אור ברסלב
מלא הרועים חלק א קורה משום מחיצה או משום היכר

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

קורה משום מחיצה או משום היכר

קדושה בעשרה

א

רב יוסף ס"ל קורה משום היכר עירובין דף ב':

ב

אביי ס"ל קורה משום מחיצה עירובין שם אך התם דחי לה די"ל דס"ל ג"כ משום היכר וע' תוס' עירובין ט"ו א' ד"ה אביי לטעמיה שכתב דאותו לשון תופס עיקר דאביי ס"ל קורה משום מחיצה יע"ש:

ג

רבא ס"ל קורה משום היכר עירובין ח' ב' ודף י"ב ב':

ד

רב כהנא בר תחליפאי משמיה דרב כהנא בר מניומי משמיה דרב כהנא בר מלכי' רבי' דרב ס"ל קורה משום מחיצה עירובין שם:

ה

רב כהנא נראה משם דס"ל ג"כ קורה משום מחיצה שם הואיל ושמעתא דכהנא הוא אימא בה מלתא ואפשר אליבא דידהו קאמר ולי' לא ס"ל וז"ש הואיל ושמעתא דכהני הוא אימא בה מלתא אבל לדידי לא ס"ל:

ו

רבי יהודה דמכשיר ריש עירובין קורה למעלה מעשרים כ' רבינו יהונתן באלפסי דטעמיה דס"ל קורה משום מחיצה ולכך אף למעלה מעשרים אמרי' יורד וסותם וטעמייהו דרבנן דפסלי דס"ל קורה משום היכר ולמעלה מעשרים ליכא היכרא דלא שלטא בה עינא ואני תמה דבעירובין שם דף ג' א' דפריך לרנב"י דמפרש טעמא דרבנן דפסלי למעלה מכ' משום היכר פריך לרנב"י אי ס"ל הא דרבה דטעמיה דסוכה ג"כ משום היכר אפלוגי תרתי זימני למה לי ועביד שם צריכותא יע"ש ואם נאמר דטעמיה דר"י משום מחיצה א"כ מצריך צריכא דאי אשמעי' הך דעירובין ה"א בהא הוא דמכשיר ר"י משום דס"ל קורה משום מחיצה אבל בסוכה דכתיב למען ידעו מודה לרבנן דלמעלה מכ' לא שלטא בה עינא ואי אשמעינן הך דסיכה ה"א דבהא מכשיר ר"י דס"ל אף למעלה מכ' איכא היכרא אבל במבוי דטעמי' משום מחיצה ה"א דיליף מפתחו של היכל דעד כ' הוא דאקרי פתח למעלה מכ' לא אקרי פתח וכדס"ד טעמייהו דרבנן דפסלי משום הכי דיליף מפתחו של היכל אלא ע"כ גם הכא טעמיה דר"י משום היכרא וס"ל דבהיכרא אף למעלה מכ' אך דאכתי לא פלטינן מקושיתנו דעכ"פ הוי מצי למעבד צריכותא כדכתיבנא דאי הוי תני הך דמבוי לחוד ה"א טעמיה דר"י משום מחיצה ולא משום היכר ומודה דהיכרא ליכא למעלה מעשרים ובסוכה פסול ואי הוי תני הך דסוכה לחוד ה"א דבמבוי פוסל ר"י דס"ל משום מחיצה ואין מחיצה למעלה מכ' דמפתחו של היכל ילפינן השתא תנינן תרווייהו ידעינן כי היכא דהכא פליגי בהיכרא ה"ה הכא וצ"ל דס"ל להש"ס דאין סברא כלל לומר דטעמיה דר"י משום מחיצה דס"ל לרנב"י דליכא למ"ד קורה משום מחיצה וס"ל דכ"ע משום היכר ואפשר עוד לומר דס"ל דמדלא פליגי במשנתינו על רחב מעשר ש"מ דס"ל טעמא משום היכר דאי משום מחיצה אף ברחב מעשר לכשור ולא ס"ל דפליג בברייתא וה"ה למתניתין ולפ"ז יש ליישב קושיתנו על רבינו יהונתן דשיטת הש"ס למאי דס"ד דר"י פוסל ברחב מעשר וע"ש טעמיה דידיה משום היכרא אבל למה דאסקינן דר"י מכשיר ברחב מעשר א"כ טעמיה דידיה משום מחיצה וכמ"ש רבינו יהונתן שם ושפיר י"ל טעמא דר"י דמכשיר למעלה מעשרים ג"כ משום דס"ל קורה משום מחיצה ודוק:

ז

בחדושי למס' עירובין אות א' כתבתי די"ל דלמ"ד קורה משום היכר לא פסלינן מבוי למעלה מעשרים בדיעבד ולמ"ד משום מחיצה וטעמייהו דרבנן דילפי מהיכל אזי אף דיעבד פסול כיון דלא מקרי פתח כלל למעלה מעשרים הרי כאלו אין כאן קורה כלל אך לדברי רבינו יהונתן שכתבנו באות הקדום למ"ד קורה משום מחיצה אפי' לכתחלה כשר למעלה מעשרים וזהו טעמיה דר' יהודה דמכשיר ובל"ז מוכחא שמעתא קמייתא דעירובין דאף למ"ד קורה משום היכר פסול אפילו דיעבד דקאמר בש"ס ד"ג א' במקצת קורה למעלה מעשרים ומקצת קורה למטה מעשרים במבוי פסול דמבוי דלרבים הוא לא מדכרי אהדדי ודלמא תנטל מקצת שלמטה מעשרים וישאר כולו למעלה מעשרים ואס"ד דבדיעבד כשר לא הוי גזרינן דלמא אישתלי כדאיתא ביו"ד סי' א' גבי רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן דהיכא דבדיעבד כשר לא חיישי' דלמא אשתלי ודוק:

ח

הריטב"א בחדושיו לעירובין ד"ג א' כ' דלמ"ד קורה משום היכר לא פסלינן מבוי למעלה מכ' כ"א משום היכרא אזי י"ל דמשערינן הנך כ' אמות באמה בת ה' טפחים דבשלמא אם נאמר קורה משום מחיצה וטעמייהו דרבנן משום דילפי מהיכל אזי משערינן באמה בת ו' כהיכל משא"כ למ"ד משום היכר ותימא לי על דבריו דהא רבא משמיה דר"נ קאמר אמת סוכה ואמת מבוי באמת ששה ובסוכה ודאי טעמא משום היכר ואעפ"כ ס"ל באמת ששה אך י"ל רבא לשיטתיה דס"ל בריש מס' סוכה טעמי' דסוכה משום דלמעלה מעשרים אדם עושה דירתו דירת קבע ולא משום היכרא אך אכתי קשה על הפוסקים שסתמו הדבר וכ' דסוכה ומבוי באמה בת ו' אע"ג דס"ל קורה משום היכר ונ"ל לפרש פי' הגמ' מ"ש רנב"י שם טעמא משום היכרא והא דאמרי יותר מפתחו של היכל לסימנא בעלמא ופרש"י שלא תטעה לומר ארבעים או שלשים וזה דוחק דא"כ בכ"מ דתני עשרים בסוכה ובנ"ח לימא סימנא שלא נטעה יותר מלמ"ד אך לפמ"ש יובן מאד דהכוונה שלא נטעה לומר כיון דטעמא משום היכרא אזי מודדין באמת בת ה' לכך תני יותר מפתחו של היכל דהוא באמת בת ששה טפחים אך עדיין קשה דאף בסוכה נימא סימנא שלא תטעה באמת בת ה' כיון דגם התם טעמא משום היכרא וי"ל דהתם לא מצי למתני כפתחו של היכל דהתם בסוכה לאו פתח הוא אלא סכך ונ"ח פשיטא דל"ש שם פתח משא"כ בקורת מבוי דהוא כעין פתח שייך לאנוחי ביה סימנא כפתחו של היכל ועדיין צ"ע ודוק:

ט

רב יהודה ס"ל קורה משום היכר עירובין דף י"ב ב':

י

רבה ס"ל קורה משום היכר עירובין שם:

יא

ר' יוחנן נ"ל להוכיח דס"ל קורה משום מחיצה דס"ל בעירובין ד"ח ע"ב מותר להשתמש תחת הקורה וע"כ טעמיה משום מחיצה וחודו החיצון יורד וסותם דא"ל דס"ל קורה משום היכר והיכרא מלבר דהא בדף ט' ע"ב ס"ל לר"י נראה מבחוץ ושוה מבפנים אינו נדון משום לחי ואי היכרא מלבר כיון דנראה מבחוץ לחשוב לחי דהא איכא היכרא לבר אך אין ראיה די"ל דס"ל לחי משום מחיצה וקורה משום היכר וכרב יהודה ורבה דמחלקי בין לחי ובין קורה בהכא ודלא כרבא דס"ל דשוין כן:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה