אור ברסלב
מלבי"ם על ויקרא שמיני › סימן צב

מלבי"ם על ויקרא· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר

שמיני · סימן צב

סימן צא

מלבי"ם: בגמרא (שם) אמר דברייתא זו חולקת עם ברייתא דלעיל. דזו אתיא כתנא דבי רב דסבירא ליה דבהאי גוונא לא הוה כלל ופרט וכלל משום דכללא בתרא לא דמי לכללא קמא, דכללא קפיד אכרעים וכללא בתרא קפיד שיהיה למינהו. וסבירא ליה דהוא רק כלל ופרט. כי מה שכתוב "ארבה" ו"למינהו" הכל הוא הפרט, ואין בכלל אלא מה שבפרט – רק מיני'. הלכך חד מחבריה לא אתי ומרבה דדמי ליה בב' צדדין. הלכך סתעם אתי מארבה וחרגול ואייתור ליה חגב לראשו ארוך. וזהו שאמר "ארבה" זה גבאוי למעוטי ראשו ארוך. וכל אלה שחשב פה הם מיני חגבים. צפורת כרמים דומה לארבה שאין לו גבחת, ויוחנא מין סלעם ויש לו גבחת. והצדיא מין חרגול ויש לו זנב. והארזבונית מין חגב ומשונה מהקודמים במראה. ומרבה מינא דכל חד.

תוכן העניינים

מלבי"ם על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה