אור ברסלב
מנות הלוי על אסתר פרק ב › פסוק יז

מנות הלוי על אסתר· רבי שלמה הלוי אלקבץ

פרק ב · פסוק יז

פסוק טז

ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי:

ויאהב המלך את אסתר. סתם עתה לכלול מלכותא דארעא ומלכותא דשמיא והכוונה כי אהבה בערך הגדולה והכבוד ואמר מכל הנשים כלומר יותר מאותן שהיו כבר נשים בעולות ויקרות וחשובות לפני המלך ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות כמאמר רבותנו זכרונם לברכה אלו היה רוצה לטעום טעם בתולה טועם טעם בתולה. היה רוצה לטעום טעם בעולה טועם טעם בעולה פי' כי רוצה היצר הרע בקב ותפלו' אשת איש ושתהיה בתולה ולא נמצא כי לא אפשר כי אם באסתר שהיתה אשת מרדכי כמאמרם זכרונם לברכה אצל לבת אל תקרי לבת אלא לבית ורחמה צר מאד אשר לא נתן להתיש לבולמוס היצר הרע ולכן להיות בה תרי טעמי דאמרן אהבה ביותר מכל הנשים הנשואות שלו ומן הבתולות שעדיין לא נבעלו וזה הוא כי הוא בעצמו שם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי בשכבו עמה על משכבו והמבחין בפי' זה ירא' כמה הוספתי משלי על פי' שפי' חכמי ספרד בפי' למגלת אסתר. מצאתי כתוב ויאהב המלך וגו' בנשים שייך אהבה מפני הנאת השכיבה ובתולות שייך חן שעדיין לא שייך בהן אהבה לפי שהגוף לא נהנה עדיין מהן אבל המלך אהב את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות עד כאן לשונו, ואומרו וימליכה תחת ושתי יראה בתחלת העיון כפל גדול ללא צורך אחרי שקד' וישם כתר מלכות בראשה היא הממלכה ומה לה עוד, ולכן רז"ל במדרש רבתי דאחשורוש (פ"ד) אמרו וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי עד שהמליכו את אסתר היתה איקונין של ושתי קיימת כיון שנשא את אסתר בת טובים בת גנוסיא אמר תחת ושתי תיסק אסתר הדא הוא דכתיב וימליכ' תחת ושתי עד כאן, הנה מתחלת דבריהם ומאחריתם תראה ובחנת כי הוקשה להם כפל זה ולכן בחרו דרכ' והושיבו ראש וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי עם שלא דרשו ולא חדשו בו דבר רק להורות שקשה בעיניהם כפל זה ואמרו דלדרשא קא אתי וכן בסוף דבריהם הדא הוא דכתיב וימליכה תחת ושתי כי זה היה זר בעיניהם ולכן דרשו תיבת תחת לשון ירידה לשון ארמי תחות ושתי תרד ושתי ואומרו בת טובים בת גנוסיא הם דברי בעל המאמר כי הם לא ידעו עדיין עמה ומולדתה, או שעל פי מדותיה דנו כי היא בת גדולים וטובים ובמדרש בילקוט (סימן תתרנ"ד) דברים הללו בתוספת טובה זה לשונו אמר רבי לוי איקונין של ושתי לא היה כמותו בעולם כיון שנכנסה אסתר היתה נאה יותר מאיקונין של ושתי, איקונין של ושתי הית' מעל מטתו וכשנכנסה אסתר טרד איקונין של ושתי והעמיד איקונין של אסתר עד כאן, וטוב משניהם במדרש לקח טוב איקונין של ושתי היה לו על מטתו וכשהנשים נכנסות היה מסתכל באיקונין של ושתי ולא היו כמו ושתי וכשנכנסה אסתר הוציא איקונין של ושתי וצייר איקונין של אסתר ע"כ, ואני אומר כבר קדם אלינו למעלה כי היתה ושתי רבת המעלה והיחס עד שלא היה אחשורוש כדאי לה, ושעל כן גבה לבה וזחה דעתה עליה למרוד בו, כי על כן היתה עצת הנערי' שלא תהיה האשה אשר יבחר רק טובה בעיניו שיהיה טובה מצד עצמה כי כל עוד שתשפל מדרגתה ויחסה תשפל בעיניה ותכבד למלך ותשרתהו. ועתה בבא תחתיה אסתר אשר לא נודע מאין באת' ומי הביאה הלום ולא נבחרה כי אם מצד יופיה והיותה בעלת חן וחסד תשפל מעלתה בעיני המלך לא יעריכנה ולא יחשיבנה ולא תהיה ספונה בעיניו ואף אם ימליכנה לא תכון ממלכתה ולא תקים כממלכת ושתי. לכן הזכיר הכתוב וימליכה תחת ושתי להורות כי המלך אהבה והעריכה כערך ושתי כמו שנאמר כי מה' היתה לה:

תוכן העניינים

מנות הלוי על אסתר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה