושלים ובאמת עיקר החדוה והשמחה היא מתגלה בשבת להודות ולהלל לשוש בגדולת כבוד שם קדשו הרמה והנשאה. אשר בזה יתעלו כל אותן ההרהורים רעים אשר חישב מחשבות חוץ והרגיל עצמו במדות רעות וזש"ה אם תשיב משבת רגליך. פירוש שע"י יום השבת תשיב אותו הרגיליות שלך שע"י שתקרא לו עונג ותשמח בה'. והיינו עשות חפציך וגו' כי הכל חפיצים ליראה את השם הנכבד והנורא ומציאת חפציך לעבוד את ה' יהיה מדבר דבורים קדושים ושירות ותשבחות אז תתענג על ה' שתשמח ותעלוץ באהבת הבורא וע"י כך והרכבתיך על במתי ארץ שבשביל שיהיה לך כל התענוג הראוי לך אז תתעלה ותמשול אפי' על אותן שהן במתי ארץ שהם המלכים והשרים כי בשגם שיש להם כל צרכם מכל מקום אינם יכולין להגיע ולהשיג התענוג שלך לכך תמשול עליהם ויכחשו לך אויביך וגם זאת היתה כוונת משרע"ה כשרצה לצוות על מלאכת המשכן וראה שלזה צריך הון עתק וממון רב דאג פן ואולי לא יעשו את המצוה הזאת בשמחה כי לא ידעו תכלית הדבר על מה ולמה הוצרכו כלים מכלים שונים. ומה תועלת יש בדברים הללו. ע"כ הזהירם מקודם על יום השבת ובזה ישמח נפשם באהבת הבורא לעשות מעשהו ולעבוד עבודתו באהבה יתירה ושמחה רבה וע"י כך יעלו ויבואו נדבת לבבם למלאכת המשכן בשלימות:

באופן אחר

אם תשיב משבת רגליך עשות חפציך וגו' ממצוא חפצך ודבר דבר אז תתענג על ה' וגו' ביאור הדקדוקים שבמקרא זה כבר הארכנו כי השי"ת הוא שלם בכל מיני השלימות מצד עצמותו ואיננו צריך לשום נברא להנות ממנה כי יש לו נחת רוח מעצמו ממה שהוא כל יכול. שאף קודם בריאת העולם היתה הבריאה והמלוכה אצלו בכח רק הוציאו אל הפועל וכמ"ש אשר מלך בטרם כל יציר נברא לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא. אמנם להיותו טוב ומטיב וחפץ להרבות חסדיו על המיחלים לו. לזאת במאמרו ברא שחקים וכל אשר בהם הארץ וכל אשר עליה ויבחר בנו מכל העמים לעבדו ולברך בשמו אשר בזה נקבל נחת רוח ותענוג תמידי בתכלית השלימות ונפרוק מעלינו כל מאורעות עוה"ז בלתי לה' לבדו ואולם בששת ימי המעשה כלם עסוקין במלאכתן וקשה להבדל מן טרדות הגשמיות להדבק באור פני מלך חיים עד יום שבתון ש"ק שהי"ת מצמצם קדושתו בו כי בו שבת ה' ומוריד קדושתו לסייע לכל הבא לטהר שיוכלו להדבק בו ולקבל התענוג הרוחני אשר בחר ה' להשפיע לברואיו וצריכין להשליך אחרי גיוום כל הנהגותם ורגילותם של ימות החול וישמרו פיהם ולשונם מלדבר דבורים אשר לא לה' המה רק ביראת ה' כל היום וכמ"ש שיחו בכל נפלאותיו ששיחתם ודיבורם לא יהיו רק בנפלאות הבורא ב"ה אשר לזאת נתן לדור המדבר מיד את השבת כי בבואם ממצרים ויחנו ברפידים רפו ידים שהיה כח לעמלק לשלוט וכאמור. ובחמלת ה' נתן את השבת לענגנו בנפש ולא נסוג אחור ממנו וזש"ה אם תשיב משבת רגליך שבעבור השבת תשיב מן הרגיליות שלך לעסוק בהבלי עוה"ז רק כל עשיית חפציך יהיו ליום קדשי לענג את השבת שגם עניני אכילת ושתיית של השבת המה מצוה כמ"ש מענגיה לעולם כבוד ינחלו טועמיה חיים זכו' וכל מציאת חפציך ודבורך תעצור במלין מדבורים של חול אז תתענג על ה' יהיה לך אותו היעוד הנכבד והתענוג הראוי לך מבית המלך:

והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחות וגו' הדקדוקים בפסוק זה רבו מאוד דהול"ל בחודש ושבת ואם רצה להודיענו שבכל שבת וחודש יהיה כך מ"מ ב' תיבות מדי המה אך למותר גם לשון והיה קשה שהוא קצת לשון עבר ובאמת ששלמה המלך ע"ה אמר מה שהיה הוא שיהיה ומה שיהיה הוא שהיה ואין כל חדש וגו' ולפרש זה נקדים מה שבעל ההגדה התחיל לספר כמה מעלות טובות למקום עלינו והן אמת שבכלם נכיר טובות הבורא ב"ה כי אף אם נעדר אחת מאלה היה די לנו על גאולתנו ועל פדות נפשינו אבל מה שחשב אם לא ספק צרכינו במדבר דיינו צריך ביאור האיך היה די לנו הלא היינו מתים ברעב וביאור הדבר כי כשהאדם עושה לחבירו טובה בסתר בלתי ידיעתו בודאי כשירגיש חבירו אח"כ בטובה ההיא עיניו יחזו. עפעפיו יבחנו כי נאמנה רוחו אתו וכי טוב הוא בעיניו ואינו צריך להראות לו עוד אות ומופת כי אהבת עולם אהבו ולא זז מחבבו אחרי אשר הוא משתדל ומשגיח עליו לעשות הטוב לפניו אף בלתי ידיעתו ובלתי ספק שחבירו יבטח עליו בכל מעשיו לשמוע בקול דברו. ככל הדברים האלה ועוד נוסף כהנה וכהנה כמה לא חלי ולא מרגיש אינש דמרא עלמא מסייעו ניסים ונפלאות עד אין מספר. ואולם בצבא השמים נאמר כלם עומדים ברום עולם ומשמיעים ביראה וגו' כי בשביל שאינם יורדים ממדריגתם לעולם ואינם מסירים יראת ה' מנגד פניהם אף רגע כמימריה ע"כ הבורא ב"ה אינו צריך להראותן נסים ונפלאות והתחדשות בכדי שלא ישכחו אלוקותו ופחד ה' מנגדם אשר לא כן אנחנו בני אדם להבל דמה צור ילדך תשי וגו' לא ידעו ולא ישכילו אל פועל ה' וכח כבוד מלכותו ולא די לנו בנסים הראשונים אלא שבכל דור ודור אתוהי כמה רברבן ותמהוהי כמה תקיפין עצמו מחול ירבון מופתיו ונפלאותיו באין חקר ברצותו להודיענו גדולותיו וחסדיו אשר יום יום יעמס לנו וגם זאת היתה כוונת הורדת המן בכל יום ויום למען נפחוד אל ה' ואל טובו המכלכל חיים בחסדו ובטובו הגדול זן ומפרנס מקרני ראמים וכו' וגלל כן לא ירד המן בשבת שאז מתגלים אורות רבים ועצומים ויש התחדשות גדול וכמו כן הבטיחנו באחרית הימים למלאות הארץ דעת ה' ולא נסוג ממנו לאהבה וליראה את השם הנכבד והנורא. ויהיה די לנו בהתחדשות א' שיהיה בשבת ובזה לבד נבא להשתחות לפניו:

תוכן העניינים

מנחם ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה