אור ברסלב

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי שלמה חכים

פרק ד · הלכה ח

הלכה ד

וחצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו וכו'. כתב הריטב"א בחידושיו דף כ"ה מהש"ס וז"ל והרב בהלכות תירץ דכי אמרינן חצרו של אדם קונה שלא מדעתו ה"מ שנפלה מציאה לחצרו כגון אם על בנים דאמרינן בפ' השואל אי נמי בבא לו לחצרו כגון ההיא דתנן גבי צבי שבור אבל הכא בחורין שלו [לא] כמו החפצים מאליהם לא נפלו שם אלא הונחו שם מדעת וכה"ג לא אמר ר' יוסי בר חנינא חצרו של אדם קונה שלא מדעתו אלא כל הקודם להחזיק בהם אחר יאוש בעלים זכה דייקא נמי דבדרך לאו מציאה וכו' יעו"ש ולענ"ד קשה לי מהא דאמרינן בפרק הפרה דף מ"ט משכונו של גר ביד ישראל ומת הגר ובא ישראל אחר והחזיק בה זה קנה כנגד מעותיו וזה קנה את אשר השאיר ופריך ואמאי ותקני ליה חצרו דאמר ר' יוסי וכו' ומאי פריך הא כיון שהגר נתן המשכון למלוה להיות אצלו לבטחון מדעתו הו"ל כהניחו שם לשומרו ואח"כ מת הגר הו"ל כמו נתיאשו הבעלים וכל הקודם בהם זכה ולא חצרו וכדברי הריטב"א ז"ל ועיין בפ"ק דמציעא דמייתי מעשה דרבן גמליאל ור' יהושע שאמר עישור דאני עתיד למוד וכו' ומוקי רב פפא דמדין חצר הקנה והתם הפירות היו בדרך הנוח מתחילה.
וראיתי להר"ן ז"ל בפ"ק דקידושין בשמעתתא דקנין אגב אי בעי צבורין שכתב וז"ל והר"מ במז"ל כתב בפ"ג מהל' מכירה כל זמן שהמטלטלין צבורין בקרקע לא בעי אגב דהו"ל קרקע זה כחצרו וחצירו קונה שלא מדעתו ואין דבריו מחוורין שא"כ היה לו לפרש דוקא בחצר המשתמרת דחצר שאינו משתמרת אינו קונה אלא בעומד בצידו כדמוכח בפ"ק דמציעא ואף הוא כתב כן בפ"ד מהל' זכיה וכבר השיג [עליו] הראב"ד ע"כ. והנה מ"ש כדמוכח בפ"ק דמציעא לא זכיתי להבינו דהא הוא בעצמו שם כתב דבמתנה ומכר (דליכא) [דאיכא] דעת אחרת שפיר זכה לו חצרו אף בחצר שאינו משתמרת ובמציאה והפקר דליכא דעת אחרת הוא דאיכא חילוק בין משתמרת לאינו משתמרת והביא דבריו הרב בצלאל בשטמ"ק שם וא"כ היכי קאמר כדמוכח בפ"ק דמציעא דהתם איירי רבינו במכר או במתנה ולא הו"ל להקשות כי אם מדידיה אדידיה אם לא שנאמר שסמך על מ"ש כאן ובהל' גזלה וכמ"ש מרן בכ"מ יעו"ש.
ודע דהא דאמרינן חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו היינו דוקא בחצר דגדול אבל בחצר דקטן כיון דחצרו משום שליחות אתרבאי אין שליחות לקטן וחצרו נמי לא קונה וכמ"ש רבינו לקמן בפירקין ובהל' גזלה פט"ז וכן פסק הרי"ף בפ"ק דמציעא וכתב הרא"ש ז"ל שם והרי"ף פסק כלישנא בתרא דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי או כלישנא קמא וכר' יוחנן עכ"ל. וכונתו מבוארת דבגמ' הקשו לריש לקיש דאמר קטנה אין לה חצר דמשום שליחות אתרבאי ולא משום ידה מהא דתניא ידה אין לי אלא ידה גגה חצרה מנין ת"ל ונתן מ"מ ומשני לענין גט כו"ע לא פליגי דחצר משום ידה אתרבאי כי פליגי לענין מציאה מר סבר ילפינן מציאה מגט ופרש"י ז"ל כי היכי דגבי גט אית לה חצר לקטנה גבי מציאה נמי אית לה ומר סבר לא ילפינן ואיבעית אימא כו"ע לא פליגי דילפינן מציאה מגט והכא בקטן פליגי מר סבר ילפינן קטן מקטנה ומר סבר לא ילפינן ואיבעית אימא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ע"כ. נמצא דאי פסקינן כלישנא בתרא דמר אמר חדא ור' יוחנן מדבר בקטנה דוקא ורב מדבר בקטן דחצרו אתרבאי משליחות א"כ הרי"ף פסק ככו"ע ואי פסקינן כאיבעית אימא מציעתא לר"י קטן וקטנה שוים הם ולשניהם יש להם חצר משום דחצר משום יד אתרבאי ואי כר"ל לא ילפינן קטן מקטנה וקטן אין לו חצר דמשום שליחות אתרבאי ואי פסקינן כלישנא קמא לדעת ר"י בקטנה גופה ילפינן גט ממציאה וכי היכי דגבי גט אית לה חצר ה"נ גבי מציאה ואילו לר"ל אפי' קטנה גופה אין לה חצר כי אם לענין גט דוקא ולא במציאה והרי"ף דפסק דקטנה יש לה חצר לענין מציאה ודאי דפסק כר"י וזה שכתב הרא"ש דאי פסק כלישנא קמא פסק כר' יוחנן וברור.
והוצרכתי לזה לפי שראיתי להרב קהלת יעקב סי' ק"מ דף מ"ה ע"ג שכתב על דברי הרא"ש הללו וז"ל ודבריו אינם מובנים כלל דאי פסק כלישנא קמא דפליגי בקטן א"כ פסק כריש לקיש ולא כר' יוחנן דהא ר"י הוא דאמר קטנה יש לה חצר וכן הביא הוא ז"ל הגירסא דר"י הוא דאמר דיש לה חצר ואין לומר דט"ס נפל וצ"ל (דהרי) [דהרי"ף] פסק כר"ל דהא ליתא דהא קי"ל כר"י לגבי ר"ל וא"כ איך אפשר לומר דפסק כל"ק עכ"ל ולפי מ"ש לעיל אחרי המחילה רבה לק"מ דכונתו הוא דפסק כתירוץ דמשני לענין גט כו"ע לא פליגי כי פליגי לענין מציאה מר סבר ילפינן מציאה מגט ומשו"ה יש לה חצר וז"ש הרי"ף ילפינן מציאה מגט ומ"ש ולא ילפינן קטן מקטנה דהכי הוא קושטא דמילתא דלתירוצא קמא לכו"ע קטן אין לו חצר בין לר"י בין לר"ל (א"ה עיין בס' מרכבת המשנה בפירקין) ומ"ש הרא"ש כי האי לישנא והרי"ף פסק וכו' עי' להרב הלכה למשה בפי"ז מהל' גזילה ה"י יעו"ש.

תוכן העניינים

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה