אור ברסלב

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי שלמה חכים

פרק ד · הלכה יג

הלכה ו

הורו מקצת הגאונים שהלוה שמחל בריבית שלקח או שעתיד ליקח וכו' אינו מועיל וכו' יראה לי שאין הוראה זו נכונה. כתב הרב המגיד ז"ל הורו מקצת הגאונים וכו' הוראת הגאונים ז"ל מוסכמת במה שעתיד ליקח דודאי אין המחילה מועלת לעבור בשל תורה וכו'. הנה דברי הרה"מ ז"ל שכתב לעבור בשל תורה אם הדברים כפשטן דדוקא בריבית של תורה לא מהני מחילה אבל בריבית של דבריהם מהני עיין במל"מ וקשה לי למ"ש מרן החבי"ב ביו"ד סי' ק"ס הגה"ט אות י"ח וז"ל וכ"כ הש"ך דכשאסור לקבלו אסור אפי' בריבית דרבנן וכשהמחילה מועלת מועלת אפי' בריבית דאורייתא וכו' יעו"ש ואלו לסברת הרה"מ לפי פשוטו בדעת רבינו לא כן הדבר אלא בריבית של דבריהם אפי' במאי דעתיד ליקח מהני מחילה ואם הש"ך קאי לדעת מרן שכן תפס מרן בס' הקצר ועלה קאי הש"ך אמנם לדעת רבינו ז"ל שפיר מהני המחילה בריבית של דבריהם אפי' למאן דס"ל דבריבית העתיד ליקח מודה רבינו להגאונים אלא דהרא"ש פליג עליה לא ידענא מנא להו הא ועיין בס' שולחן גבוה מה שהקשה על הטור ולא זכר לתשו' מהרלנ"ח והמבי"ט וכמה דיות משתפכות בזה ומ"ש הרה"מ ז"ל זה הלשון מורה שלא חלק רבינו על הגאונים אלא בריבית שכבר עמד המלוה וגבהו שכבר עברו על הלאוין וכו' הכונה ע"ד שפי' רבינו לעיל בפירקין ה"ב וז"ל הא למדת שהמלוה שהלוה בריבית עובר על ו' לאוין וכו' יעו"ש.
והוצרכתי לזה לפי שראיתי להמחנה אפרים בנימוקיו על רבינו שכתב וז"ל וצ"ע דלמ"ד בטלו ולא בטלו ועדיין לא נגמר הלאו דאל תקח נשך ואפי' לשיטת רבינו דפסק כמ"ד קיימו ולא קיימו מ"מ ס"ל שעדיין לא עבר הלאו כמבואר בהל' שחיטה וכו' יעו"ש ולפי מ"ש אין כאן קושיא דהכונה היא דכבר עברו על הלאוין שכבר לקח בלא מחילה והתחיל לעבור דומה למ"ש רבינו לעיל דהתם נמי לא עברו לגמרי דהא ניתק לתשלומין הוא ועם כל זה קרו ליה עבר ה"נ הכא. ובעיקר הדין דפליג הגאונים עם רבינו ראיתי להרב בני יעקב בדף מ"ח ע"ג שהקשה וז"ל ותו איכא למידק דמ"ש דאין אדם מוחל דבר שלא בא לעולם ממ"ש הרמב"ם בפ"ה מהל' מלוה שהורו הגאונים שאם מחל אדם לחבירו רבית שלקח או שעתיד ליקח לא מהני מחילה בריבית והוא ז"ל חלק עליהם דמהני ויש מהפוסקים שסוברים דאפי' במה שעתיד ליקח מהני וקשה דהיכי מהני והגאונים אמאי הוצרכו מטעם ריבית תיפו"ל משום דהוי מוחל דבר שלא בא לעולם כיון שלא בא הריבית עדיין ושמא ההיא מיירי בלשון חיוב וצ"ע עכ"ל. ואחר המחילה רבה לא ידענא מאי קשיא ליה דהא הא דאמרינן אין אדם מוחל דבר שלא בא לעולם היינו לומר דאם אח"כ בא לחזור בו או ליתנו לאחר או לתבוע ממנו דבר שכבר מחל ליתא לאותה מחילה ומגן שוייא מידי דלית בה ממשא והיינו טעמא דבאותה שעה לא היה בעולם ומה מחל ברם הכא דאף דמחל הריבית העתיד ליקח ובאותה שעה לא היה בעולם מ"מ עתה בשעת נתינת הריבית שהוא בעולם אדעתא דמחילה קא יהיב לה ומשוייא לה מחילה בדבר שבא לעולם כל זמן שלא חזר בו בפי' ומכ"ש דאיכא נמי איסור ריבית גם ללוה וה"ז דומה למ"ש הרשב"א ז"ל בתשו' הביאה מרן ב"י בחו"מ סי' רמ"א וז"ל כתב הרשב"א בתשו' מה שנסתפק לך במוחל לחבירו מה שיטול מנכסיו אם מחילתו מחילה בודאי המוחל לחבירו כל מה שיטול מנכסיו יכול הוא לחזור בו קודם שיטול אבל לאחר שנטל מה שנטל נטל וכו' יעו"ש וכן פ' מרן בס' הקצר.
וראיתי להמבי"ט ז"ל ח"א סי' קל"ב שכתב וז"ל ואף לדברי הגאונים שהביא הרמב"ם בפ"ד דאין מחילה מועלת בריבית היינו בריבית דאורייתא לא בריבית דרבנן כי הכא וכו' יעו"ש והוא סותר מ"ש הוא ז"ל ואותו חילוק בסי' נ"א וז"ל ולפיכך אין המחילה מועלת במה שהיה ריבית קודם ואפי' במה שהיה ריבית דדבריהם וכו' הרי שלדעת הגאונים אפי' ריבית דדבריהם לא מהני מחילה היפך ממ"ש בסי' קל"ב ומרן החבי"ב ביו"ד סי' ק"ס הגהת הטור אות י"ח הקשה להרב מבי"ט ז"ל דמדברי רבינו שהביא דברי הגאונים נראה בפי' דאף בריבית דדבריהם לא מהני מחילה וקצת קשה שיותר הו"ל להקשות מהא דסי' נ"א וצ"ע.

תוכן העניינים

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה