אור ברסלב
מלא הרועים חלק א עירוב פרשיות

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

עירוב פרשיות

עובר ירך אמו

א

רבי חייא בר יוסף ס"ל בב"ק ק"ז עירוב פרשיות כתיב כאן וכי כתיב כי הוא זה אמלוה הוא דכתיב אבל בפקדון חייב אף בל הודאה במקצת ואף דבכופר הכל חייב בפקדון דל"ש חזקה דאין אדם מעיז רק במלוה הואיל ועשה לו טובה משא"כ בפקדון דלא עשה לו טובה אף כופר הכל יכול להעיז ולכך חייב שבועה כן הוא שיטת רש"י שם ודעת ר"ת דאף למ"ד עירוב פרשיות הכוונה דקאי גם אמלוה אבל באמת גם בפקדון כופר הכל בין שטען להד"מ או שטען נאנסה בעי' ג"כ הודאה בהדי שבועה דנאנסה דהיינו שתובע לו ב' פרות והודה בא' ובא' טען נאנס' אבל בא' וטען נאנסה עליה פטור דבעינן הודאה בהדי נאנסה אבל שבועה דרבנן נתקנה קודם שבועת היסת, אף על נאנסה לחוד בלא הודאה ולא מן התורה והיינו הא דאמר בב"ב דף ע' אטו כי אמר נאנסה לאו שבועה בעי היינו הך שבועה דרבנן ודעת הריב"א למ"ד עירוב פרשיות הוא דבפקדון בטענה דשייכא במלוה כגון כפירה והודאה הוי דינו כמו במלוה דכופר הכל פטור ומודה במקצת דאיכא כפירה והודאה חייב אבל בטענת נאנסה דהיא טענה דלא שייכא במלוה אף כופר הכל דהיינו שאין כאן אלא פרה א' וטען נאנסה חייב דבטענת נאנסה דהיא טענה דלא שייכא במלוה אף כופר הכל חייב:

ב

שמואל ס"ל דאין עירוב פרשיות כתיב כאן לדעת רש"י בסנהדרין רפ"ק דס"ל התם שנים שדנו דיניהם דין כר' אחא דס"ל דבר תורה אפי' חד כשר וכ' רש"י דר' אחא ס"ל אין עירוב פרשיות כתיב כאן אך התוס' כתבו שם דר' אחא יכול לסבור עירוב פרשיות כתיב כאן ואעפ"כ חד כשר דכתיב בצדק תשפוט וכן נראה מדברי הרמב"ם פ"ב מה' סנהדרין דפסק כר' אחא דמדאורייתא חד כשר ובפ"ב מה' שכירות פסק דעירוב פרשיות כתיב כאן וע"כ דס"ל כדעת התוס' דאף ר' אחא יכול לסבור עירוב פרשיות כתיב כאן וכ"כ הלח"מ שם ומדברי התוס' סנהדרין ו' א' ד"ה וכי תימא מבואר דשמואל ס"ל עירוב פרשיות יע"ש היטב בתי' דשמואל ור"א פליגי אליבא מאן דאית ליה עירוב פרשיות וע' במהרש"א שם ודוק:

ג

רבא ס"ל עירוב פרשיות כתיב כאן דפסק ברפ"ק דסנהדרין דשנים שדנו אין דיניהם דין ולית ליה דר' אחא וע"כ ס"ל עירוב פרשיות כתיב כאן וכ"כ רש"י ז"ל שם להדיא בסנהדרין ד"ג ע"א ד"ה תרתי קתני אך התוס' סנהדרין דף ב' ע"ב ד"ה דברי הכל כתבו דאף מאן דס"ל אין עירוב פרשיות מצי למיסבר דבעינן ג' משום דכתיב משפט אחד יהיה לכם יע"ש:

ד

רמי בר חמי ס"ל אין עירוב פרשיות דס"ל בב"ק כ"ז ע"ב ארבעה שומרין צריכה כפירה במקצת דכתיב כי הוא זה כו':

ה

ר' יוחנן ס"ל אין עירוב פרשיות בב"ק ק"ו אמר ר' חייא בר אבא אר"י הטוען טענת גנב בפקדון אינו חייב עד שיכפור במקצת ויודה במקצת ומזה הוכיחו התוספת דאף מאן דס"ל אין עירוב פרשיות יכול לסבור דבעינן ג' דבירושלמי קאמר ר"י ור"ל ב' שדנו אין דיניהם דין ואע"ג דס"ל אין עירוב פרשיות כתיב כאן:

ו

רב אחא בריה דרב איקא לדעת רש"י ס"ל אין עירוב פרשיות כתיב כאן והתוס' שם בד"ה ומדאורייתא כ' דס"ל עירוב פרשיות והנה לכאורה לפי סברת התוס' שם סנהדרין ג' א' ד"ה ומדאורייתא ע"כ מוכרח דס"ל לר"א בריה דרב איקא עירוב פרשיות דאל"כ בצדק תשפוט למה לי אך ממ"ש שם דאפי' למאן דאית ליה עירוב פרשיות קאמר מדכ' בלשון אפי' משמע דאינו מוכרח דס"ל עירוב פרשיות וקשה דאי לא ס"ל ע"פ בצדק תשפוט למה לי אך התוס' לשיטתייהו דס"ל דאפי' למאן דלית ליה ע"פ יכול לסבור דבעינן ג' מדכתיב משפט אחד וא"כ י"ל דר"א ס"ל אין עירוב פרשיות ואפ"ה בעי בצדק תשפוט דלא נילף ממשפט אחד דליבעי ג' וע"ש ודוק ועיין במהרש"א ודוק:

ז

רב יוסף לדעת רש"י ס"ל דאין עירוב פרשיות ומנא אמינא לה מדברי רש"י סנהדרין ה' א' שכ' דן אפי' ביחיד וקסבר אין כאן עירוב פרשיות והנה שם מבואר דרב יוסף ס"ל דיחיד מומחה דן אפי' ביחיד ש"מ דס"ל אין עירוב פרשיות והנה התוס' חולקים שם על רש"י דאפי' מאן דס"ל עירוב פרשיות ס"ל דיחיד מומחה דן ביחיד ומביאים ראיה מרב יוסף דס"ל דיחיד מומחה דן ובגיטין פ"ח ב' ס"ל דבהודאו' והלוואו' עבדינן שליחותייהו משמע דס"ל עירוב פרשיות דאל"כ למה הוצרך לומר דעבדינן שליחותייהו דמומחין תיפוק ליה דלא בעינן מומחין כלל והנה באמת זהו קושיא חזקה על רש"י ונראה דרש"י לשיטתיה דמפרש שם בגיטין פ"ח ב' דהא דפשיטא דבעינן מומחין משום דכתיב לפניהם וקאי אשבעים זקנים ולפ"ז י"ל עירוב פרשיות ותלת' אלהים דוקא בגזילות וחבלות והא דס"ל לרב יוסף דבעי' מומחים הוא מאשר תשים לפניהם דקאי אשבעים זקנים דהם מומחים ואין לומר דיהיה שבעים כיון דקאי אשבעים זקנים לזה כ' בצדק תשפוט דמשמע יחיד וע"כ דמאי דקאמר לפניהם דקאי אשבעים זקנים לא מרבה רק דיהיה מומחה כמו הזקנים ודוק:

אך התוספות לשיטתייהו דכ' שם בגיטין פ"ח דלפניהם קאי אאלהים טובא דכתיב בפרשה ולכך מוכחים דרב יוסף ס"ל עירוב פרשיות ודוק וי"ל עוד דגם מומחין לא ס"ל לרב יוסף רק בעשוי ר"ל דהדיוטות אף שיכולין לדין מ"מ אין יכולין לכפות ולכך כתיב תשים לפניהם ומתשים דרשינן אלו כלי הדיינין ועז"א לפניהם דוקא ועיין תוס' סנהדרין ב' ב' ד"ה לבעי ודבריהם תמוהים שם כמ"ש בגליון שם ועמ"ש בגליון תוס' סנהדרין ה' א' ד"ה ואם הי' מומחה יע"ש מה שכתבתי באריכות ובזה נ"ל ליישב קושית התוס' סנהדרין ג' א' ד"ה ומדאורייתא שהקשו על רש"י דס"ל דרב אחא לית ליה עירוב פרשיות והקשו התוס' דא"כ בצדק תשפוט למה לי מה"ת דבעי' שלשה כיון דלית ליה עירוב פרשיות וקרא בגזילות כתיב ונראה ליישב לפמ"ש דרש"י ס"ל דלפניהם קאי אשבעים זקנים א"כ לק"מ דל"ל בצדק תשפוט עמיתך דאי לאו בצדק תשפוט עמיתך ה"א דליבעי שבעים מדכתיב לפניהם וקאי אשבעים זקנים ומשה ולבעי ע"א לכך כ' בצדק תשפוט רק התוס' השיגו לפי שיטתם דלפניהם קאי אאלהים ואי לא ס"ל עירוב פרשיות אלהים לא קאי אמלוה:

אך עדיין יש להקשות דא"כ מה הוצרך רש"י לפרושי דלית ליה עירוב פרשיות אימא דאית ליה ושאני הכא דכתיב בצדק תשפוט למעוטי אך רש"י לשיטתיה דס"ל בב"ק דלמאן דס"ל עירוב פרשיות לא קאי הך אמלוה ולא אפקדון וא"כ לר"א בריה דרב איקא דס"ל חד נמי כשר מדכתיב בצדק תשפוט ליכא למימר דס"ל עירוב פרשיות דא"כ למאי כתיב תלתא זימנא אלהים דהא בחד סגי וא"ל דקאי אכופר בפקדון דהוא גזילות דהא לרש"י אי אמרינן ע"פ לא קחי אפקדון כלל לכך הוכרח רש"י לפרש דלא ס"ל עירוב פרשיות והא דהוצרך בצדק דלא נילף מבפניהם דבעי' ע"א ואי קשיא השתא דכתיב תשפוט לפניהם למאי אתא ז"א דאכתי לפניהם אתי לאוריי דבעי' מומחין שזה היחיד יהיה מומחה דלרב אחא דס"ל חד כשר היינו מומחה (וע' בש"ך ח"מ ג' ובזה יתיישב קושי' התומים על הב"ח והבן וע' בקצות החושן אך בדברי רש"י בכמה דוכתי משמע דלא בעי' מומחין וצ"ע) כמ"ש גזירה משום יושבי קרנות אבל התוס' לשיטתייהו דס"ל בב"ק דאף למאן דס"ל עירוב פרשיות קאי אפקדון ג"כ כמש"ל אות א' וא"כ שפיר י"ל דרב אחא ס"ל עירוב פרשיות ואפ"ה ס"ל דחד כשר מבצדק תשפוט ול"ק ג' אלהים למה ני דהתוס' לשיטתייהו ג' אלהים אכפירת פקדון דהוא בגזילות דהתם לכ"ע בעינן אלהים תלתא ולדעת התוס' אף מאן דס"ל עירב פרשיות קאי אפקדון ג"כ ודוק דרש"י ותוס' לשיטתייהו אזלי. עכ"פ היוצא מזה:

ח

דרב יוסף לדעת רש"י ס"ל אין עירוב פרשיות ולדעת התוס' ס"ל עירוב פרשיות וכמו שבארתי באות הקדום:

ט

רשב"ג ס"ל עירוב פרשיות דס"ל סנהדרין ה' ב' ו' א' דב' שדנו אין דיניהם דין וכ"ז לדעת רש"י דזה תליא בעירוב פרשיות אבל לדעת התוס' אין ראיה וע' שם בדף ו' א' תוספת ד"ה וכי תימא:

י

ר"מ ס"ל עירוב פרשיות לדעת רש"י כפי שמבואר שם סנהדרין ו' א' דר"מ ס"ל דין בג' וע"ש בתוס' ד"ה לא דכ"ע וע' בערך שנים שדנו ולדעת התוס' אין ראיה די"ל דס"ל אין עירוב פרשיות ויליף ג' ממשפט א' וכמש"ל אות ב' ה' ואדרבא לדעת הר"מ וברטנורא בפ"ו דשבועות משנה ו' דמוקי לפלוגתא דר"מ שם בשומרין דוקא אלמא דאף בשומרין צריך הודאה במקצת מוכח דר"מ ס"ל אין עירוב פרשיות ומתורץ קושית התוי"ט שם ועי' בערך כל העומד לגדור ולבצור אות ד':

יא

ר"נ ס"ל אין עירוב פרשיות דס"ל כשמואל ע' סנהדרין ה' א' וע"ש בתוס' וע' תוס' סנהדרין ג' א' ד"ה לרבא וע' בערך שנים שדנו אות י"ב ולדעת התוס' אין ראיה דס"ל אין עירוב פרשיות כמש"ל אות ב' אליבא דשמואל גופא יע"ש אך יש ראיה מסנהדרין ה' ב' יתיב ר"נ וקאמר להא שמעתתא משמע דר"נ כדשמואל ס"ל וע' בערך שנים שדנו אות י"ב מה שכתבתי שם:

יב

ר' חייא ס"ל אין עירוב פרשיות סנהדרין ה' א' כגון אנא דן ד"מ יחידי וע"ש ברש"י ריש העמוד ד"ה דן אפי' ביחידי דס"ל אין עירוב פרשיות ה"ה לר"ח דדן יחידי ע"כ דס"ל אין עירוב פרשיות אך לדעת התוס' שם ד"ה ואם אין ראיה ובלא"ה לדעת התוס' אין ראיה דס"ל אין עירוב פרשיות אפי' אי ס"ל כשמואל וכמ"ש באות הקדום ובאות ב' ודוק:

יג

אביי נראה דס"ל עירוב פרשיות כדאמרינן סנהדרין ה' ב' איתיבי' אביי לר"נ משמע דלא ס"ל כשמואל ע"ש ולדעת התוספות אין ראיה י"ל דס"ל אין עירו' פרשיות ובעי ג' מדכתיב משפט א' כמש"ל:

יד

ר' אבוהו נראה דס"ל עירוב פרשיות דס"ל ב' שדנו אין דיניהם דין אך לדעת התוס' אין ראיה די"ל ממשפט אחד כמ"ש התוס' וכנ"ל:

טו

ר"ש ס"ל עירוב פרשיות לרש"י ומנא אמינא לה דבר"ה כ"ב ס"ל אב ובנו כשרים לעדות החודש שנאמר החודש הזה לכם עדות זו כשרה בכם וברפ"ג דר"ה דף כ"ה ב' תני שם במשנה דיחיד מומחה פסול לקדוש החודש וקאמר בגמ' מהנ"מ דאין לך מומחה יותר ממשה רבינו ע"ה וא"ל הקב"ה החודש הזה לכם עד דאיכא בהדך ואיכא למידק ר"ש דדריש לההוא לכם אעדות החודש דכשר בקרובים קדוש החודש דפסול במומחה מנ"ל (ודוחק לומר דר"ש פליג באמת דא"כ הו"ל לאתויי במשנה ואע"ג דאינו מוכח דלפעמים מצינו סתם במשנה ומחלוקת בברייתא היכא דאשכחן אשכחן אבל בזה לא אשתמיט שום תנא דמכשיר קדוש ביחיד ונימא דר"ש הוא) וצ"ל דהנה התוס' כ' דלמ"ד דמדאורייתא בעי ג' מומחין ומשום נעילת דלת תקנו ג' הדיוטות ובקידוש החודש דל"ש נעילת דר"ש א"כ אוקמינן ליה אדאורייתא ול"צ קרא להכי יע"ש ולפ"ז י"ל ס"ל הכין דמדאורייתא בעי ג' מומחין ול"צ קרא לרבות וכבר בארנו דלשיטת רש"י מאן דס"ל דמדאורייתא בעי ג' מומחין ס"ל עירוב פרשיות א"כ מוכח דר"ש ס"ל עירוב פרשיות ולשיטת התוס' שכתבנו לעיל אות ג' אינו מוכח וע' באות שאח"ז:

טז

ר' יוסי ס"ל אין עירוב פרשיות לדעת רש"י ומנא אמינא לה דבר"ה כ"ב א' ס"ל קרובים פסול לעדות החודש והחודש הזה לכם דריש עדות זו מסורה לכם ר"ל קדוש החודש במומחי וקשה דהא בר"ה כ"ה ב' קא אמרינן דקדוש החודש משפט כתוב ביה ובדין מדאורייתא בעי' מומחין אי ס"ל עירוב פרשיות וע"כ דס"ל אין עירוב פרשיות ולא בעי' מומחין בדין לכך איצטריך הכא לכם ולפ"ז קשה לדעת הש"ך סימן ג' דקי"ל דמדאורייתא בעי ג' מומחין קשיא הלכתא אהלכתא דקי"ל הלכתא כר"י כדפסק שם בש"ס וע"כ צ"ל דלכך אתי לאוריי דבעי' מומחין וע"כ דבשאר משפט לא בעינן מומחין דאל"כ קרא ל"ל הא משפט כתיב ביה וא"כ היאך פסק הש"ס דמדאורייתא ג' מומחין בעי' ומזה סעד לדעת הר"מ דפסק דמדאורייתא לא בעי' ג' מומחין ואפשר דמכאן למד זה וליישב דעת הש"ך דהנה הא דאמרינן בהקדוש החודש משפט כתיב ביה הוא למאן דדריש ד"ח ב' לעיל כי חק לישראל מלמד שאין ב"ד של מעלה נכנסין לדין עד שקדשו ב"ד של מטה החודש וגם לדרש זה לא הבנתי איך משפט קאי אחודש הא קאי אמשפט השי"ת ששופט בר"ה וי"ל דדריש ליה ג"כ אלפניו אחוק דמיירי מקדוש החודש אבל למאן דדרש שם כי חק לישראל דישראל נכנסים תחלה לדין וא"כ לא מיירי כלל מקדוש החודש וכן למאן דדריש בפ"ב דביצה חוק לישנא דמזוני דמזונותיו של אדם נקצבות מר"ה א"כ לדידיה לא מיירי קרא כלל מקדוש החודש ולכך צריך לכם לפסולי יחיד מומחה ולאוריי דבעינן מומחין אבל למאן דס"ל דחוק ומשפט אקידוש החודש קאי באמת לא צריכין קרא וי"ל דבהא פליגי ר"ש שהבאתי באות הקדום ור"י דהכא דר"ש ס"ל דחוק ומשפט אקדוש החודש קאי ול"צ לכם כ"א אעדות החודש דכשר בקרובים ור"י ס"ל דחוק ומשפט לא קאי אקידוש החודש וצריך לכם לאוריי דבעי' מומחים אך קשה דלר"י דחוק ומשפט לא קאי אקדוש א"כ דאין מקדשין בלילה מנ"ל ואף בנחקרו העדות ביום פסלינן לקדש בלילה ברפ"ג דר"ה כ"ה ב' והתם קאמרינן הטעם מקרא דחוק ומשפט ולר"י דס"ל דלא קאי אקדוש מנ"ל ודוחק לומר דיליף במועדם דכתיבא בקידוש החודש אשר תקראו אותם במועדם דדרשינן שם דכ"ד א' אקידוש החודש ילפינן מועדם דהכא ממועד הפסח ותמיד שהם ביום וזהו דחוק דלא נמצא גז"ש זו בשום מקום בש"ס ועוד דמועד דפסח ותמיד לאו מופנה דאתי לאוריי דדוחה שבת כדדרשינן ספ"ק דר"ה דף כ"א ב' וגז"ש שאינה מופנה למידין ומשיבין ויש להשיב דמה לפסח ותמיד שהן קרבן ואין קרבן קרב בלילה לאפוקי קדוש החודש וא"ל דלר"י באמת קדוש החודש כשר בלילה דמלבד שזה דחוק שלא מצינו שום תנא דמכשיר קדוש החודש בלילה ובל"ז תקשה דא"כ מתניתין דרפ"ג דר"ה דפסול קדוש בלילה ר"ש הוא א"כ הוי מחלוקת ואח"כ סתם והלכה כסתם והוי לן למיפסק כר"ש אלא ע"כ דר"י ג"כ דריש חוק ומשפט אקדוש ויליף מיניה דפסול קדוש בלילה ואם כן קשה לכם ל"ל דבעי' מומחין כיון דבכל דין בעי' מומחין ע"כ דסבירא ליה אין עירוב פרשיות ולא בעינן מומחה לדין ואצטריך לכם שוב מצאתי בחדושי סנהדרין להר"ן דף ה' א' שכ' שם דיש מביאין ראיה מהך סוגיא דר"ה שהבאתי שהסמוך המומחה לרבים שבא"י חשוב כג' סמוכין ולכך ה"א דכשר לקדוש כמו דכשר לדין דחשוב כג' סמוכין ולכך אצטריך לכם דבעינן תלתא עכ"ד ולפ"ז י"ל דר' יוסי ס"ל הכין ולעולם דבעי' ג' מומחין דעירוב פרשיות והר"ן דחה (הרשב"א בחי' לר"ה הביא זה בשם חי' הרמב"ן בסנהדרין) שם די"ל סד"א הואיל ויחיד מומחה כשר בהפרת נדרים אימא לקדוש ג"כ ועפ"ז י"ל דר"י ס"ל עירוב פרשיות ולשיטת התוספת שכ' לעיל אות ו' אף אם נאמר דס"ל דמדאורייתא חד כשר י"ל דס"ל עירוב פרשיות:

יז

ר"ה דפסק בר"ה כ"ב א' כר"י י"ל דס"ל אין עירוב פרשיות ולפמ"ש באות הקדו' די"ל דר"י ס"ל ג"כ עירוב פרשיות ה"ה ר"ה:

יח

אם נאמר דאין עירוב פרשיות וכי הוא זה אפקדון קאי דבעינן הודאה במקצת מוכח דשעבודא דאורייתא דקשה מהך דדרשינן שבועת ד' תהיה בין שניהם ולא בין היורשים דמוקמינן בשבועות מ"ד א' באומר היורש חמשין ידענא וחמשין לא ידענא וקשה דאי של"ד אין היורש חייב לפרוע כלל חוב אביו אך י"ל דמיירי בפקדון שהפקיד ביד אביו והיורש טוען א"י אם נאנסו דאבוה כה"ג מתוך שאיל"מ והיורש פטור אך אם נאמר עירוב פרשיות וצריך בפקדון הודאה במקצת ומוקמינן בב"מ דהודאה היא שאומר דחדא מתה בפשיעה ומחייבינא לשלומי דאין לומר דאי' בעינן דא"כ הו"ל הילך וא"כ הדק"ל דאיך אמר ולא בין היורשי' דיורש מוד' דחדא מתה בפשיעו' אביו ועל הא' טוען א"י אם נאנסה הלא אי של"ד אין היורש צריך לפרוע פשיעת אביו ודוחק לומר דיורש אומר שהוא פשע בה דהרי משמעות הפסוק משמע דבתביעה דאביו לחוד מיירי א"כ מוכח בש"ד ומחויב היורש לפרוע חוב לאביו אבל למ"ד אין עירוב פרשיות וא"צ בפקדון הודאה י"ל של"ד ואין היורש מחויב לפרוע חוב אביו והא דשבועת ד' ולא בין היורשים היינו בפקדון שהופקד אצל אביו והיורש טוען א"י אם נאנסה דאבוה כה"ג מחייב והיורש פטור כ"כ בהפלאה קדושין אך כ"ז אם נאמר הילך פטור אבל אם נאמר הילך חייב י"ל של"ד אף אם נאמר עירוב פרשיות ומיירי דאומר חדא הוא בעין ואידך א"י אם נאנסה איברא דבל"ז אין ראיה מזה די"ל דמיירי ביתומים שגבו קרקע בחובת אביהם דב"ח חוזר וגובה מהם מטעם שעבודא דר' נתן וזהו אף למ"ד של"ד ועיין בערך ש"ד אות ל"ד עי"ל דמיירי בתפוס מטלטלין בחיי אביהם דכגבוי מחיי אביהן דמי וא"ל דלהימן במגו דלא תפסתי עד כדי דמיו י"ל דיש עדים דתפוס וא"ל דא"כ הו"ל הילך די"ל שמחזיר לו המטלטלין שתפס והיורש מודה לו בחצי וחצי טוען א"י וכן שהי' לו משכון מאביו והחזיר לו המשכון בחייו דהדין דאינו נעשה מטלטלין אצל בניו אלמ' אף דמטלטלין דיתמי לכ"ע אין שעבוד בע"ח עליהם אעפ"כ בהי' לו משכון והחזיר הוי כגבוי וכאלו הפקי' בידו המשכון ובכה"ג ודאי היורש חייב לפרוע והוא תובע אותו על המשכון ק' והוא מודה לו בנ' אינו יודע דבכה"ג באביו משואיל"מ וביורש פטור ובזה מיושב ג"כ מה שהקשו למ"ד ש"ד דלא משכחת מודה במקצת כ"א בדלית ליה קרקע וא"כ שבועת ד' ולא בין היורשים היכא משכחת לה דאי ביש קרקע הרי אין נשבעין על שעבוד קרקעות ואי דלית ליה קרקע אלא מטלטלין הא מטלטלי דיתמי לבע"ח לא משתעבדי ולפמ"ש י"ל דאית ליה מטלטלין ותפס בחיי אביהם או שהחזיר לו המשכון ודוק:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה