מלבושי יום טוב חלק ב· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
חלק יורה דעה · סימן טו
נסתפקתי לענין מה שצריך הכהן להביא ראיה שנפל המום מעצמו דנאמן בזה גם עד מפי עד. אם מהני בזה ג"כ הגדת עכו"ם במסל"ת. ונראה דלדעת הרשב"א והרבה מן הראשונים דכתבו דלא מהני הגדת עכו"ם במסל"ת אלא בעדות אשה בלבד. הכא אינו נאמן. אבל לפי"ד המרדכי והמהרא"י דבכל מילי דרבנן נאמן העכו"ם במסל"ת וכן פסקינן בשו"ע או"ח סי' תקי"ג ס"ו בהג"ה א"כ ה"ה הכא נאמן. דזה מה שאסור לשוחטו אם הטיל בו מום הוא רק מדרבנן בלבד. ולענין קטן במסל"ת נמי נראה מדברי הגמרא דב"ק דבכל דרבנן נאמן א"כ ה"ה הכא. אך אפשר לומר דהכא מיקרי איתחזק איסורא עיין בפ"ח סי' ס"ט מה שהאריך בזה. וצ"ע בכ"ז למעשה: