מנות הלוי על אסתר· רבי שלמה הלוי אלקבץ
פרק ח · פסוק טו
ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה:
ומרדכי. בפירוש לא נודע למי מצאתי כתוב וז"ל הסבה שנלבש מרדכי באלו הה' מלבושים הוא לפי שלמעלה ביחוסו של מרדכי דרז"ל כי כלם היו תארים נמצאים בו כי נקרא יהודי לפי שכפר בע"א, מרדכי ר"ל מר דרור, יאיר שהאיר עיניהן של ישראל בתפלתו, שמעי שהאל שמע תפלתו, קיש שנקש על דלתי רחמי' ונפתחו לו. כנגד אלו הה' גמולו היה שיצא מלפני המלך בה', מלכות כנגד יהודי לבוש מלכות שאינו ר"ל הלבוש אשר לבש המלך אבל הלבוש שהיו נוהגים בו אנשי המלכות והיה כולל לכלם וכן האמונה הוא לבושו כולל ומתאחד כל המאמינים בה', וכנגד מרדכי שהוא המר הניתן בקטרת יצא בתכלת שהיה ניתן במשכן. כנגד יאיר יצא בחור שהוא מפזר הראות ונותן הארה לעתים, וכנגד שמעי יצא בעטרת זהב גדולה שאין עטרה יותר גדולה מזו אלא שישמע האל תפלתו כש"א ז"ל מר מצלי ונחית מיטרא וכנגד קיש תכריך בוץ וארגמן שזה הלבוש היה מיוחד אליו יותר מכל אנשי המלכות ואמר שאנשי העיר היה צהלה ושמחה משמחת מרדכי, ובפירוש אחר לא נודע למי מצאתי כתוב וז"ל. יש לשאול מדוע ייחס זה אל יציאת מבית המלך והלא טוב היה שיאמר ומרדכי בא לפני המלך ואומר אני כי משנכנס מרדכי לפני המלך שנאמר ומרדכי בא לפני המלך לא יצא עד עתה והענין כן הוא שבהיות כי רצתה אסתר לבקש מן המלך להשיב הספרים ולכתוב ספרים חדשים והיא לא תדע לעשות דבר התחכמה אסתר וקודם שדברה עשתה באופן כי מרדכי בא לפני המלך והוא שהגיד' אסתר למלך שהוא דודה ושמח המלך למולו ונתכבד בו ובעבו' חכמתו היה מתחלה בשער המלך ולכן נתן לו טבעת החותם להנהיג המלכות ואומרו אשר העביר מהמן אצלי טעמו כי מאות' סבה אשר העביר מהמן שלא ראה בתקנת המלכות נתנה למרדכי כי חכם הוא וכל אשר הוא עושה י"י מצליח בידו ולו יאות יראה וישגיח בתקנת המלכות ועודנו שם מרדכי לפני המלך ותוסף אסתר ולכן המלך השיב לשניהם שנא' ויאמר המלך לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי ותחלת התשובה היתה למרדכי שנא' הנה בית המן נתתי לאסתר וחזר ואמר לשניהם ואתם כתבו על היהודים ומהר הרבה מרדכי באופן ונקראו הסופרים שם לפני המלך ויכתב ויחתם וישלח ואחרי שגמר כל הענין מרדכי יצא מלפני המלך ולמדך שיצא משם לבוש מלבוש' מלכות הלבישו המלך לכבוד ולתפארת כי על פיו ישק כל עמו וכן בהמן אחרי שנגמר הדבר זמנו המלך וישבו לשתות לכבדו שאין לך כבוד גדול מזה שישבו כאחים ולא יתפרדו לשתות יין וחבה יתירה נודעת לו אמנם מרדכי כבר ידעו המלך שידע פרישתו הגדול שיהרג ואל יהנה מיין משתיו ואחרי שלא היה יכול לכבדו באכילה ושתייה כבדו במלבושי מלוכה וראה אתה בעיניך ההבדל הגדול אשר בין שתי הכבודות כי זה הנאת שעה אין רואה וזה הנאת תמידי בפרהסיא, ואחשוב כי אולי מלבושים אלו הם הם אותם שהלבישו המן בגזרת המלך שכן אמר הכתוב לבוש מלכות וכתר מלכות והגיד הכתוב כי מיד הסיר מרדכי אותם הבגדים המסולאים מעליו כראות צרת עמו ח"ו נמסרים להריגה אך ברגע יצוא יצא מבית המלך ונהיה הדבר כרצונו היה מלובש באותם הבגדים כי רב טוב לבית ישר' תכריך פי' מעיל ורלב"ג אמר שזה היה על ראשו והיה משש ובגד ארוג, והעיר שושן צהלה פי' היהודים כי שאר העמים יתאבלו ואולי כי בני פרס ומדי עצמם הדרים בשושן שמחו במשפט האמת כי באגרות ראשונות נבוכו מן החמס הגדול וכמש"ה (משלי י"א י') בטוב צדיקים תעלוץ קריה ובאבוד רשעים רנה כי טבע רוב בני אדם לשמוח במשפט האמת גם אם יגיע להם ממנו הזק מה וההפך בהפך, והה"ר יוסף גאקו"ן ז"ל כתב וז"ל ומרדכי יצא מלפני המלך ע"ד אמרו (בראשית מ"א מ"ה) ויצא יוסף בכל ארץ מצרים והרצון כי לא כעת הראשון הוא שהשליכוהו לרחוב העיר ושם גאות לבש כי לא היה אז התכלית כי אם כמשלם חוב ואז לא עמד בפני המלך ועתה יצא מלפני המלך בלבוש מלכות יקר מאד מתכלת וחור, ובעטרת זהב גדולה לא עטרת מלכות זה נוסף על הראשונו' והעיר שושן אז שמחה כי כבר נתן הדת אמנם שאר המקומות עדיין היו באבל גדול עד שהגיע אליהם דבר המלך, והה"ר יהודה בן שושן ז"ל כתב וז"ל ומרדכי יצא כלשון ויצא יוסף על ארץ מצרים שיצא בתכסיסי מלוכה כי המלבוש של תכלת וחור ובראש עטרת זהב גדולה והמעיל שכורך כל הגוף של בוץ וארגמן והעיר שושן הקרובה לשושן הבירה אשר רובה יהודים צהלה ושמחה בעלוז צדיקים רבה תפארת: