אור ברסלב
מנות הלוי על אסתר פרק ב › פסוק כג

מנות הלוי על אסתר· רבי שלמה הלוי אלקבץ

פרק ב · פסוק כג

פסוק כב

ויבקש הדבר וימצא ויתלו שניהם על עץ ויכתב בספר דברי הימים לפני המלך:

ויבקש הדבר וגו', שא עיניך למעלה בפסוק שלפני זה ותטעום טעם מן בדבר בקשה זו, ועוד איתא בילקוט (סימן תתרנ"ג) סיפא דמלתא דלעיל וז"ל, וי"א שמעו בגתנא ותרש שנאמר למלך והעבירו הנחש מן הקיתון וברא הב"ה נחש בתוך הקיתון בשביל מרדכי לכך נאמר ויבקש הדבר וימצא. אין אומרים וימצא אלא לדבר האבוד ונמצא כענין שנאמר או מצא אבידה ע"כ, הנה נתאמתו כל דברינו אשר דברנו למעלה, כי דבור אסתר, ואעפ"י שלא היה לא שחשד' למרדכי חלילה רק שלא היה בפועל כי ניחמו על רעתם, ולכן אמר ויש אומרים כי מה שחששה היה על דרך אחר כי היא חששה שמא דברו ולא עשו' ומה שהיה כפי יש אומרים הלא הוא שדברו ועשי כי עשו הרעה וניחמי על שעשאוה וחשבו מחשבות לתקון עוותתם וה' הקים דבר עבדו מרדכי ויברא שם נחש אשר נאבד כבר כי הם העבירוהו, וטעום צוף דבש אמרי נועם מאמר' או מצא אבידה אשר בתחלת העיון יראה סותר עצמו, כי שמה הוא אבדה שאבדו אחרים והיא היא הנאבדת היא היא הנמצא. ופה האובד והמבקש הכל אחד כי נאבדה מאחשורוש והוא בקשה ומצאה. הגם כי פה איננו הנחש הנאבד, רק נחש נברא לשעתו לכך לא אמר דכתיב או מצא אבידה או שנאמר. אלא כענין שנאמר כי איננו בעצם, רק שמצאנו שם מציאה נופל על הדבר הנאבד ומזה למדנו לזה, ובפרקי רבי אליעזר (פרק נ' כתוב לאמר וכשעמד המלך ממשכב הצהרים אמר לשני סריסיו הנהוגים להשקותו השקוני, נתנו לו הסם בקיתון של זהב, אמר להם המלך שפכו את המים האלה לפני, אמרו לו אדוננו המלך המים האלה הם יפים והם מים טובים מים קרים מים ברורים אמר להם המלך כך עלתה לפני לשופכן, שפכו אותם לפניו ומצא בהם סם המות ע"כ, ולפי זה ויבקש הדבר וימצא ביאורו וימצא הסם בעצמו שהשליכו בקיתון. והר"ר אליעזר מגרמישא זלה"ה כתב וז"ל, ויבק"ש הדב"ר וימצ"א ויתל"ו סופי תיבות ש"ר"א"ו" סם המות בשולי הכוס ונחש קטן במים סמאל הרחיקו, גבריאל המציאו, הורה על כל הדברים הנאמרים באמת, וחילוק סם ונחש כבר קדם אלינו מדברי המתרגם למעלה ומדברי פרקי ר' אליעזר הגדול פה, וקבלה ביד החסיד ששניהם עשו, והטעם נ"ל כי יש מלכים ירגילו עצמם במרקחים לא יוזקו גם כי ישקום סם המות וכך הגידו חכמי הרפואה על מרקחת הנקרא אצלם מייטרידאט"ו שיסדו מלך א'. ואחרי כן כי רצה למות מפני חמת המציק פן יתעללו בו ויעשו בו שפטים ושתה שיעור רב מסם המות ולא הזיקו והוצרך לומר לעבדו שלוף חרבך ודקרני בה, לכן הסכימו ליתן שם כמו כן פתן הוא הנחש הנז' בפרקי ר' אליעזר ובדברי המתרגם שהיה פתן כמו שראית למעלה וביען אי אפשר לעשות הדבר לשעתו ואפשר שבין שימת הפתן הנז' ושתיית המלך יעבור זמן מה והפתן יצא או ישים עצמו לצד אחד מהקיתון ולא ימצא במקום שהמלך שותה לנשכו כמו שקדם ומלכא לא להוי נזיק לכך הוצרכו לשניהם, וחילוק סמאל וגבריאל קבלה בידו או מצא במדרש ונעלם ממנו. ויתלו שניהם על עץ, כתב הראב"ע כל א' משניה' כמו (שופטים י"ב ז') ויקבר בערי הגלעד ויצא לבם, והה"ר יהודה ן' שוש"ן ז"ל כתב, ז"ל ובאמת שאינם דומים כי לא אמר ונתלה שניהם וכתב עליו המפלפל כי אולי שמחת פורים פגע בו, והנה הא"ע סובר שלא נתלו שניהם על עץ אחד רק כל אחד משניהם נתלה על עץ כי לא בא הכתוב להודיענו ששניהם נתלו על עץ אחד רק שנתלו. והנה בפי' מילת רות אשר היין עברו כתב לבלתי היות לאיש כל אחת מכם וכן ויתלו שניהם עכ"ל, וכפי מה שעינינו רואות היות העץ במקומות הללו נעשה מג' קורות קורה מכאן וקורה מכאן וקורה על גביהן ושלשתן נקראים עץ. אין צורך לכל זה כי שניהם ושלשה ויותר יתלו על עץ אחד, ולהלן בפסוק ותאמר לו זרש אשתו. אני כותב בשם יוסף בן גוריון ששני סריסים הללו היו מקרובי המן ומיועציו וכי השתדל המן להצילם ולא יכול עיין שם, ויכתב בספר דברי הימים לפני המלך, כתוב בפרקי ר' אליעזר הגדול ז"ל (פרק מ"ט) וכל דבר שהיה למלך היו כותבין אותו לפניו ומניחין בקולסקמא שלו, וכשהיה רוצה לידע הדברים היו הדברים נקראים לפניו, וכתבו את הדבר הזה שהגיד מרדכי על ספר דברי הימים לפני המלך ע"כ, וביאורו כי הדברי' הנוגעים למלך בעצמו לא היה בוטח במזכיר שיכתבם בביתו רק לפני המלך והוא כאלו כתיב ויכתב לפני המלך בס' דברי הימי' ודומה לו ויהיו נקראים לפני המלך. ודברים הללו נכונים כי דבר המלחמות וכיוצא מילדי הימים יכתבם המזכיר אימתי שירצה האמנה הדברים הנוגעים אל כתרה של מלכות ראוי שיהיו נכתבים לפניו פן יעבור שכחה או העלמה בלתי ראויה או קיצור בדברים. ולכן צותה שיכתב לפני המלך מפחדת' הנאמר ולמה לא תפחד והסופר הלא הוא שמשי בן המן ונפשה יודעת מאד נגע לבבו על אחותו הבתולה שנטרדה מהמלכות כדברי המתרגם בפסוק ויהי ביום השלישי, ז"ל ענת אסתר ואמרה רבון עלמא לא תמסרינני ביד ערלאה הדין ולא תעביד רעוות המן רשיעא מני כמה דעבד מן ושתי דשם טעם על מלכא ופקיד למקטלא בגין דהוה צבי למסבא ליה ית ברתיה, וכד אתכנשו עולמתאן לידוי דהגי הוית תמן ברתי' דהמן והות צבו מן שמיא דכל יומא ויומא הות מיקלקלא בריעא עציבא ובמוי דריגלאן ופומא הוה סרי לחדא ואפיקו יתה בבהילו ומינה איסתקף עלי הדא לא לאתנסבא ליה ע"כ, ומעתה היאך תאמן באחיה בנו של המן שיכתוב הדבר כהוגן ולכן הסכימה שיכתב לפני המלך כמדובר וכיוצא בזה כתבנו אצל יצא דבר מלכות מלפניו, עיין שם, ושוב מצאתי אל הה"ר שמריא האיקרוט ז"ל שכתב כיוצא בדברים. וכה אמר וטעם לפני המלך אסתר השתדלה שיכתב לפני המלך מיראתה אם תגזור לסופר לכתבו שלא בפניו אפשר שימאן הסופר ולא יכתבנו בשם מרדכי רק בשם אסתר ונמצא שכב' מרדכי מקופח, וכל זה ר"ל השתדלות אסתר לאומרו בשם מרדכי ולכתוב בספר שמרדכי הגיד הענין למלך הוא לשבח את הצדקת הזאת איך היתה משתדלת בכבוד מרדכי עכ"ל, האמנה המתרגם ביאר הכתוב מבלי הפוך וסירוס רק שנכתב בספר דברי הימים הנקרא תמיד לפני המלך שתרגם ואכתוב בספרא דוכרניא דמתקרי תדירא קדם מלכא.

תוכן העניינים

מנות הלוי על אסתר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה