אור ברסלב
מנות הלוי על אסתר פרק ט › פסוק כ

מנות הלוי על אסתר· רבי שלמה הלוי אלקבץ

פרק ט · פסוק כ

פסוק יח

ויכתוב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בבל מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים: לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בבל שנה ושנה: כימים אשר נחו בהם היהודים מאוביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים:

ויכתוב מרדכי וגו' והה"ר יהודה בן שושן ז"ל כתב וז"ל וישלח אל כל היהודים בין של כרכים בין של עיירות שיעשו קצתם יום י"ד וקצתם יום ט"ו ולפי שלא פי' עד עתה אם יהיו שני ימים לכלם הוצרך לומר כי ימים אשר נחו והחדש כי בחדש עצמו וביום החדש עצמו יעשו ככה וי"מ שהוא כנותן טעם כמו שהיו להם ימי שמחה כשנחו אז מאויביהם כן ראוי שיעשו דוגמתן לדורות ואינו נכון אצלי. עוד פלפל כי ממ"ש בכאן נהפך נדקדק שראו' שתעש' כמו שהיה אז לצום ולצאת מצום לששון והרי רמז ליום הצום, ואמר ימי משתה ושמחה כנגד מה שנהפך מיגון ועצבון לששון ושמחה וכמו שעשו בני שושן ובני העיירות מעצמם שעשאוהו ימי משתה ושמחה ואמר משלוח מנות ומתנות לאביונים כמו שקבלו עליהם בני הפרזות וכמו שנזכר בפסוק על כן היהודים הפרזים ולא הסכים עמם בעשות אותו י"ט להאסר במלאכה ואמנם פשר בין ערי הפרזות שלא עשו י"ט ובין כרכים ושושן בענין י"ט שהוסיף מתנו' לאביונים גם ימי מועד הם לחמול דלים ולקרבם גם כי יש בזה הערה שחמל הש"י על עניי עמו ומצא שהוא הסכים עם אלו ואלו בענין משתה ושמחה כי ע"י משתה ירדה ושתי לטמיון ונכנסה אסתר במקומה וע"י משתה נלכד המן בפח ומתוך משתה נתלה המן ועלה מרדכי ולא הסכים עם המקבלים י"ט כי לא יעשה כי אם מפי הגבורה ובקביעות קרבן חדש ומחודש לשעתו ואין שם לא נביא ולא מזבח ובני הפרזות היו קובעים אותו י"ט להלל ולהודות ובענין המנות הסכים עמם כי על ידי מרעות ואחוה נקהלו וניצולו לא בפירוד לבבות, ובמקום י"ט שהסכימו אלו ולא הסכימו אלו גזר מתנות לאביונים הלא תראה אמרו מנות בחבירו דרך כבוד ומתנות באביון עוד למד כי האביון אין לו ריע וחבר כי כל אחי רש שנאוהו ומרעהו שהיו לו רחקו עתה ממנו, והנ"ל ויכתוב מרדכי וגו' פרש"י הוא המגלה הזאת כמות שהיא ויהיה לפי זה ענין הכתוב ב' דברים א' ענין המגלה כמות שהיא. ב' ספרים ואגרות מזהירות לקיים עליה' להיות עושים כי מה שעשו השנה הראשונה עשו מעצמם ואינו דומה מצווה ועושה לשאינו מצווה ועושה ובהיות מעשה תוקפו המגלה הזאת עם האזהרה תהיה סבה חזקה להזדרז בקבלה הזאת בראותם תוקפו של אחשורוש וגודל המשתה הראשון והריגת ושתי והמלכת אסתר וגדולת המן והשפלתו אשר זה לעומת זה יגיד על גודל הנס וכל א' וא' ישיב אל לבו לעשות את דברי מרדכי הצדיק, וטעם את יום י"ד וט"ו י"ד לפרזים וט"ו למוקפים חומה מימות יהושע בן נון כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל שהיתה חרבה בזמן מרדכי ושלא תהיה נידונת כעיירות והכי איתא בגמ' (מגילה פ"ק) כרכים המוקפי' קורין בט"ו מנא הני מילי אמר רבא אמר קרא על כן היהודים הפרזי' וגו' מדפרזים בי"ד מוקפי' בט"ו, והוינן עלה ואימא פרזי' בי"ד מוקפים בי"ד ובט"ו, ומשנינן אי כתיב י"ד וט"ו כדקאמרת השתא דכתיב את יום י"ד לחדש אדר ואת יום ט"ו בו הני בי"ד והני בט"ו, או יר' ויכתוב מרדכי את הדברים האלה תוספת בני שושן כי בני הכרכים לא ידעו מפני מה יקראו בט"ו מאחר שנחו בי"ד ועתה ידעו כי בני שושן נחו בט"ו והם כמוה וזה עקר ראוי שנודע לכל ואו' והחדש אשר נהפך להם וגו' כתב הראב"ע בעבור שחשבון שנותנו ישוב בסוף המחזור בשנת החמה רק חדשנו הם אחר הלבנה והנה פי' כימים שיהיו קרובים באורך לימים הראשונים שהיו בהם הפורי' וזה יתכן לנו תוספת אדר שני על כן הוצרך הכתוב לומר והחדש אשר נהפך להם ולעולם יהיה בחדש הסמוך לניסן בשנה פשוטה או מעוברת. ומפרשים אמרו כי טעם והחדש על אדר שני. ואחרים אמרו כי כימים יום י"ד וט"ו וא"כ היה ראוי שיאמר ובחדש לא והחדש עכ"ל. ולי נר' כי מפני שהחדש שנהפך להם מאבל לי"ט לפי האמת היה סיון כי אז נכתב ככל אשר צוה מרדכי אל היהודים וכו' לכן כתב והחדש אשר נהפך להם וגו' כלומר שיזכרו החדש הזה שהוא זמן ששון לכלם ואם היה אומר ובחדש יראה שמורה הזמן אשר בו נחו וזה ידוע, אך קשה למה עשו זכר לזמן המנוחה ולא לזמן הנס אשר היה ביום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא ויהיה יום א' קבוע לכל הוא יום הנס, והנ"ל כי להיות מדרכיו ית' שאינו שמח במפלתן של רשעים וכדברי רבי יוחנן מאי דכתיב (שמות י"ד כ') ולא קרב זה אל זה כל הלילה וגו' אמר הקב"ה מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה כמו שבא בתחלת הביאור לכן לא נעשה זכר ליום ההריגה מאחר שהוא יתברך אינו שמח במפלתן של רשעי' גם אנחנו נלך בדרכיו ונשמח על המנוחה לא על ההריגה והמפלה. וזהו שהמשיך כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה וגו' יורה כי על הצלתם ישישו וישמחו לא על זולת זה.

תוכן העניינים

מנות הלוי על אסתר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה