אור ברסלב
מלא הרועים חלק ב שונה הלכות › רבי חייא ורב ושמואל ורבי יוחנן

מלא הרועים חלק ב· רבי יעקב צבי יולס

שונה הלכות · רבי חייא ורב ושמואל ורבי יוחנן

שיטה

א

רב ושמואל קיי"ל הלכה כרב באיסורי וכשמואל בדינא ועיין באות ה':

ב

כרב ור"י הלכה כר"י וכ"ש שמואל ור' יוחנן דהלכה כר"י:

ג

היכא דרב ושמואל תרווייהו פליגי על ר' יוחנן מהרי"ף משמע דאין הלכה כר"י עיין בהרא"ש פ' חבית סי' ד' ובפרק הדר סי' כ' אבל הרא"ש בפ' כירה סי' א' כ' אע"ג דרב ושמואל פליגי עלי' הא קי"ל כרבי יוחנן נגד רב ושמואל ומדברי התוס' כתובות ד א' גבי דברים שבצינעא נוהג משמע דס"ל כהרא"ש ודו"ק:

ד

רב ורבי חייא הלכה כרבי חייא שהיה רבו וכ"ש לגבי שמואל דהלכה כרבי חייא שרב גדול משמואל וכיון דהלכתא כוותיה לגבי רב כ"ש לגבי שמואל כ"כ מהרי"ק שורש ך' ענף ב' והנה יש לתמוה עליו דהא הלכתא כשמואל בדינא נגד רב וא"כ נסתר הק"ו שאמר דאם הלכתא כוותיה לגבי דרב כ"ש לגבי שמואל דהא בדינא שמואל עדיף מרב וא"כ אף באיסורא נהי דהלכה כרב נגד שמואל מ"מ יש לומר ר"ח נגד שמואל הלכה כשמואל ואין ראייה מזה דרב גדול משמואל דהא חזינן דאינו תלוי בגדלות דהא לענין דינא הלכה כשמואל ועכ"פ נראה ברור דלענין דינא אינו מוכרח לפסוק כר"ח נגד שמואל כיון דהלכה כוותיה בדינא ומשמע דנגד כולם הלכתא כוותיה בדינא ובאמת דברי מהרי"ק שם אמורים לענין ברכת השם דהוא איסורא אבל בדינא י"ל דגם מהרי"ק מודה די"ל הלכה כשמואל נגד ר"ח:

ה

אף דקיי"ל כרב באיסורא וכשמואל בדינא היינו דוקא על עיקר השאלה היכי איתשל אי איתשל על איסורא או על ממוצא אבל כי איתשל על איסורא אף דנמשך ממנו פלוגתא גם לענין ממונא ואין לפסוק בהך מילתא גופא באסורא כרב ובממונא כשמואל דהוי תרתי דסתרי רק כיון דעיקר פלוגתייהו במלתא דאסורא אף הנמשך ממנו לענין ממונא הלכה כרב אך אם בעיקר הפלוגתא איכא אסור' וממונא כמו בקדשה אביה בדרך קדושין ע"ט הוי כאילו איתשיל אתרוייהו על אסורא וממונא כן יש ללמוד מחידושי ריטב"א קדושין ע"ט וכן מבואר ברא"ש ותוס' בכמה מקומות וע' בתשו' מהר"י בן לב ח"ג סי' צ"ח וע' בעצמות יוסף קדושין ע"ט:

היכא דפליג רב ושמואל באיסורי וגם ר"ל ור"י ור' יוחנן ס"ל כשמואל אף דהלכתא כרב באסורא נגד שמואל מ"מ הא קי"ל רב ורבי יוחנן הלכה כר"י וכן מבואר בתוס' ברכות דף ה' ב' ד"ה מסייע לי' שכ' לענין תפלת ערבית רשות דרב ור"י הלכה כר"י ומשמע דאף באיסורא הלכה כר"י נגד רב אך היכא דנחלקו בזה תנאי כגון ר"מ ור"י ור"ש ור' יהודה דקיי"ל הלכה כר' יוסי נגד ר"מ וכ"ש היכי דמסייע ליה ר' יהודה ור"ש ורב ס"ל כר"י ושמואל ור' יוחנן ס"ל כר"מ בזה נחלקו הר"מ והראב"ד דהר"מ ס"ל הלכה כרב דלא שבקי' רובא דתנאי ולמיעבד כר"מ והראב"ד ס"ל כר"י בפ"ד מה' מטמאי משכב ומושב דין ה' אך לטעם הר"י קורקס שהביא שם הכ"מ מבואר דמודה הר"מ דהיכא דרב ור"ל ור"י ושמואל הוי ידעי מפלוגתא דר"מ עם ר"י ור"י ור"ש ואמר רב הלכה כר"י ור"י אטר הלכה כר"מ דאז הוי פסקינן כר' יוחנן אך התם לא הזכירו רב ור"י מפלוגתא דתנאי ונראה דלא הוי ידעי מהברייתא דאיפלגי בה תנאי ואי הוי שמיע לי' לר"י דר"י ור"י ור"ש פליגי עלי' דר"מ בזה בודאי הוי פסק כוותייהו ולי נראה עוד טעם למה שפסק הר"מ שם כרב דבפ"ק דנדה דף יו"ד ע"ב בתר פלוגתא דרב ור"י קאמר כתנאי ומייתי הנך תנאי ר"מ ובר פלוגתיה ר"י ור"י ור"ש אלמא מדמייתי סתמא דהש"ס פלוגתא דתנאי בתר פלוגתא דהנהו אמוראי ולא הקדימו ברישא פלוגתא דתנאי ש"מ דדעת הש"ס לפסוק כפי מה שנראה מפלוגתא דתנאי ולא כפי מה שנראה מפלוגתא דאמוראי ודו"ק:

ז

היכא דפליגי רב ור"י ומילתא דר"י לא פסיקא לן דאמוראי נינהו אליבא דר"י לענ"ד פשיטא דלא שבקינן ודאי דרב וניזל בתר ספקו דר"י ונפלאתי על הרב במשנה למלך פ"ז מה' כלים שכ' שהדבר צריך תלמוד ואפשר כיון דאפסיק הלכתא כר"י נגד רב והוי מלתא דרב כמאן דליתא ונשאר הספק בדברי ר' יוחנן ואין דברי רב מכריעים לצד א' דאת"ל דר"י לא אמר כרב והוי מילתא דרב כמאן דליתא ואין ספק בדברי ר' יוחנן:

ח

ר"י נגד רב ושמואל דעת הרי"ף בפ' חבית פכ"ב דשבת דאין הלכה כר"י נגד רב ושמואל לדעת ר"ח שם גבי סוחט אדם לתוך הקדירה דהלכה כר"י אפי' נגד רב ושמואל:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה