מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי שלמה חכים
פרק ח · הלכה יט
הנותן מתנה כשהוא שכיב מרע וכתב בו בחיים וכו'. כתב מהריב"ל בח"א סי' ס"ג על שכיב מרע שנתן מחמת מיתה כך וכך מעתה ומעכשיו יהיו נתונים לו וכו' והשיב יראה כי זאת הצואה היא קיימת וכו' דאמרינן בפ' מי שמת כתב מחיים ובמות מסקנא דשמעתתא דהוא מצוה מחמת מיתה וא"צ קנין וכו' ואפי' את"ל דלא דמי זאת המתנה להאי סוגייא וכמ"ש הריטב"א ז"ל בחי' דלא שייך סימנא לדחיים אלא במחיים ובמות ע"כ. והרב מהר"א ששון בסי' מ"ב עלה ונסתפק עליה דמהו כונתו אם הוא לומר דבעינן דוקא מחיים תחילה אבל איפכא לא הוי מתנת שכיב מרע או דילמא דלא שנא אלא שצריך שיזכיר אותם תיבות דבחיים ובמות ושאני נדון מהריב"ל ז"ל שלא הזכיר תיבת דחיים יעו"ש והנמוק"י שם בסוגייא הביא משם הריטב"א וז"ל וכבר כתבנו לעיל בשם הריטב"א דאם כתב בו מעתה ועד עולם וכיוצא בו דמשמע מתנה גמורה אפי' מחיים זכה ושוב אינו יכול לחזור בו ע"כ. ולענ"ד נראה דלזה הוא שכתב מהריב"ל ז"ל וכמ"ש הריטב"א ועיין בס' קרית מלך רב בח"א בתשובה סי' ד' דף י' ע"ד ודוק.