אור ברסלב
מלמד התלמידים הקדמה ותוכן הענינים › תוכן הענינים והרמזים

מלמד התלמידים· רבנו יעקב אנטולי

הקדמה ותוכן הענינים · תוכן הענינים והרמזים

הקדמת המחבר

ספר בראשית: בפתיחה תמצא פירוש הפסוק דברי חכמים כדרבונות וכוונתו בזה על שם הספר שנקרא "מלמד" וע"י פסוק זה נתגלגל לפרש מאמר חז"ל: ספק חבל בחבל ומשיחה במשיחה וענין עשיית המצות וקריאת התורה בכוונת הלב וציור בנפש ולא שתהיה מצות אנשים מלומדה, והודיע שראוי לאדם ללמוד חכמה מכל אדם בין מבן ברית בין משאינו בן ברית.

פרשת בראשית:

פירוש דברי אגור בן יקה, ואח"כ הזהיר להרחיק שתי הקצוות אפילו בלימוד החכמות. הקצה האחד הוא מיעוט הדרישה והלימוד והשני יתרון לימוד החכמות בדרך שאי אפשר להשיג. יורה ללכת בדרך הבינונית שהיא דרך החיים ובאה פרשה אחרונה בבראשית ויהי כי החל האדם וגו' ואח"כ פירש סוף ההפטרה ד' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר

תולדות נח: ביאור טעם ספור המבול ובלבול לשונם לצורך ישוב העולם, ואחר הזהיר לכל אדם לראות בעין שכלו שמין האדם נבחר בכל מעלה יותר מכל שארי בעלי חיים וראוי לו להודות לד' על זה, ועם זה פירש הללוהו כל מלאכיו. לך לך:

הזהיר ללכת בדרך הממוצעת בפירוש עקב אשר שמע אברהם בקולי וביאור סיבת התרחקות אברהם מבית אביו וספור כל הפרשה עד פרשת מילה ונתן טעם למצות מילה.

וירא אליו: תחלה הזהיר להשלים אחרים בשלימותו כפי שעשה אברהם אבינו בלמדו בניו אחריו לשמור דרך ד' לעשות צדקה ומשפט, הם הדרכים הממוצעות ולהראות שלימותו ודביקותו בשם וביאר עניני נדבותו בענין שלשה אנשים שבאו אליו וכנגד מדתו הטובה מדת הנבלה אשר היה לאנשי סדום

חיי שרה: פירש הפסוק שמעי בת וראי, כל המזמור על שני דרכים נגלה ונסתר מן הנגלה יוצא למוד ממשלה ומוסר הנשים ומן הנסתר יוצא הנהגת חלקי הנפש האחד חלק השכל הנקנה, חלק השכל המקנה המדות הטובות, והחלק השכלי השלישי אשר בו ידבק העליונים וידמה למלאך.

תולדות יצחק: פירש לשון אהבה הנאמרת על שלש מעלות וטעם ספור אהבת יצחק לעשו, אהבת המקום את ישראל אף אם עזבם בגלות

ויצא יעקב: ביאר דרכי הכנת יעקב לעשו אחר שהבטיחו השם וסיפור מעשה דינה

וישב יעקב: העיר הערות נכבדות על כל ספורי הפרשה מראש עד סוף

ויהי מקץ: ביאר מעלת הנבואה ומדרגותיה מן החלק הקטן שהוא החלום עד החלק העליון שהוא הנבואה ברוח הקודש, ואחר הביא טעם עשותינו כבוד לחתן

ויחי יעקב: ביאור פסוק שמע ישראל ותורה צוה לנו משה ואח"כ פירוש הענין של בקשת אלישע מאליהו ויהי נא פי שנים ברוחך אלי.

ואלה שמות: בפרשה זו תמצא פירוש מראות משה בסנה ופירוש של נעליך ופירוש לכה ואשלחך אל פרעה וכל ענין הפרשה.

וארא: הזהיר על זריזות לימוד החכמה מכל אדם נכבד או נבזה מאמין או כופר.

בא אל פרעה: ביאור פרשת החודש הזה, ביאור שני המזמורים ברכי נפשי ושל אחריו, שניהם בענין גמול הטוב הצפון.

בשלח פרעה: פירוש הפסוק מים קרים על נפש עיפה בענין התורה, וביאור דמיונם למים לפירוש פסוק וימתקו המים עד סוף הפרשה.

וישמע יתרו: ביאור מתן תורה ובתוכו פירוש עשר ברכות שתקנו רבותינו בברוך שאמר כנגד עשרה מאמרות שנברא בהן העולם, ואח"כ ביאור עשרת הדברות

ואלה המשפטים: פירוש טעם מצוות דינין להנהגת העם ולקיום הישוב המדיני הצריך למין האדם ובסופו ביאור טעם ספר פרשת יתרו לשלשה טעמים

תרומה: פירש בו פסוק מה ידידות משכנותיך והפסוק שאחריו עד אשרי יושבי ביתך ובתוכן פירוש סדר שבע ברכות.

תצוה: ביאר מעלות הנה מה טוב ומה נעים על כחות הנפש.

כי תשא: פרשת שקלים פירוש פסוק פלס ומאזני מרמה, לפלס אדם דרכו בדרך ישרה, ופירוש מצות שקלים ומחצית השקל וטעם נכון ולבסוף ביאר כי מעשה העגל לא נעשה לדעת ההמון כאלוה לעבדו

פרשת זכור: ביאור פסוק זכר צדיק לברכה, ונותן טעם למצות מחיית עמלק ואח"כ עיון בנבואת זכריה.

פרשת פרה: ביאור טעם פרה הבאה לטהר על טומאת מת.

ויקרא: ביאר בו כוונת עבודת הקרבנות שאין עקרה לכפרת העוונות ותשועת הנשמות כי אם על עבודת הלב שהיא אמונת יחודו הטובה עם התהלה לפניו.

צו: היא לשבת יום ראשון של פסח, ביאר בו ההגדה בפירושים טובים ומושכלים וטעם סדור המכות.

ביום השמיני: ביאר בו כוונת אסור המאכלים מן הבהמות והחיות הטמאות והשרצים, כי כל זה שיתבונן האדם להרגיל בכל הנאותיו בדרך הבינונית ונתן טעם לאיסור הדורסים והמזיקים, ואחר כך ביאור שריפת בני אהרן ופירושו הוא אשר דבר ד' היכן דבר.

כי תזריע: פתח בפסוק בית והון נחלת אבות וביאר קניני האדם כיצד ישמר מהם בעזר האבות, ויש מהם בעזר ד' לבד, מצורף לזה טעם פרשת נדה וטהרתה וכוונת המצוה ההיא וטעם נגעי בתים והבגדים והבשר

קדושים תהיו: ביאור ענין קדושה וסיבתה וקדושת השבת והמועדים וכוונתה וביאור פסוק איש אמו ואביו תיראו.

אמור אל הכהנים: פתח בית ישראל ברכו ד' וביאר קדושת הכהנים ושבט לוי ויראי ד', ומצורף לזה כוונת העומדים בתפלה בזמן הזה במקום מקריבי קרבן.

בהר סיני פתח בפסוק מוסר ד' בני אל תמאס וכו', וביאור כוונת המוסר להמוכיח ולהמקבל תוכחה ועל זה הביא מאמר כל שחכמתו מרובה ממעשיו, מצורף לזה ענין שלמה שסמך על חכמתו, ואחר כך ביאר ענין התוכחות האמורות בפרשת בחוקותי.

במדבר סיני: פתח בפסוק וארשתיך לי באמונה וגו' ביאור לשון אמונה צדק משפט חסד ורחמים. וביאור שלמות דרכי האדם המדיני שהם סיבות לקיום האמונה

דרוש ליום מתן תורה: פתח בריך רחמנא דיהיב אוריאן תליתאי. וביאר לשון ברכה אל ד' ואחר ביאר מספר תליתאי וביאור ענין תליתאי שלשת חלקי התורה. ובפרשת נשא פתח בפסוק ראשית חכמה קנה וגו'. והזהיר לקנות המדות הטובות ולהרחיק המדות הרעות וללכת בדרך הממוצעת שהיא דרך השם ועל זה ביאר ענין הכתוב בתורה והזהיר לעזוב המותרות. ואח"כ ביאר פסוקי ברכת כהנים כנגד ג' חלקי האנשים

נשא פתח בפסוק ראשית חכמה קנה חכמה וביאר ענין נזירות וברכת כהנים,

בהעלותך: פתח בפסוק חונה מלאך ד' וגו' והזהיר תחלה על האדם להמשיל שכלו על טבעו והזכיר מדות פנחס ואחר פירש מענין ההפטרה ענין יהושע ובניו וצרף הענין ההוא לענין תחיית המתים לעולם הבא.

שלך לך: פתח בג' פסוקים מכסה שנאה שפתי שקר בשני מינים:

ואח"כ מוציא דבה בשני מנים ועל זה ענין מרגלים שהיו מוציאי דבה וביאר ענין ברוב דברים לא יחדל פשע על אבק לשון הרע ונבלות הפה וכל שיחה בטילה

ויקח קרח: הזהיר על המחלוקת על כל אדם כנגד הגדול ממנו אף אם כוונתו לדבר טוב ואף החכמים הגדולים ישמעו לגדולים מהם או לגדול נבחר אף אם אין לו מעלה עליהם לפי ההנהגה האנושית. כי כל המחזיק במחלוקת מפסיד ההנהגה הישרה ואפילו תהי' כוונתו למצוה אחר שאין מקום למצוה ההיא ועל זה הביא מה ששאלו ישראל מלך בימי שמואל וביאור כל הענין ההוא.

וירא בלק: ביאר כוונת הרחקת הקצוות וההליכה בדרך הממוצעת.

פנחס: ביאר שלימות פנחס בחכמתו ומדותיו וגודל שכרו ועניני שמואל ומעלותיו

ראשי המטות: ביאר בו פסוקי העבד ישראל. ומעלת העבד אצל אדוניו ומעלת האשה אצל בעלה ומעלת הבן אצל האב ומצורף לזה כוונת הפרת הנדרים שבין איש לאשתו

אלה הדברים: ביאר ענין הצום, כי אין הכוונה בו לענות נפש רק להעמיד הבריאות ולמעט המותרות וביאור הפסוק והאמת והשלום אהבו מה הוא אמת מה הוא שלום,

ואתחנן: ביאר בו פרשת קריאת שמע כלה באר היטב וכל כוונותיה וביאור כל משפטי המצות

והיה עקב: ביאר בו עומק הענין מן מאמר החכם אם אין חכמה אין יראה. כל המאמר עד תומו.

ראה אנכי: כתובה בויהי ביום השמיני.

שופטים ושוטרים: ביאור פסוק לך אל נמלה וכו' להכין האדם מזון לנפשו בעולם הזה במדות טובות ומעשים טובים. ומצורף לזה נתינת שופטים ושוטרים שהיא לקיום המין וההנהגה ופירוש עד מתי עצל תשכב בענין למוד החכמה

כי תצא: כתובה בפרשת אשה כי תזריע.

כי תבא: ביאר בו תחלה כוונת מצות בכורים ומעשרות ואחר כך ביאור מלת ירושלים עם רוב הפסוקים שנזכרה בהם מלת ירושלים וביאור בית ה' וחצרות השם.

אתם נצבים: והיא לפני ראש השנה. פתח באשרי העם יודעי תרועה ופירש מלת תרועה וענין תקיעת שופר וכוונתה וביאור מאמר שלשה ספרים נפתחים ופירוש חיים ומיתה בחיי הנפש וזולתם והזכיר כמה הערות טובות ליום זה

לשבת שבין ראש השנה ויו"כ: פתח בפסוק דרשו ד' בהמצאו וביאר ענין כוונת עבודת יוה"כ וכוונת שעיר המשתלח אל ארץ גזרה ושם עזאזל

לשבת שלפני החג: פתח במזמור יושב בסתר עליון וביארו עם דביקות המזמור שלפניו והשלים דבריו שמשה ע"ה אמרו על המשכן. ופירוש בית ד' מצורף למצות סוכה וכוונתם וכל דבריו נכחים למבין.

ליום שמיני של חג: פתח אשריך ישראל מי כמוך וכו' וביאר מעלת נבואת משה רבינו ע"ה על שאר הנביאים מצורף לזה טעם סיפור אבילות ישראל על פטירתו ופירוש כל הפרשה האחרונה שבתורה על אופניה

סליקו הרמזים בעזר שובר ארזים ומגן הוא לכל החוזים

תוכן העניינים

מלמד התלמידים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה