אור ברסלב

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי שלמה חכים

פרק ד · הלכה ד

הלכה א

אבל אם אמר לו הולך ק' זוז וכו'. דעת רבינו כשיטת רוב הפוסקים דהולך במתנה לאו כזכי דמי ורש"י ז"ל בפ"ק דגיטין דף י"ד בד"ה לא דכו"ע הולך כזכי דמי פירש היכא דליכא אחריות כגון מתנה וכו' כבר הקשו עליו התוס' והרשב"א יעו"ש. והריטב"א שם כתב וז"ל והכי איתא בירושלמי האומר לחבירו תן ק' לפלוני שאני חייב לו הולך מנה זה לפלוני פקדון שיש לו בידי אם רצה לחזור לא יחזור א"ר אלעא (המעשה) [המעשר] כחוב תן מנה זה לפלוני תן שטר מתנה זו לפלוני אם רצה לחזור יחזור אלמא הולך במתנה לאו כזכי ש"מ תן במתנה לאו כזכי דמי וכו' יעו"ש.
אלא דצריך להבין מ"ש הריטב"א בתשובה הביאה מרן ז"ל בסי' קכ"ה ס"ט וז"ל רחל לא זכתה בגוף השטר ואע"ג שיש שם קנין כיון שלא הגיע לידה מחיים ולא זיכהו לה במיני הזכיה ולא אמר לשליש אלא החזיר שאינו זיכוי כלל וכו' וגרסינן בירושלמי בחוב תן מנה זה לפלוני הולך מנה זה לפלוני תן שטר מתנה זה לפלוני והלך ומצאו שמת יתן ליורשיו ע"כ, למדנו מהירושלמי דמנה ושטר אחד עכ"ל. והדבר קשה שהביא מהירושלמי דתן שטר מתנה או הולך שטר מתנה והלך ומצאו שמת יתן ליורשיו והלא הוא דחה דברי רש"י ז"ל דבמתנה הולך לאו כזכי מהירושלמי דאמר תן מנה לפלוני תן שטר מתנה זו לפלוני אם רצה לחזור יחזור ובירושלמי עצמו איכא למידק דפתח בחוב וסיים במתנה אלא על כרחך לומר שיש חיסור לשון בדברי הריטב"א ז"ל שאחר מילת הולך שטר מתנה זו לפלוני צ"ל וכו' שהירושלמי אומר ע"ז אם רצה לחזור יחזור ומ"ש הולך ומצאו שמת יתן ליורשיו קאי למ"ש שם בירושלמי האומר זכי במנה זה לפלוני זכי בשטר מתנה זו לפלוני ע"ז אמרו הלך ומצאו שמת יתן ליורשיו כמבואר שם בירושלמי.
והוצרכתי לזה לפי שראיתי להרב ש"ך בס"ק ט' שיצא לדון בדבר חדש אחר שהביא תשובת הריטב"א וז"ל והרי מסוף דבריו שהביא הירושלמי מבואר דהולך בשטר מתנה לפלוני יתן ליורשיו כמו חוב וכו' נראה ודאי דשטר הוי כחוב כיון שכתוב המתנה בשטר המתנה או אפשר קמיירי שהיה חייב ליתן השטר זה וכו' יעו"ש דמשמע דס"ל לתירוץ ראשון שדעת הריטב"א דשטר מתנה הוי כחוב ואילו בחידושיו לא משמע כן וצ"ל כמ"ש ועי' בס' שמחת יום טוב דף קמ"ח ע"ג והטור בסימן קכ"ה ס"ט כתב וז"ל אבל אם אמר ליה זכי לו בעוד שהחפץ בידו זכה לו אף אע"פ שלא בא מתחילתו לידו לשם כך או אפי' לא היה בידו בשעה שא"ל זכי אלא שהגביהו אח"כ כדי לזכות לו זכה לו וכו' ואם אמר לו זכי מחד אנפי אפי' איתיה לפקדון בחצרו של שליח לא זכה למקבל מתנה עד כאן והסמ"ע בס"ק כ"ו וכ"ז כתב דכשהוא ברשות השליח א"צ הגבהה אלא זכה המקבל או אם אינו ברשותו כשיבא לרשותו זכה המקבל והרב ש"ך ס"ק ל"ב פליג עליה וכתב וז"ל אבל נראה דה"פ וכו' אבל לא אמר ליה זכי מחד אנפי דהיינו שהוא בידו או שמגביהו אח"כ אפילו איתיה לפקדון בחצרו של שליח בשעה שאמר ליה זכי לא זכה למקבל מתנה דנהי דנעשה שלוחו במה יזכה לו הרי לו הגביהו לשם המקבל רק שהיה בחצרו וכו' יעו"ש.
וראיתי למרן החבי"ב בתשובה ח"א סי' קפ"ו בד"ה איברא שכתב וז"ל דלא אמרה הרמ"ה אלא כשהמתנה בעין ולא זכה בו מתחילה לשם המקבל אלא עתה זוכה לצורך המקבל או אפילו אינו זוכה עתה לשם המקבל מגביהו אח"כ כדי לזכות בו שנותנו מיד הנותן ומגביהו לשם המקבל יעו"ש דמן הנראה מדברי הטור משם הרמ"ה הוא שאין צריך נתינה מיד הנותן שכן כתב אלא שמגביהו אח"כ כדי לזכות לו זכה ואפי' שלא בפני הנותן ולא בפני המקבל דכיון דא"ל זכי שליחותיה קא עביד עד כאן והגבהה שלא בפניו הוא שנוטל מן הקרקע או מיד אחר ולדעת הסמ"ע כשהוא ברשות השליח א"צ הגבהה באומר לו זכה ולהרב ש"ך דצריך הגבהה אף שהוא ברשות השליח מ"מ מיד המקבל א"צ ליטלו כדי להגביה. וכתב הרב המבי"ט ז"ל בח"א סי' רפ"ו וז"ל ועוד אני אומר כי אפי' היו שני עדים גמורים שבפניהם קבל הקריזאס היה נאמן לטעון מה שהוא טוען עתה שהם לקחו ג' או ד' במיגו דנאנסו דהסרסור הוי שליח וכו' וא"כ היה זה נאמן לומר נאנסו וכו' וכן היה יכול לטעון שהחזירם לה כולם או מקצתם ברשות האשה המלוה שנתרצה להאריך לה זמן הפרעון דאע"ג דשליח אינו נאמן כנגד המשלח לומר החזרתי לך כיון דהולך כזכי דמי כמ"ש בחו"מ סי' קכ"ה אם טוען השליח שהמלוה הרשה אותו שיחזיר ללוה יהיה נאמן דהא לא רצה המלוה שיזכה לו וכו' יעו"ש.
וקשה לי טובא דנדון הרב ז"ל היה שהנותן נתן הקריזאס שימכור אותם ויפרע מדמיהם למקבל וכל כה"ג לא אמרינן הולך כזכי וכמ"ש המרדכי בריש פ"ב דקדושין גבי הן הן שלוחיו וז"ל האומר לב' צאו וקדשו וכו' וכן לדיני ממונות בס' ראבי"ה סי' ס"ט האלפס פי' כגון שאמר תנו מנה לפלוני שאני חייב לו אבל ראב"ן פי' דוקא שאמר בשעה שמסר להן החוב צאו ופרעו לפלוני דומיא דגבי קדושין דאמר צאו וקדשו לי אשה אבל אם אמר הוליכו מנה לפלוני חוב שיש לו בידי או תנו או זכו לא שייך למימר מגו דאי בעי אמר אהדריני ללוה כדאיתא בסוף פ"ק דגיטין דהולך מנה לפלוני שאני חייב לו אם בא לחזור אינו חוזר ואם מחזיר חייב לפרוע למשתלח לו דהולך כזכי דמי ונוגעין בעדותם וכו' עד כאן הרי לך להדיא (דכאומ') [דבאומר] פרעו לא הוי כזכי וא"כ בנדון המבי"ט היה שאמר שיפרע למקבל לא שייך האי דינא וכן נמי יש להקשות על מהרשד"ם בחו"מ סי' ק"ח שנדון שלו היה שהשליח ימכור הסחורה ויפרע לבע"ח לא אמרינן הולך כזכי כמ"ש המרדכי ז"ל וצריך ישוב.
ובעיקר דינו של הרב המבי"ט לבי מהסס דאם באומר שנתן רשות שיחזיר לנותן יכול להחזירם אף באומר הולך לפלוני א"כ מאי מקשה להרי"ף שכתב כגון שאמר תנו מנה לפלוני שאני חייב לו דהולך או תן כזכי דמי ולא שייך למימר אהדריניה ללוה דאפשר דדעת הרי"ף דכשאמרו בש"ס מיגו דיכלין למימר אהדרינא ללוה הוא באומר נמי שהמלוה צוה להחזיר דכיון שנתן רשות שיחזירם תו לא מהני מה דהולך כזכי לשלא יוכל לומר החזרתי ללוה וכדברי הרב ז"ל ובחי' קידושין הנקרא לא נודע למי הקשה וז"ל וא"ת אכתי נוגעים בעדותם הן דאי אמרי אהדריניה א"ל מלוה אתון חייבים למפרע דקי"ל הולך כזכי י"ל דמיירי כגון דא"ל בפירוש בתורת שליחות יוליכו לו מנה עד כאן ומדהקשה דאכתי נוגעים בעדותן וכו' משמע דלא מצי לומר שהחזירם במצות הנותן דאי לא מאי מקשה לימא דכונת הש"ס הוא לומר אהדריניהו ללוה במצות המקבל דאז מצי למהדר ופטור ועיין למהר"א אלגאזי ז"ל הביא דבריו מרן החבי"ב בח"ב סי' ס"א דכי אמר המרדכי שאם החזיר השליח מה שלקח דפשע היינו דווקא אם לקח כל החוב דאז אמרינן מה שזכה זכה אבל בנדון דידן שלא עשה השליחות לגמרי אלא במקצת נראה דליכא טעמא שעשה שליחותו וכו' יעו"ש עיין למרן בסי' ס"א שממאן בחילוק זה ולי נראה שהרי"ף חולק ע"ז בתשובה סי' רע"ט דנדון שלו היה שקבל מקצת הדמים ואח"כ החזירם ללוה ואפ"ה חייבו הרב ז"ל.
ולדעת הרא"ש בתן במתנה נראה בפ"ק דגיטין דס"ל כסברת ר"ת דתן לאו כזכי וכן פסק ברמזים להדיא (א"ה כי מן הבאר אתה תחזה מה שיש לתמוה להרב גנת ורדים סי' י"א והביא דבריו הרב מטה שמעון הגהות הטור אות ל"ט שכתב שדעת רבינו הטור לפסוק כסברת הרמב"ם והרמ"ה דתן הוי כזכי במתנה מדהביא סברת הרמב"ם באחרונה יעו"ש וזה הוא שקשה מדברי הרא"ש בפ"ק דגיטין והטור שם ברמזים וכנ"ל) ועי' בטור אה"ע סי' קי"ח שכתב תשובת הרא"ש שבכלל ל"ט ס"ו וז"ל אם היו מטלטלין ונתנו ביד העדים וא"ל תנו ממון זה לאשתי זכתה האשה דתן כזכי דמי וכו' אם הדברים כפשטן נראה שהם שלא כמ"ש בגיטין וכעת אני נבוך בזה.

תוכן העניינים

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה