אור ברסלב
מלא הרועים חלק א שבט אחד איקרי קהל

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

שבט אחד איקרי קהל

שבות אי גזרו עליו כה"ש

א

ר' יהודה ס"ל שבט אחד איקרי קהל פסחים פ' לענין פסח אם נטמא שבט א' עבדי כולהו בטומאה וע"ש:

ב

ר"ש ס"ל ג"כ שבט איקרי קהל פסחים שם רק דסבירא לי' הטהורים עושים לעצמם בטהרה וכן בהוריות דף ה' מבואר דר"י ור"ש ס"ל שבט איקרי קהל וילפי לה מהנני מפרך ונתתיך לקהל עמים וע"ש וע' ברמב"ם פי"ב מהל' שגגות דפסק גם כן שבט אחד איקרי קהל ויליף מויעמוד יהושפט בקהל יהודה ועיין בלח"מ שתמה עליו דהא בגמרא מקשה ע"ז דילמא שבט בנימין הוי בהדי' וב' שבטים איקרי קהל ונראה לתרץ דאח"כ יליף בגמ' מהנני מפרך ונתתיך לקהל עמים ולא אתיליד ליה אלא בנימין ומקשה על זה דילמא ה"ק ליה דכי מתיליד לך בנימין דהוי י"ב שבטים דמתקריא קהל ומשני אלא י"ב שבטים הוא דאיקרי קהל י"א לא בתמי' ופרש"י דהא אמרת דב' שבטים איקרי קהל מקהל יהודה הנ"ל ולפ"ז מהך דהנני מפרך לא שמעית מינה מידי די"ל דוקא י"ב שבטים א קרי קהל כקושית הגמרא רק דעיקר הילכותא מהך דקהל יהודה רק דאיכא למיפרך דילמא שבט בנימין הוי בהדי' אכתי נלמוד דב' שבטים איקרי קהל ואז מצינן למילף מהנני מפרך דבנימין לחוד ואחרי דגלי לן מהנני מפרך דשבט א' קהל מיקרי ממילא הפירוש ויעמוד יהושפט בקהל יהודה לחוד מבלי הצטרף שבט בנימין לכך הביא הר"מ לימוד זה דלפי האמת בקהל יהודה לחוד היה עומד כפשטא דקרא אך אם בע"ד יחלוק יש ללמוד משם אבל מהתם לחוד ליכא למילף די"ל דוקא י"ב שבטים כקושיית הגמ' ודוק:

ג

ר"מ לכאורה משמע שם בהוריות א' ה' דשבט א' לא איקרי קהל דלא ס"ל שם ילפותא דקהל הקהל לרבות שבט א'. אך נראה דאינו חילק מדלא מקשה בגמ' שם לר"מ הך דנתתיך עמים מאי עביד ביה רק דבאמת שבט א' איקרי קהל רק כיון דלית לן ריבוי מקרא דקהל הקהל לא משמע ליה לחייב על כל קהל וקהל א"כ נהי דאיקרי קהל מ"מ התורה לא חייבה על קהל א' רק על כל עדת ישראל ועוד דר"מ מפיק הך קהל דקאי על הב"ד כמ"ש נאמר למעלה קהל אבל אי הוי קאי אצבור אפשר דהוי מודה לר' יהודה דאף שבט א' חייב להביא פר דשבט אחד איקרי קהל כנלענ"ד. וכן יש לומר:

ד

דר"ש בן אלעזר דקאמר שם דבעי' או רוב שבטים או רוב ישראל ומיעוט שבטים ס"ל ג"כ דשבט אחד איקרי קהל רק דיליף מקרא דהכא צריך כל ישראל או רובן דכתיב כי לכל העם בשגגה. והראיה דהרמב"ם בפי"ב מה' שגגות ס"ל דשבט א' איקרי קהל כמבואר שם ואעפ"כ פסק כרשב"א דבעי' רוב הקהל או רוב שבטים כמ"ש הכ"מ ואף שבלח"ת שם נראה דרשב"א ס"ל שבט לא איקרי קהל נ"ל דלא דק בזה אבל דבריו נכונים שם דהרמב"ם לא פסק כרשב"א רק לענין גרירה והטעם משום דס"ל כר' יהודה דס"ל ארבעה קהלי כתיבי וחד לרבות כל קהל ורשב"א לא דריש ארבעה קהלי אבל אי הוי דריש אה"נ דהוי מרבה אפי' שבט א' דשבט איקרי קהל כנלע"ד. ואגב אזכיר מה שנפלאתי על הר"מ בפי' המשניות הוריות שם ועל הלח"מ שם ועל מהר"מ מטראני בספר קרית ספר שהביאו הלח"מ שם שכולם מסכימים לדעת א' דר' יהודה לא ס"ל דשבט א' גריר כל השבטים להביא פר עמהם רק כשהשבט הוא רוב ישראל ואישתמיטתייהו סוגיא דגמרא שם הוריות ו' ב' דמייתי שם ברייתא מה הן מביאין פר ומוקי לה כשחטא שבט א' ולכך מביא פר א' לחוד ומקשה ותסברא מני אילימא ר' יהודה שאר שבטים נמי מייתי ומאי קושיא דילמא לעולם מיירי בשבט אחד ור' יהודה הוא ומיירי דליכא רוב ישראל בשבט זה ולכך לא מייתי שאר שבטים בהדייהו אלא ע"כ דלר' יהודה אפי' מיעוטו גורר שאר השבטים. וזה ראיה חותכת למעיין בסוגיית הגמרא שם ומ"ש הלח"מ שם ראיה דלר' יהודה דוקא דהשבט רוב ישראל דאל"כ היכי פשיט הגמרא שם דר"י ס"ל שבט אחד גריר מברייתא דתני ר"י אומר שבט שעשה בהוראות ב"ד כו' דילמא הך ברייתא מיירי דשבט הוא רוב ישראל וס"ל לר"י כרשב"א דרוב שבטים או רוב קהל בעי' אבל היכא דהוא מיעוט מנ"ל דר"י חולק על רשב"א ע"כ תורף דבריו ולענ"ד אינו הוכחה כלל דלענ"ד לרשב"א שבט א' אף שהוא רוב ישראל לא מהני וראיה לזה מסוגיא דגמרא שם דמוקי הך ברייתא דמה הן מביאים פר ר"ש אומר ב' פרים ומוקי לה כגון שחטאו ששה שבטים והן רובן של קהל ורשב"א הוא ומאי צריך לאוקמי בששה שבטים דאז קשה על ר"ש דשבעה פרים ה"ל לאתויי לדידיה וצריך לדחוק כמו שכ' רש"י יע"ש היטב ולמה לי להדוחק הלז בפשיטות הו"ל לאוקמי בשבט א' והיא רובו של קהל וא"ש דברי ר"ש ש"מ דרשב"א דוקא ששה שבטים והן רובו של קהל אית ליה ולא שבט א' והטעם כיון דרשב"א לא דריש ארבעה קהלי כר"י לרבות שבט אחד רק דיליף מעיני העדה דמשמע מקצת העדה וכתיב כי לכל העם כיצד ששה והן רובו או שבעה והן מיעוט לכך לית לן למילף רק דאינו רוב שבטים דאי הוי רוב שבטים א"צ רוב ישראל אבל למעוטי מששה שבטים אין לנו כנ"ל נכון לדעת רשב"א ודוק בסוגיא שם ותשכח כדברי ועוד נ"ל דלא מצי קאמר דר' יהודה לא קאמר רק היכא דהוא רובו של קהל דא"כ היכי קאמר סתם שבט שעשה בהוראת ב"ד כו' ומפליג בין ב"ד הגדול לבית דינו לפלוג וליתני בדידיה בב"ד הגדול לחוד יש לחלק דהיכא דהוא מיעוט הקהל שאר כל השבטים פטורין ש"מ דס"ל דאף דהוא מיעוט גורר שאר השבטים וכן יש להוכיח ממה דפשיט רב אשי ממתניתין מדתני ושאר השבטים פטורים לדיוקא דבהוראת ב"ד הגדול אף שאר שבטים חייבים ומשמע דב"ד הגדול דומיא דבית דינם מה ב"ד ל"ש דהם מיעוט קהל או רובו ה"ה ב"ד הגדול אף דהם מיעוט כל השבטי' חייב וגם על המשנה קשה לפלוג בב"ד הגדול גופא וראיות הללו ברורות למעיין בסוגיא שם סוף דבר דברי הגדולים האלו שכ' דלר' יהודה לא מחייבי שאר שבטים רק שהשבט הוא רוב הקהל תמוהין בעיני והם סותרים סוגיית הש"ס שם ודברי הרמב"ם דפסק שם דשבט א' והוא רובו חייבין שאר שבטים דלא כמאן דלר' יהודה אפילו מיעוטו ולרשב"א צריך דוקא ששה שבטי' כמ"ש למעלה הוכחה מסוגית הגמ' שם וצ"ל דהרמב"ם הכריע מסברתו דשבט אחד סגי מדדרשינן ארבעה קהלי והא דהרשב"א בעי ו' שבטים משום דלא דריש ד' קהלי ובהך דבעינן רוב הקהל הכריע כרשב"א משום דמסתבר טעמיה וילפותא דידיה מקרא וגם יש הוכחה לדברי מהוריות ג' כמ"ש הלח"מ שם:

ה

ר' יונתן דס"ל לענין עיר הנדחת דנדון כיחידים ממאה ועד רובו של שבט אבל רובו של שבט קהל איקרי ש"מ דס"ל שבט איקרי קהל ויש לדחות דלא תלוי בזה דהא לר' יאשיה מאה חשוב צבור כמבואר כ"ז בסנהדרין ט"ו ב' ועיין בכ"מ פ"ד מה' עכו"ם דין א':

ו

בירושלמי פרק הרואה דלמ"ד שבט א' איקרי קהל צריך לברך על נס של שבט ברוך שעשה נסים לאבותינו ולמ"ד לא איקרי קהל א"צ כל העם לברך והנה הב"ח בא"ח סי' רי"ח הקשה על הר"מ והר"י דאנן קיי"ל כר"י ור"ש דשבט א' איקרי קהל וראוי לברך על נס של שבט אחד והם לא כ"כ והלח"מ תירץ דבדברים שאין נוהגין בזה"ז לא קיי"ל כהך כללא דר"מ ור"י הלכה כר"י וע' במ"א שם ס"ק ב' שתמה עליו מתוספ' זבחים דף ו' וע' בח"ב מזה החבור מ"ש בזה ובמ"א תירץ דוקא היכא דכתב בקרא בהדיא קהל בהא קיי"ל דשבט א' איקרי קהל אבל היכא דלא כתיב קהל בקרא לא ס"ל דשבט א' איקרי קהל עכ"ד וצ"ל דהירושלמי דס"ל דזה תלוי במ"ד דשבט איקרי קהל לא קיימ' לן כוותיה כי היכי דלא קי"ל כהך דפסחים ד"פ לענין פסח אלא קי"ל כסתם משנה מטעם כיון דלא מוזכר קהל בהדיא לא דמי לפלוגתא דר"י ור"ש ועיין בפ"מ בירושלמי ר"פ הרואה שהשיג על המ"א והעלה דוקא היכא דהשבט הוא רובו של קהל ס"ל דאיקרי קהל ועמ"ש אות ד' מזה:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה