אור ברסלב
מלא הרועים חלק א נותן טעם לפגם

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

נותן טעם לפגם

נאמנות עכו"ם ועבד ואשה וקטן במל"ת

א

ר"מ ס"ל נטל"פ א סור ע"ז דס"ז דגמיר מגעולי נכרים דאז קדירה בת יומא א"א דלא פגמה פורתא וקאסר להו רחמנא ויליף פגם רבה מפגם זוטא כי היכא דבפגם זוטא אוסר בג"נ ה"ה בפגם רבה ודעת עולא שם דס"ח א' דפגם מעיקרו ר"מ מודה דמותר וע"ש בתוס' ד"ה אמר עולא ולדעת ר' יוחנן אפי' בפגם מעיקרו אסור לר"מ וע' בלח"מ פט"ו מהמ"א דין כ"ח דבפוגם מתחלה ועד סוף אף לר"י מותר לר"מ וקשה למה מוקי ר"מ דההוא דגבינה למעוטי סרוחה מעיקרא לוקמי בפגם מתחלה ועד סוף ודוק:

ב

ר"ש ס"ל התם דנטל"פ מותר וגמיר מנבילה לא תאכלו כל נבילה לגר אשר בשעריך תתננה הראוי לגר קרוי נבילה והך דגיעולי נכרים ס"ל דקדירה בת יומא לא פגמה כלל או דפגמא פורתא כדעת תי' הב' בתוס' ע"ז ס"ז ב' ד"ה ואידך רק דלא יליף פגם רבה מפגם זוטא ולפ"ז בפגם זוטא מודה ר"ש דאסור וכן מהשביח ולבסוף פגום מסקינן שם דאסור לר"ש:

ג

רבנן דר"ע בפסחים דף מ"ה דילפי טעם כעיקר ממשרת ולא מגעולי נכרים דחדוש הוא דאף קדירה בת יומא א"א דלא פגמה פורתא יע"ש ס"ל דנטל"פ אסור היכא שאם האסור בעין היה לשבח דילפי מגיעולי נכרים והא דקאמרי שם דכל נטל"פ שרי היכ' שגם אם האסור היה בעין היה לפגם דבכה"ג ליכא למילף מג"נ דגם בג"נ אם היה האסור בעין היה לשבח ולפ"ז ג' מחלוקו' בדבר ר"מ נטל"פ אסור אפי' אם האיסור בעין היה לפגם ולרבנן דר"ע לא ילפי מג"נ לאסור נטל"פ רק היכא דהאיסור בעין לשבח אבל היכא דאיסור בעין לפגם ילפי מנבילה דמותר כמ"ש לר"ש באות ב' ור"ש ס"ל דאף כשהאיסור בעין לשבח אם הוא עכשיו לפגם מותר וגיעולי נכרים לא היה לפגם כלל כך כ' התוס' ע"ז ס"ז ב' ד"ה ואידך ועוד כ' שם דרבנן דר"ע בפסחים מצי סברי לגמרי כר"ש דנטל"פ מותר אף כשהאיסור בעין לשבח ור"ש מודה דקדירה ב"י פגמה פורתא וכמש"ל באות ב' יע"ש ודוק:

ד

תלמידי שמאי והלל דאסרו שמן של עכו"ם ס"ל נטל"פ אסור ומש"ה אסרו משום דזליפתן של כלים אוסרתן אף דנטל"פ מ"מ שמן בעצמו בעין הוא לשבח וס"ל בכה"ג כשהאיסור בעין לשבח אף שהתערובת לפגם אסור וע' בתוס' ע"ז סי' ב' ד"ה מכלל שכ' כן וע' תוס' ע"ז ל"ה ד"ה בשלמא דמסקי שם דב"ש מצי סברי דנטל"פ שרי יע"ש וכ"ז לדעת שמואל דס"ל בע"ז ל"ה זליפתן של כלים אוסרתן ולדעת רב דס"ל דניאל גזר פשיטא דאין ראיה דב"ש ובית הלל ס"ל נטל"פ אסור ודוק:

ה

ר' יהודה נשיאה דשרי משחא ס"ל נטל"פ מותר כ"ז לשמואל שם בע"ז ל"ה מיהו גם לרב מוכח דלר' יהודה נשיאה נטל"פ מותר דאל"כ ניהו דלא ס"ל לדרוש מקרא דדניאל גזר מ"מ ליתסר מבעה זליפת כלים יע"ש ודוק:

ו

רב יהודה אמר שמואל ורבין אמר רבב"ח אמר ר' יוחנן ורב דימי ור' אבוה א"ר יוחנן כולהו ס"ל נטל"פ מותר ע"ז ס"ז א' ובעמוד ב' שם א"ר כהנא ומדברי כולם נלמוד מותר וע"ש:

ז

ר"ל לדעת רב כהנא ס"ל נטל"פ מותר ולדעת אביי אין ראיה די"ל אמרו קאמר וליה לא ס"ל ע"ז ס"ז ב':

ח

רב מספקא ליה לגמ' גבי עכברא בשיכרא אי ס"ל נטל"פ מותר או אסור ורב ששת קאמר שם דרב ס"ל בעלמא נטל"פ מותר וגבי עכברא אוסר נטל"פ דחידוש הוא דמימאס ובדילי אינשי ואפ"ה אסרי' רחמנא וע"ש מחלוקת רש"י ותוס' בפירוש דחידוש הוא ולדעת רבא מספקא ליה שמא רב ס"ל נטל"פ מותר אפי' בשרצים והא דאוסר עכברא בשיכרא משום דאשבוחי אשבח ע"ז ס"ח ב':

ט

רבא ס"ל נותן טעם לפגם מותר אף בשרצים שם:

מאן דס"ל נטל"פ אסור אזי טעם כעיקר דאוריי' דשפיר ילפינן דטכ"ע מגיעולי נכרים דא"ל כמ"ש רש"י בסוגיא דזרוע בשלה דג"נ חידוש הואיל ונטל"פ דלדידיה בכל דוכתא נטל"פ אסור א"כ ג"נ לאו חידוש הוא ודוק:

יא

אך לפמ"ש רש"י הטעם דטכ"ע דרבנן משום דהוי נזיר וג"נ שני כתובים הבאים כא' י"ל בהיפוך דלמ"ד נטל"פ מותר אזי לא הוי נזיר וג"נ ב' כתובים ותרווייהו אצטריכו דאי כ' ג"נ לחוד לא הוי ילפינן מינה דחידוש הוא וג"נ פשיטא דצריך למכתב דמנזיר לא ילפינן הואיל והוא נטל"פ ה"א דמותר אך למאן דס"ל נטל"פ אסור שפיר הוי ב' כתובים דג"נ לאו חידוש היא ולכתוב ג"נ לחוד ולא בעי נזיר ודוק וע' בערך טכ"ע אות ט':

יב

בדבר האוסר במשהו אפי' נטל"פ אסור דלא גרע ממשהו דג"כ ליכא טעם וע"כ בחמץ כפסח אסרינן טעם לפגם:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה