אור ברסלב

מלא הרועים חלק ב· רבי יעקב צבי יולס

אות ק

אות ע

קרא כדכתיב

א

ר"א לא בעי קרא כדכתיב דס"ל במצורע שאין לו בוהן יד ובוהן רגל ואוזן דנותן על מקומו ודיו דלא בעינן קרא כדכתיב סנהדרין פ' נגמר הדין דף מ"ה:

ב

ר"ש לא בעי קרא כדכתיב דס"ל התם בפ' נגמר הדין דנותנו על שמאלו ודיו וכן פירש"י שם דר"ש לא בעי קרא כדכתיב ועמ"ש באות א' ומוכח מהכא לר"ש אף דאיכא ב' כתובים דהיינו רוצח וגואל הדם דלא בעינן קרא כדכתיב ור"ש דריש להו להני קראי בפ' אלו מציאות מוכח דאעפ"כ לא אמרי' דבעלמא נא בעינן קרא כדכתיב וזה טעם לשיטת רש"י ספ"ק דקדושין ועיין בתשובת נ"ב סי' ע"ח בדברי הרב דק"ק גלונא שכ' כן ודוק:

ג

ר' ישמעאל ס"ל דבעי' קרא כדכתיב דס"ל בסנהדרין קי"ג אין לה רחוב אינה נעשית עיר הנדחת והכי אמרי' בסנהדרין מ"ה ב' דר"י ס"ל דבעינן קרא כדכתיב:

ד

רבי עקיבא ס"ל ג"כ דבעי' קרא כדכתיב דס"ל באין לה רחוב עושין לו רחובה אבל אם אין עושין אין דנין בו דין עיר הנדחת דבעי' קרא כדכתיב הכי אמרינין בסנהדרין מ"ה ב' יעיי"ש:

ה

שמואל ס"ל דבעי' קרא כדכתיב דס"ל נקטעה יד העדים פטור סנהדרין מ"ה שם:

ו

רבי יוחנן נ"ל דבעי' קרא כדכתיב דס"ל לר"י הלכה כסתם ובסנהדרין קי"ב ב' סתם משנה אין לה רחוב עושין לו רחובה והיינו משום דבעי קרא כדכתיב כמש"ל אות ד' ומיהו אמוראי נינהו ואליבא דר"י אי ס"ל הלכה כסתם משנה כמו דאיתא בחולין מ"ג א':

ז

ר' יהודה דס"ל ב' כתובין מלמדין אזי לא בעי' קרא כדכתיב דילפי' מרוצת וגואל הדם עיין סנהדרין מ"ה שם דקאמר דהוי רוצח וגואל הדם ב"כ ואין מלמדין אבל מלמדין שפיר ילפי' מינייהו דלא בעי' קרא כדכתיב אך התוס' שם כתבו דאיכא ג' כתיבין ובכה"ג כ"ע מודו דאין מלמדין איברא לפמ"ש בסמוך דמאן דס"ל דבר' תורה כלב"א אזי לא בעי קרא כדכתיב ור"י ס"ל דברה תורה כלב"א כמ"ש בח"ב בערך דברה תורה ויתבאר זה בסמוך:

ח

נ"ל דמאן דס"ל דברה תורה כלב"א לא בעיא קרא כדכתיב ומנא אמינא לה דהנה בסנהדרין מ"ה שם דקאמר דהוי רוצח וגואל הדם ב"כ וברוצח כתיב מות יומת ובגואל הדם כתיב בפגעו בו ולמאן דס"ל דברה תורה כלב"א א"כ מות יומת אינו יתור דדברה תורה כלב"א וליכא אלא חד קרא דגואל הדם ולמידין מיניה ובזה מיושב, מה דר"ש לא בעי קרא כדכתיב ואף דב"כ הן ועמ"ש באות ב' אך למ"ש נכון דר"ש לשיטתיה דס"ל דברה תורה כלב"א וליכא ב"כ ועיין תוס' בפ' א"מ דכתבו דר"ש דריש להני קראי ועיין בערך דברה תורה כלב"א אות א' ב' ומיהו קשה דלפמ"ש בירושלמי הבאתיו בע' ד"ת כלב"א אות ה' דרבי ישמעאל ס"ל ד"ת כלב"א א"כ היכי בעי קרא כדכתיב כמש"ל אות ג' הא כיון דליכא אלא קרא דגואל הדם ונילף מיניה ולש"ס דילן איפכא שמעי' להו כמ"ש בערך הנ"ל אות ו' דר"י ס"ל דל"א ד"ת כלב"א ור"ע ס"ל ד"ת כלב"א וקשה ג"כ דהא כתבתי לעיל אות ד' דר"ע בעי קרא כדכתיב וכן קשה על שמואל דס"ל בחולין ע"ט דחוששין לזרע אב ומאן דס"ל חוששין לזרע האב ס"ל לחלק לא צריך קרא כמ"ש בערך אב ומאן דס"ל לחלק לא צריך קרא ס"ל דברה תורה כלב"א כמש"ש וא"כ ס"ל לשמואל ד"ת כלב"א וליכא ב"כ והיכי בעי קרא כדכתיב וצ"ע ובמש"כ דמאן דס"ל ד"ת כלב"א לא בעי קרא כדכתיב דיליף מגואל הדם יתיישב קושיית התוס' חולין פ"ג ב' ד"ה אין בילה דמקשה אמ"ד בנקטעה יד העדים חייב דלא בעי' קרא כדכתיב נהי דלא בעי' כדכתיב ממש להיות יד העדים בראשונה מ"מ ראוי בעינן וכדאמרי' ראוי לבילה בעינן עיין במהר"ם שפי' כן כוונתם ולפמ"ש א"ש דמאן דלא בעי קרא כדכתיב י"ל משום דס"ל ד"ת כלב"א ויליף מגואל הדם דאף ראוי לא בעינן וכמ"ש התוס' שם בא"ד לענין סמיכה דיש למוד דלא בעי' אפי' ראוי וה"ה כאן והא דבבילה בעי' ראוי משום דשנה הכתוב כמה פעמים כמ"ש התוס' שם ונהי דאיכא דרש דבילה לא מעכב עכ"פ לזה מוקמינן יתורא דקרא דראוי מעכב ודו"ק:

ט

רב אשי נ"ל דס"ל דלא בעי' קרא כדכתיב מדדחי למר קשישא שאני התם דכולי' קרא יתירא הוא אך מדברי הר"מ דפסק בפי"ד מה' סנהדרין כשמואל משמע דס"ל דר"א לדחויא בעלמא אמר כן אבל לפי האמת י"ל דמודו לשמואל דבעי' קרא כדכתיב דאס"ד דר"א פליג אשמואל וס"ל דלא בעי' קרא כדכתיב הו"ל לפסוק כר"א דבתראה הוא:

י

מר קשישא בריה דר"א ס"ל שם דבעי' קרא כדכתיב דא"ל לר"א ומי לא בעי' קרא כדכתיב כו' ואפשר דקבל מר"א דחייתו ועיי"ש:

יא

ר' חייא לא בעי' קרא כדכתיב מדאמרינן בירושלמי פ"ג דסוטה סוטה גידמת ב' כהנים מניפין על ידים וכ"כ התוספות בסוטה די"ט א' ד"ה וכהן דהטעם דס"ל דלא בעי' קרא כדכתיב יעיי"ש בתוספות:

יב

ר' יוסי י"ל קרא כדכתיב עיין חולין קל"ז א' לקט ולא קטוף ושם מאן שמעת ליה דאי"ל האי סברא ר' יוסי כו' ומשמע דטעמיה דבעי קרא כדכתיב קציר דוקא ואף דמודה במידי דהיינו אורחיה היינו משום דהכא הוי זה קצירו:

קנסא מקנסא

א

רב סבר קנסא מקנסא ילפינן בגיטין נ"ג א' ושם מיירי בקנס שקנסו חכמים במשנה ולא מיירי מקנס שקנסה תורה אך מסתברא דאידי ואידי חדא וכמו דיליף קנסא מקנס שקנסו חכמים ה"ה מקנס שקנסה תורה ואדרבא צד כ"ש הוא בקנס שקנסה תורה:

ב

שמואל ס"ל שם דלא ילפינן קנסא מקנסא:

ג

רבה ס"ל דלא ילפינן קנסא מקנסא לדעת התוס' בב"ק צ"ח א' ד"ה הא קמ"ל דס"ל דטעמא דפטר רבה צורם אוזן בכור משום דהיזק שאינו ניכר ל"ש היזק וקשה דליחייב במזיד כמו במטמא ומדמע דהוי ג"כ היזק שא"נ ואעפ"כ חייב במזיד וצ"ל דס"ל קנסא מקנסא לא ילפינן וכ"כ בפנ"י שם בב"ק אך כ' שם עוד תי' דרבא מיירי בשוגג ולפ"ז יש לומר דרבה ס"ל דילפינן קנסא מקנסא אך זה דוחק דרבה סתמא קאמר הצורם אוזן בכור משמע אפילו במזיד:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה