מנות הלוי על אסתר· רבי שלמה הלוי אלקבץ
פרק א · פסוק יא
להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא:
להביא כבר הקדמנו למעלה מדברי המדרש שמענין בכתר מלכות למדי בגמרא (מגילה פ"ק) שצוה שתבא ערומה לא יהיה עליה עוד רק כתר המלכות להראות שאין יופיה מצד תכשיטי' ואמרנו כי זהו אומרו כי טובת מראה היא לשון מיעוט היא מעצמה לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן וכי כל זה היה בדבר ה' ביען היתה מתעמר' בבנות ישראל ערומות, והה"ר יהודה ן' שושן ז"ל כתב ז"ל להביא את ושתי מוכתרת בכתר מלכות כדי שיראו העמים כי הוא שלם בתכלית בכל הדברים אשר הם חמדת כל האדם כי עד עתה הראה להם דירה נאה וכלים נאים ומה לו עוד להראות כי אם אשה נאה וזה טעם להראות העמים וגו' נמצא קשור הענין כי כוונת המלך במשתה אשר עשה כדי להראות עושר כבודו וטוב מזלו בדירה נאה וכלים נאים ומה גם עתה כי אם להראות אשה נאה, ומפני שאמר העמים ולא אמר לעמים פלפלו לפרש שיהיו העמים מראים זה לזה כמה גדול יופיה ויהללו וישבחו מקחו בפניו ואין זה דקדוק עכ"ל, ואני אומר דבר טוב דבר אשר דבר ולא מדקדו' העמים או לעמים כי זה בלי ספק אין בו לא ריח ולא טעם אלא שהי"לל להראות העמים והשרים אם היתה הכוונה שיראו יופיה אבל מדקאמר להראות משמע להראות לאחרים וביאורו שהעמים והשרי' יראו יופיה ויהללו זה ישבח עינה וזה רקתה וזה פיה וכל אבריה אחת לאחת כי שמא היא יפה בעיניו ואהבתו אליה מצורף לגודל משפחתה מחשכי' עיניו לבל יראה בה ערות דבר והעמים והשרים כל אחד יחפש על מום וכאשר לא ימצא יראה כי היא טובת מראה ויתפרסם טוב מזלו כי מן השמים הקנוהו אשה אין כמוה בכל הארץ מוסכם מהשרים והעמים כלם, ושוב מצאתי אל הה"ר יוסף גאקון ז"ל שדקדק בזה וכה אמר ויראה לי שלא צוה שתבא אלא שיביאוה כאחת הנבנות כי כן תורה מלת להביא כי מן הראוי שיאמר שתבא ושתי לפני המלך, וגם מלת להראות אינה בדיוק כי ראוי שתאמר שיראו העמים והשרים את יופיה לא להראות כמו שמראים השפחה הנמכרת בשוק היש בה מים אם אין ומאחר שהגיד שעברו יין אין להפלא ממנו כל דבר עכ"ל, ואני כבר הראיתי למעלה בראיות רבות ועצומות כי לא היה שכור להגדיל בכבוד שמים ודלא חספא ואשכח חספא, גם מה שדקדק מאמר להביא אינו דקדוק כי הוא נקשר למעלה אמר למהומן וגו' להביא וגו' ולא יתקשר היטב שתבא והוא מבואר והנה הכוחל עיניו בעפר רגלי רבותינו הקדושים יראה בעיניו ולבבו יבין כי כל דברי הכתוב להביא, להראות, דברים צדיקים וזה כי אחרי שהענין נמשך למאמרם הללו אומרים מדיות נאות והללו אומרים פרסיות נאות והוא אומר שהיא על כלנה. שורת הדין שיביאו אותה להראות כי כנים דבריו ואז יחוייב שהוא לאמת דבריי יראה להם אבר אבר ויאמר הראיתם עין כזה או פה או רקת וכן על השאר. יטעום טעמו של מקרא כי בהיותו מיושב בדעתו שמח מעט ביין כנראה מכ"ף כטוב כמו שקדם שפט בדעתו שלא תסכים היא לבא ערומה בפני בני אדם ולכן סבב פני הדבר ושנה טעמו כאמור להביא את ושתי המלכה לפני המלך ואלו לפני העמים והשרים לא אמר כמו שהיה האמת רק לפני המלך כאלו היא הריאה לבד ואחרי אשר שמחו השם והוא במקום ההוא בדירה נאה וכלים נאים לפניו הנה הוא רוצה לשמוח בהשביע עינו באשה נאה וחסודה והוא חשב לעור עיניה בזה ותכליתו היה להראות לא לראות והיא הבינה התכלית ומיאנה. וכל שופט בצדק ישפוט כי מאמר להביא את המלכה ושתי לפני המלך יסתור דברי הה"ר יוסף גאקו"ן שכתב שיביאוה כאחת הנבלות דא"כ למה יחס אותה למלכה ודי והותר להבי' את ושתי לפניו דלא חיישינן לתרי ושתי כמו שלא חשש ממוכן באמור ולא יעבור אשר לא תבא ושתי לפני המלך כי זה באמת כוונתו להמעיט בכבודה ולהפחית מעלתה וכמו שיתבאר שם בס"ד. ואם ירצה כי כאשר תמאן יביאוה כאחת הנבלות למה יפתח פיו לשטן, ותו הא השתא שמיאנה ולא הביאוה עד עמוד למשפט יודעי דת ודין אדרבה נכרים הדברי' כי אחרי שהיה רוצה להעביר לה דרך נשים לבא מלובשת ומקושטת ומקוטרת ושתבא ערומה להצדיק דבריו שורת הדין שיצוה לכבדה ולכן אמר המלכה שיזהרו בכבודה כי היא מצד עצמה ושתי ראויה לכבוד וכ"ש בהיותה מלכה ולכן לא יערעו בה ולא יקלו בכבודה וזה טעם הכתר, ביען בראותם אותה ערומה יבאו להקל בה כי על כן לא יכנס אדם עם רבו למרחץ אם לא שצריך לשמשו ולכן צוה שישימו הכת' בראש' כדי שיהא מורא מלכות עליהם, וביען מראה הפנים אינה ראיה גמורה ביען אפשר שיתוקן בתמרוקי הנשים צוה שתבא ערומה כדי שתראה היותה טובת מראה, וטעם הקדימו העמים לשרים וכן לא יעשה כי עקר ההראות ראוי שיהיה לפני השרים כי אין מדרכן של בני דעת להתפאר רק בפני הגדולי' אולי פחד שמא השרים מקנאתם ביופיה יטילו בה פגם ולהצדיק דבריהם כמו כן, מדיות נאות פרסיות נאות לכן העצה שיראוה העמים תחלה אשר לא הורגלו כ"כ בנשים יפות כמו השרים ואחרי שהם יקפצו בתחלה לשבח יופיה כדרכן של הדיוטות לקפוץ בראש אז שרים יעצרו במלין וכף ישימו לפיהם. ואמרו במסרה. להראות ג' מלאי' (דברים ד' כ"ו) אתה החילות להראות את עבדך. להראות העמי' והשרים, להראות את אסתר. וכתב הר"י בן הרא"ש ז"ל בספר פרפראות פרש' ואתחנן, זהו שדרשו שהראה לו הב"ה למשה כל מה שאירע לישראל היאך ישבו בשלותן וכל המציקין שעתידים להציק להם וזהו להראות העמים והשרים את יופיה היאך הם ביופים ושלותם, להשמידם נתן לו להראו' שהראהו המציקים להם ע"כ, ואני אומר למדנו כי תחלת גאולתנו ופדיון נפשנו היתה מפלת הארורה הזאת וז"ש אתה החילות להראות את עבדך, וזה במה שצוה להראות העמים והשרים וזו היא ההוראה ששלח מרדכי להראות את אסתר כי מאחר שהוא ית' התחיל בהראות מפלת ושתי כדי שתבא היא תחתיה לא ישקוט כי אם כלה הדבר ולכן להראות את אסתר וגו' לבא אל המלך וגו'. כתב ההר"י ישועה וז"ל להראות העמים והשרי' את יופיה, הנה זה הלשון ירמוז שהמשתה האחרון. היה לשרים ולעמים כלומר לראשים ולהמון לא כמשתה הראשון שהיה לשרים לבדם ולעם לבדו: