מלא הרועים חלק ב· רבי יעקב צבי יולס
שונה הלכות · ר"נ ור' ששת
א
הלכה כר"נ בדינא פי' הרא"ש בפ' הזהב סי' כ"א דוקא נגד רב ששת ולא כנגד אחרים ובפ' המפקיד סי' י' כ' ואי משום דהלכתא כר"נ דוקא נגד בני דורו ולא כנגד רבותיו וראיתי במעד"מ שם שכ' דהא דאמר בפ' הזהב הנ"ל דדוקא נגד רב ששת לא אתי לאפוקי שאר בני דורו אלא אפי' נגד רב ששת שהיה גדול בדורו וכ"ש נגד שאר בני דורו הקטנים ממנו אבל כנגד רבותיו לית הלכתא כוותיה ובפ' הזהב הקשה במעד"מ על הך כללא מהא דכ' הרי"ף והרא"ש בפ' אע"פ ובפ' מציאת האשה ובפ' המדיר שפסקו רבינו ורי"ף כר"נ נגד רבי אסי ושמואל ור"י ועיין בתפארת שמואל בחידושיו על הרא"ש בפ"ק דכתובות ובזה נ"ל ליישב דברי השאלתות פ' משפטים דמביא ראיה דהלכתא כשמואל דשנים שדנו דיניהם דין מהא דאיפליגו רב ששת ור"נ בגיטין בפני כמה מבטלו ר"נ אומר בפני שנים דבי תרי נמי ב"ד קרי להו ש"מ דר"נ ס"ל ב' שדנו דיניהם דין וקי"ל הלכה כר"נ בדיני עכ"ל השאלתות והגאון מוהר"ר ישעיה פיק תמה עליו ולמה הביא ממרחק לחמו ולא הביא מסנהדרין ה' דשם מפורש להדיא דר"נ ס"ל כשמואל ועיי"ש ולפמ"ש לא קשה מידי דהתם לא פליג עם רב ששת אין ראיה דהלכה כר"נ אבל בגיטין דפליג עם רב ששת מביא שפיר ראיה דהלכה כר"נ נגד רב ששת ודוק (וע' בש"ך סי' ס"ו ס"ק קכ"ב) אך קשה דהתם במילי דאיסורא פליגי וראוי להיות הלכה כרב ששת וכבר הקשה זה הגאון מהרי"פ הנ"ל וצע"ג ובל"ז קשה למה הוצרך הגאון לומר דהלכתא כר"נ בדינא תיפוק לי' דבהדיא פסיק הגמרא שם ל"ד א' הלכתא כר' נחמן יעיי"ש וכן ברא"ש סנהדרין פ"ק סי' ג' כתב ואמר התם הלכתא כר"נ הלכתא כנחמיני ואולי הגאון מפרש דהלכתא כר"נ לא קאי אביטול בפני שנים דלא כפירש"י וכעת לא ידעתי כוונת הגאון בפי' הגמרא הנ"ל וצ"ע:
ב
היכא דנחלקו ר"נ ורב ששת בפסולי עדות דעת כמה רבוותא דהלכה כרב ששת דהוי מילי דאיסורא אך הרא"ש פ' ז' ב' סימן י"ג כ' דפסול לעדות דמי טפי לדינא מלאיסורא אך הרא"ש לא סמך שם אהך טעם לחוד רק עושה זה סניף לכמה טעמים שכ' ועי"ש:
ג
היכא שאינו חולק בהדיא רב ששת על רב נחמן רק שמקשה על דבריו כמו בהך דסנהדרין כ"ו עני מורי ארבעין בכתתי' וכשר אזי דעת הרא"ש שם דבכה"ג הלכה כר"נ כיון דרב ששת לא נחלק בהדיא לומר היפך מדברי ר"נ אך שם כתב הרא"ש טעם זה לסניף בעלמא ועיי"ש:
ד
דעת רש"י בגין פ' השולח דסתם ר"נ שבש"ס הוא רב נחמן בר יצחק ע"ש דף ל"א ע"ב והתוס' שם השיגו עליו ע"ש: