מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי שלמה חכים
פרק ד · הלכה ו
שטר שכתוב בו ריבית וכו'. כתב מהר"י קולון ז"ל בשורש י"ז דמאחר שיש עדים על סך הקרן או שחייב מודה פשיטא דלא שייך למגזר בהא שמא יגבה גם הריבית שהרי מבררים את דבריהם מהו קרן ומה הוא ריבית וחשיב סהדותייהו לענין מלוה ע"פ כמו שטר לענין מלוה בשטר היכא שמבורר מתוכו מהו קרן ומהו ריבית וא"כ למה לא יגבה את הקרן דהא רבנן לא קנסו אלא משום דגזרו שמא יגבה והכא לא שייך למגזר וכ"ת דרבנן לא קנסו היינו שמבורר מתוך השטר דליכא למיחש דליתי לידי תקלה כלל שהרי ניכר הוא מתוך השטר מהו ריבית ולא אתי לידי גיבוי אבל הכא שאין ניכר מתוך השטר אע"ג דמתוך העדות המעידים ליכא למיחש מ"מ קנסינן ליה מאחר שנעשה מעשה אשר מתוכו יוכל לבא לידי גיבוי הריבית א"א לומר כן דאי אמרת דרבנן מודו דקנסינן היכא דאיכא למיתי לידי תקלה א"כ יקשה בפ' המניח גבי המוציא את תבנו וכו' דפליגי רב וזעירי רב אומר קנסוהו אפי' בגופו וזעירי בשבחן ולא בגופן ועלה מייתי פלוגתא דשטר שיש בו ריבית ובעי למימר דרב כר' מאיר וזעירי כחכמים ואם איתא דמודו רבנן היכא דאיכא למיחש לתקלה רבנן אתי שפיר כרב דילמא [שביק להו ברה"ר] ומזקי בהו רבים אלא ש"מ דרבנן לא קנסי כלל עכ"ל וכתב א"כ כי ליכא העדת העדים או הודאה דלא גבי הרי קנסו רבנן ואכתי אמאי מוקי לרב כר"מ לא קשיא דלא משום קנסא הוא אלא שמא יגבה גם את הריבית.
וראיתי למהר"י בן לב ח"ג סי' כ"א שכתב בסוף תשובתו ואחר שכתבתי עיינתי במ"ש הרא"ש בתשו' כלל ק"ח סי' כ"ז ולפי מה שאני מבין מתוך דבריו ליתנהו להני מילי שכתבתי משם מהריק"ו יעו"ש והנה דברי הרא"ש ז"ל בתשובות הם כך תשובה כאשר כתבת כן הוא אם יתברר הדבר בעדים שאלו המעות הכתובים בשטר הלוה בריבית אף לרבנן קונסין אותו ואינו גובה אף הקרן מדמוקי ר' יוחנן ההיא דשטרי חוב המוקדמים כרבנן וגזרה שמא יגבה מזמן ראשון א"כ בשט"ח נמי אם הקרן והריבית כלול ביחד ואין ניכר מתוך השטר שהוא ריבית קנסי רבנן ולא יגבה כלום וכו' ועי' להש"ך בחו"מ סי' נ"ב שכתב דלישנא דקנסי שכתב הרא"ש לאו דוקא יעו"ש באורך והרב פרח מטה אהרן בח"א סי' כ"א כתב דאפשר שדוקא בהאי שטרא קאמר שאם אין עדים יודעים או אין חייב מודה אינו גובה וכן דקדק הרא"ש בסוף התשובה שכתב ואם עדים מעידים שכלל זה הריבית עם הקרן אז אינו גובה בשטר זה ואפי' לרבנן כדפרשינן הרי כתב בשטר זה דמשמע דוקא בזה השטר אינו גובה אבל גובה בעדים אחרים והוא הדבר אשר דקדק מהריק"ו מדברי המרדכי לחדש דין זה ואע"פ שהרא"ש לא כ"כ בתחילת התשו' למידין משיטה אחרונה ואח"כ כתב דיש הכרח גדול מתשו' הרא"ש דלא כמהריק"ו דקאמר אף לרבנן קונסין אותו ולא יגבה כלום וכו' מ"מ קשה דודאי שהלוה שהוא טוען שהיא הלואה בריבית יודע סך הקרן וכיון שחייב מודה למה לא יגבה כלום אלא ודאי דס"ל דקנסו קרן משום וכו' יעו"ש.
ולענ"ד הכרח גדול זה לא זכיתי להבינו דהא שטר שכלל בו ריבית שאינו גובה למהריק"ו אפי' לרבנן היכי משכחת שלא יהא חייב מודה זולת שבא מלוה לגבות מיתמי לוה דוקא דאם מלוה עצמו הרי ידע כמה קרן וכמה ריבית אלא שהלוה עצמו מסתפק בשיעור הקרן שלא ידע כמה הקרן ואפשר דמרוב הימים שכח או מדעתיה אומר כן לשלם אף הקרן וע"ז הוא דס"ל לחכמים דשטר שכלול בו ריבית אינו גובה כלל אתי למגבי אף ריבית וכהאי גוונא הוא בנדון הרא"ש ומשו"ה פסק דאינו גובה כלום ומרן החבי"ב ביו"ד ס"ס ק"ס בהגב"י אות ל"ה כתב דראיית מהריב"ל שלא כדברי מהריק"ו ממ"ש בסוף התשו' ומה שהוגד לך אם עדים מעידים שנכלל זה הריבית עם הקרן אם אין גובה כלל בשטר זה ואפילו לרבנן כדפי' ע"כ ולמה לא יגבה דהא העדים מעידים שחייב לו הקרן והוי כחייב מודה כמ"ש מהריק"ו ע"כ ולפי מ"ש הרב פרח מטה אהרן אדרבא מצינן למימר משם דבשטר זה אינו גובה אבל מלוה ע"פ מיהא הוי ועיין בס' עין יהוסף בפ' הריבית שהקשה למהריק"ו מדברי רש"י ותוס' שם ולא ידעתי מה סימנים מצא בדבריהם דרבנן קנסינן ולא לומר דמה שאינו גובה הוא משום גזרה כדאמרן ועיין בס' חסדי דוד שכתב לדעת התוס' שהוא משום גזרה ודוק.