מנות הלוי על אסתר· רבי שלמה הלוי אלקבץ
פרק ב · פסוק יג
ובזה הנערה באה אל המלך את כל אשר תאמר ינתן לה לבוא עמה מבית הנשים עד בית המלך:
ובזה הנערה וגו'. תרגם המתרגם ובהדין זמנא בתר דשלמין תריסר ירחי שתא עולמתא עיילא לות מלכא הנה ביאר ובזה בזה הזמן כלומר אחר עבור זה הזמן ואחרי' פירשו ובזה התיקון הנערה ואין הבדל בענין רק בלשון ואפשר שהכל א' ובזה הזמן שנשלם התיקון הנה הנערה באה, וענין את כל אשר תאמר ינתן לה לבא עמה עניינו אצלי מה שכתב הה"ר שמריא איקריטי ז"ל ר"ל כשהיה מגיע זמנה לבא אל המלך כל שר ואדם וסריס שהיתה שואלת שילוונה היה נתן לה ע"כ, כי בזה ידוקדק היטב אומרו לבא עמה שהיתה שואלת שרים רבים ונכבדים שילוו עליה, ומצאתי סמך לדבריו במדרש רבתי דאחשורוש (פ"ו) בפסוק ותלקח אסתר אמר שם מתלקחת בקולות דין אמר אנא יהיב מאה דינרין ועליל עמה ודין אמר אנא יהיב תרתין מאוון ועליל עמה, הנה שפירשו ענין הלקיחה הזאת שכל אחת ואחת במנחה פניה יחלה לבא עמה אחרי שהיא לא בקשה שום אחד כי אם אשר יאמר הגי אשר לסבה יורה שהוא היה מתרפס ברצי כסף והטעם כי מי שיכנס עמה אין ספק שאם היא תמצא חן בעיני המלך שגם הוא רבו יתירא יתוסף ליה וכיוצא בזה איתא (שם) במדרש כל הנשים שהיו בחצר היו מקשטו' אותה שכל מי שהיה רואה אותה אומר זו נשאת למלך ותהא מכבדת אותנו הגם כי כל זה נאמר על אסתר בכל זאת גם ליתר הנערו' היו שרים באים עמה והיא מבקשת אותם לא כן אסתר כי היא לא היתה מבקשת שיבאו עמה והם היו מבקשים לבא להנאת עצמם.