מלבי"ם על דברים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק לב · פסוק יג
[יג] ואיה המקום אשר הניחם הנשר הנושא אותם? על במתי ארץ. ונתן להם שם כל טוב. ויאכל וגו':
תורה אור
ירכבהו על במתי ארץ. הערים שישבו בהם רובם היו על ההרים ששם האויר זך, ומותרות האדם והבהמה יורד אל העמקים, וגם ההר הוא חוזק נגד האויב:
ויאכל תנובת שדי. שרוב אדמת הארץ היה מקום זרע ותבואות השדה:
וינקהו דבש מסלע. במקום שהאדמה היתה קשה כסלע, צמחו שם דקלים וגדלו תמרים שהוא הדבש:
ושמן מחלמיש צור. במקום הצורים שאינם מגדלים אילנות גדולים, צמחו שם עצי זית, עץ לא גבוה שממנו השמן: