מנות הלוי על אסתר· רבי שלמה הלוי אלקבץ
פרק ט · פסוק א
ובשנים עשר חדש חוא חדש אדר בשלשה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלט בהם ונהפוך היא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם: נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד בפניהם כי נפל פחדם על כל העמים: וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם:
ובשנים. נקהלו, וכל, בפי' לא נודע למי מצאתי כתוב וז"ל, ירצה כי מה שחשבו שהיה להם רשות להשחית לישראל ולישראל לא אמר כי היה בהפך כי ניתן רשות ליהודי' להקהל ולא כן לאומות וז"ש נקהלו היהודי' וגו', וזכר כי לא לבד המון העם היו יראים את ישראל אבל גם השרי' אשר בבית המלך ונתן סבה למה היהודי' אשר בשושן שמחו וג"כ למה היהודי' הרחוקי' לז"א כי גדול מרדכי בבית המלך ולזה היהודי' אשר בשושן היה אורה וכו' והרחוקי' ג"כ לפי ששמעו הולך בכל המדינות. ובפירוש אחר לא נודע למי מצאתי כתוב וז"ל, ובשנים עשר חדש הוא דבק עם פסוק שאחריו כאלו אמר נקהלו היהודי' בי"ב חדש הוא חדש אדר וטעם אשר הגיע דבר המלך להודיע יכולתו יתעלה ושהוא משדד המערכות. כי באותו יום אשר שברו אויבי היהודי' לשלוט בהם כפי המערכה נתהפך הדבר אשר ישלטו היהודים וטעם ישלטו היהודי' המה בשונאיה' ולהודיע כי בשתי סבות היצלו הא' בשביל כבוד האל יתברך שלא יאמרו הגוים איה אלהיהם וזהו אשר ישלטו היהודים בסבת היותם עבדים שנודע לכל עם ה' אלה הב' בשביל עצמם כי נתמלא רחמי' עליהם וזהו אשר ישלטו המה כלומר בעבור עצמם, ואיש לא עמד בפניה' יגיד כי כששלחו יד בפריצים אשר הציקום וצררום לא היו רואי' קרוביהם ושותקי' ולא היו מערערין כי נפל פחד היהודי' שמא ימותו גם הם אם יקומו לעזור לחייבי מיתה והעובר על דת המלך חייב מיתה ועוד בסבה אחרת לא היו העמים עוזרים אלו לאלו כי כל שרי המדינות מנשאי' את היהודי' ויעזרום להרוג הפריצים ומי יעמוד כנגד השרי' והשופטי' והגיד כי טעם התנשאות השרי' בעבור שנפל פחד מרדכי עליהם שמא נתחייבו מיתה על דבר אשר לא מיחו ביד הצרים ומציקי' את היהודים והנכון אצלי כי טעם ואיש לא עמד בפניהם שלא תאמר אחרי שהמלך נתן רשות לב' הכתות להלחם אלו עם אלו א"א שלפעמי' לא ינצחו אויבי היהודי' לכן אמר שאם היות שהיו יכולין להלחם ב' הכתות עכ"ז שום איש ערל לא עמד עליהם להציל נפשו כי מאת ה' היה שנתן להם מורך לבב ונפל מאד פחד היהודים, והה"ר יוסף גאקו"ן ז"ל כתב וז"ל, הגיע דבר המלך ודתו להעשות לא אמר מה להודיענו כי עדין הדבר היה במשקל בלי הכרע כי האויבים קמו בכח הכתבים הראשוני' כי אין להשיב ולהם הגיע להעשות כמכתב הראשון, וליהודים הגיע להעשות להקהל ולעמוד על נפשם. ומה שחשבו האויבים להיות נוצחים ושולטי' נהפוך הוא וכו' לא שהיהודי' הלכו לעשות קטנה או גדולה כי אם שנקהלו להיות מזומני' וחמושים לעת קרב אם איש יבא ושאלם למלחמה, וכל אלו האויבי' בלי ספק היו מזרע עמלק ולכן אמר כי איש משאר העמים לא עמד בפניה' למלחמה שאל"כ למי הרגו ומי עמד בפניה'. או ירצה כי לא עמד איש בפניהם שלא הרגוהו, וראשון נר' לי עקר כי מי יעמוד משאר העמי' כנגדם אם האחשדרפנים והפחות ועושי המלאכה אשר למלך מנשאי' את היהודי' אמנם העמלקים בחרו מחנק נפשם להנקם מהיהודי', וכל שרי המלך וגו' כי נפל פחד מרדכי אמר כי לא היו עושים זה כי אם מיראת מרדכי כי שמעו וגדולתו הולך בכל המדינות ושבכל יום הולך וגדול מיום שלפניו, והה"ר יהודה בן שושן ז"ל כתב וז"ל, ובי"ב חדש כלומר בחדש י"ב שהוא חדש אדר שהגיע קיום דבר המלך ליהודים ולסגנים ודתו לכל המון העם ביום שצפו וקוו אויבי היהודים לשלוח בהם והיום בעצמו נהפוך להם שישלטו היהודים הם בעצמם בשונאיה' לא בניהם או בני בניהם עד שיחשב כי נהפך הככב או המזל היורד ונתגלגל ועלה רק היום בעצמו והיהודים בעצמם הנה ביום ההוא בעצמו ובעם ההוא בעצמו אשר הפיל הרשע גורלו אז נקהלו היהודים בעריהם ופסוק נקהלו הוא נשוא על הכתוב הראשון כי הכל נמשך אל נקהלו, ומ"ש אויבי היהודים נרא' שלא הי' כלל העם נאחז בסבכי אבודם רק רקים ופוחזים. והפוכו מלת ונהפוך ביארתים למעלה כפי הביאורי' בהפוך הספרים, ואיש לא עמד לפניה' לא מהאויבים עצמם ולא משאר עמים המקנאי' על עם גולה בתוכם והטעם כי נפל פחדם על כלל העמים וכל זה מפאת ההשגחה הפרטית וכמו שפחדו עמי הארץ מעם י"י כן גדולי המדינות מנשאים את היהודי' לא מאהבת גדוליה' ופטרונם רק מפחדו של מרדכי לא שהיה מטיל אימה עליה' אלא שהיה גדול בבית המלך וכפי אמתת גדולתו שמעו הולך לא על דרך הכזב והגוזמא: