מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין· רבי שלמה חכים
פרק ט · הלכה ב
ואין כל אחד מאלו נשבע בטענת ספק עד וכו'. עיין בכ"מ שהביא דעת רש"י ז"ל שסובר דגם שם צריך הודאה בפרוטה שלא כדברי רבינו והר"י בן מיגאש רבו ז"ל והטור בסי' צ"ג מסכים לדעת רש"י ז"ל ועיין בכנסת הגדולה שם מ"ש בזה. וראיתי להרדב"ז בח"ד סי' ר"ב שפסק ג"כ כרש"י וסיעתו אלא שכתב אח"כ דהאידנא לא נפקא לן מידי אחר שתיקנו שבועת היסת דאפי' בכופר בכל נשבע ואע"ג דאין נשבעין היסת על טענת שמא מ"מ כיון דשבועת השותפין עיקרא אינה בא כי אם בטענת ספק גם בכופר בכל נשבע היסת אפי' בטענת ספק אלו דבריו ז"ל.
ולענ"ד נראה להביא ראיה לדברי הרב ז"ל מדברי רש"י בפ' אלו מציאות (בבא מציעא דף כ"ו) דאמרינן התם אמר רב נחמן ראה סלע שנפל מב' חייבי(ם) להחזיר מ"ט ההוא דנפל מיניה לא מיאש מימר אמר מכדי איניש אחרינא לא הואי בהדאי אלא האי נקטינא ליה ואמינא אנת הוא דשקילתיה נפל מג' אינו חייב להחזיר מ"ט ההוא דנפל מיניה ודאי מיאש מימר אמר מכדי תרי הואי בהדאי אי נקטינא להאי אמר לא שקלתיה ואי נקטינא להאי אמר לא שקלתיה עד כאן ופרש"י ברישא דנפל מב' וז"ל נקטינא ליה משתבענא ליה שבועת היסת ולא מתיאש מיד כשמשמש בכיס וכו' ובסיפא פי' וז"ל ואי נקטינא ליה ואינו יכול להשביעו בטענת שמא אלא אותן השנויין במשנה ואלו נשבעין שלא בטענת וכו' יעו"ש והשתא קשיא עליה דרש"י ז"ל דמה לו בשבועת המשנה דהא בדבור הקודם פי' משבעינא ליה שבועת היסת ובכאן נמי הו"ל למימר ואינו יכול להשביע בטענת שמא שאין נשבעין על טענת שמא אלא נראה דדעתו לומר דאף דאין נשבעין על טענת שמא היינו בטענת מלוה ולוה שהיא טענת בריא ומודה [במקצת] חייב שבועת התורה ובכופר בכל תקן רב נחמן שבועת היסת אבל שבועת המשנה דהאריסין וכיוצא דעיקרא היא בא על הספק כשתיקן ר"נ אף ע"ז היתה התקנה ונשבע היסת אף על הספק שלו וזה הוא שאמר ואינו יכול להשביעו בטענת שמא אלא אותן השנויין במשנה ואלו וכו' והיינו אותה שבועה שפירש ברישא שהיא היסת וכדברי הרב ז"ל וק"ל.