אור ברסלב
מלבושי יום טוב חלק ב קונטרס חובת קרקע › סימן יג

מלבושי יום טוב חלק ב· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

קונטרס חובת קרקע · סימן יג

סימן יב

עוד יש לחקור בזה לפי משב"ל סוגיא דמנחות (ה) דמשם מוכח להדיא לפ"ד דרב אחא בר אבא דפריך לרב אשי ס"ל בפשיטות דאי חדש בחו"ל אסור מה"ת מביאין העומר אף מחו"ל. ונראה דהני אמוראי דפליגי בחדש דחו"ל אי אסור מדאורייתא אי לא פליגי בזה. דהני אמוראי דס"ל דחדש בחו"ל דאורייתא ס"ל דהלכתא כסתמא דמתני' דערלה. והני אמוראי דס"ל דחדש בחו"ל לאו דאורייתא ס"ל דמסתברא יותר לפסוק כסתמא דמנחות משום דאיכא כמה סתמי דעומר אינו בא אלא מן הארץ. ולדידן הוה ספיקא דדינא בזה. ופסקו כמה ראשונים להחמיר בשל תורה. א"כ נראה לפע"ד דלפי דבריהם איכא למיחש אף בזה"ז דגם בחו"ל אסור לקצור קודם שהאיר המזרח כמו בא"י כיון דלהני אמוראי ס"ל דחדש בחו"ל דאורייתא א"כ מביאין העומר גם מחו"ל. וכן קאמר בירושלמי דשקלים פ"ד ה"א תמן תנינן כל הקרבנות כו' חוץ מן העומר ושתי הלחם שאינו בא אלא מן החדש ומן הארץ רב חונה בשם ר' ירמיה ר' ישמעאל היא דר' ישמעאל אומר אין העומר בא מן הסוריא. נראה להדיא דלרבנן דפליגי אדר"י ס"ל דעומר בא מן הסוריא דס"ל דחדש בחו"ל דאורייתא. א"כ הוה גם חו"ל מקום שמביאין ממנו העומר. וא"כ הישראלים שיש להם קרקעות לחלוטין הירא וחרד לדבר ה' וחושש לדעה זו דחדש בחו"ל דאורייתא לפ"ד נראה דצריך לחוש גם שלא לקצור קודם שהאיר המזרח. אמנם הקרקעות ששוכרין ישראל מן הנכרים אע"ג דעיקר הפירות הם שייכין לישראל מ"מ כיון דגוף הקרקע הוא של נכרי ודאי דפסול להבאת העומר ואינו צריך בזה לחוש בחו"ל. כמו דגבי תו"מ אזלינן בתר גוף הקרקע בא"י למ"ד יש קנין. וכן כתב הגאון בעל פנ"י בקונטרס אחרון דהיכא דלישראל אין לו אלא קנין פירות בלבד לפי שעה לא מיקרי קצירך ובלא"ה אשכחינן כמה דוכתי דשכירות לא קניא יעו"ש. ולפ"ד נראה דאפי' היכא דמכר הנכרי לישראל לפירות נמי כיון דאנן קיי"ל קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי לא מיקרי קצירך:

אח"כ מצאתי לש"מ על מנחות (פד) דפליגי בזה בעלי התוס' ז"ל אם מותר לקצור בחו"ל קודם זמן קצירת העומר דכתב שם וז"ל כתב ר"י בתשובה דבתבואה הנשרשת לאחר העומר כמו לאחר ששה עשר אסורה מה"ת לקוצרה דחו"ל הוי שפיר ממקום שאתה מביא דקיי"ל כר' יוסי בר"י וכרבנן דבי רב אשי דאמרינן לעיל בפ' ר' ישמעאל דלא אכלי עד צפרא דשיבסר דסברי חדש דחו"ל דאורייתא. אמנם כתב דמותר להערים למכור לעכו"ם עד לאחר קצירה ואז מותר אח"כ אף להכניסם לבית דאע"ג דאין גודשין של בית העמקים היינו טעמא דהתם אין הפסד להמתין בגדיש עד לאחר העומר אבל הכא אם יהי' שם כל ימות החורף יפסיד הכל. והר"ם מפרש דלר' יוסי נמי שרי לקצור בחו"ל דהא דאמרינן ממקום שאתה מביא אי אתה קוצר הא אמרינן בקדושין דהוי מצוה התלויה בארץ ונפקא לן מקרא בקדושין דמצוה התלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ דהא איסור אכילת חדש בחו"ל נפקא לן ממושבותיכם דכתיב גבי אכילה ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו בכל מושבותיכם עד עצם היום הזה בכל מקום שאתם יושבים וגבי קצירה לא כתיב מושבותיכם עכ"ל. ולולא דמסתפינא מרבותי הי' נ"ל טעם אחר להתיר קצירה בחו"ל קודם זמן קצירת העומר כי טעם הר"ם הוא דחוק לפע"ד כיון דהקרא דקצירך קאי נמי על חו"ל כיון דמביאין העומר גם מחו"ל א"כ מנ"ל דקרא דראשית שיהא תחלה לכל הנקצרין לא קאי גם על חו"ל אף שהיא מצוה התלויה בארץ מ"מ הא גם חדש היא תלויה בארץ ומ"מ גלי קרא דהוא נוהג בין בארץ ובין בחו"ל. אלא נ"ל דהא קצירת העומר דאסור בכל חמשת המינים ילפינן ראשית ראשית מחלה כדאמרינן שם (ט:) א"כ אין ג"ש למחצה וילפינן נמי כמו דחלה אינו נוהג אלא בארץ כמו כן איסור קצירה נמי אינו נוהג אלא בארץ:

תוכן העניינים

מלבושי יום טוב חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה