אור ברסלב
מלא הרועים חלק א נאמנות עכו"ם ועבד ואשה וקטן במל"ת

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

נאמנות עכו"ם ועבד ואשה וקטן במל"ת

נכרי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר

א

תנן בפרק הגוזל ומאכיל אר"י בן ברוקה נאמנת אשה או קטן לומר מכאן יצא נחיל זה אמר רב אשי אין מסל"ת כשר אלא בעדות אשה א"ל רבינא לר"א והרי נחיל של דבורים שאני נחיל של דבורים דקנין דרבנן ובדאורייתא ל"א והאמר ר"י אמר שמואל מעשה באדם א' שהיה מסל"ת כשהייתי תינוק מורכב על כתיפו של אבא כו' בתרומה דרבנן ואכתי דאורייתא לא כו' מעשה בתינוק א' שהיה מסל"ת אני ואמי נשביתי לבין הנכרים כו' בשבוי' הקלו נקטינן מהך שמעתא דבעדות אשה נאמן מסל"ת אף באיסור דאורייתא ובשאר אסורין דאורייתא מסל"ת אינו נאמן ובאיסורין דרבנן נאמן ובממונא אף בקנין דרבנן ל"מ מסל"ת לבד רק כשיש רגלים לדבר כדאמרינן שהבעלים מרדפין אחריהם כן מבואר בתשובת הריב"ש סי' ש"פ ובתשו' מהר"א ששון סי' רכ"א בפר"ח יו"ד סי' ס"ט ס"ק מ' ולדעת הר"מ בפי' המשנה שם שלא הוצרך בעליו מרדפין נראה דגם לענין ממון בקנין דרבנן מסל"ת נאמן בלא רגלי' לדבר ועיין בחו"מ בסימן ש"ע וע' בפר"ח יו"ד שם:

ב

אברא אי נכרי נאמן במסל"ת בעדות אשה פשיטא דנאמן כמבואר שלהי מס' יבמות ובאה"ע הלכות אישות אך בשאר אסורי דרבנן אי נאמן במסל"ת כמו פסולי עדות אשה וקטן דמהימנא כמ"ש באות הקדום הנה בזה נחלקו גדולי המורים:

ג

דעת המרדכי ריש מס' ביצה ובתשו' כה"ד סי' ע"ט דהך סוגיא דהגוזל מיירי אף בעכו"ם דגם עכו"ם נאמן מסל"ת באיסור דרבנן:

ד

ודעת הרשב"א בתשו' סימן קי"ח והריב"ש בתשו' סימן קל"ב וכן נראה מתשובת הרא"ש כלל י"ט דעכו"ם ל"ד לפסולי עדות הנ"ל ואף איסור דרבנן אינו נאמן במסל"ת כך הבין הב"י באו"ח סי' תקי"ג בדעת הרא"ש והרשב"א והריב"ש אך בד"מ שם כ' דאפשר דבאיסור דרבנן אפי' הרא"ש והריב"ש והרשב"א מודים דעכו"ם נאמן ולא אמרו אלא בדבר אורייתא דומיא דעדות אשה עכ"ל ומאד נפלאתי על הד"מ איך כתב על הרא"ש דדוקא באיסור דאורייתא ס"ל דאין נכרי נאמן דהרא"ש בכלל י"ח כתב זה לענין כיבא של יי"נ דסתם יינם הוא מדרבנן ואף על פ"כ כתב דאינו נאמן וצ"ע:

ה

הר"ן בתשובה סי' כ"ה דעתו גם כן דהך סוגיא דב"ק דמסל"ת נאמן בדרבנן אף לענין נכרי מתניי' דגם נכרי נאמן במסל"ת אך כ' דלמעשה לא רצה לסמוך על עצמו והבין הב"י באו"ח סימן תקי"ג כ' דאף דהרשב"א והרא"ש והריב"ש כ' דנכרי אינו נאמן במסל"ת כיון דמידי דרבנן הוא הסומך על המרדכי לא הפסיד עכ"ל וביו"ד סימן קל"ז בב"י כ' שם דאף שדברי הר"ן נראים מ"מ מי יקל ראש כנגד גדולי המורים שאוסרים וקשה דהתם ג"כ מידי דרבנן כמ"ש בתשוב' הר"ן שם דסתם יינם דרבנן ואיך לא סמך כאן על המרדכי כמ"ש בעצמו באו"ח סימן תקי"ג שוב מצאתי שהש"ך הקשה כיוצא בזה על הרמ"א שפוסק באו"ח סימן תקי"ג דעכו"ם נאמן במסל"ת בדרבנן וביו"ד סימן קל"ז סתם כדעת המחבר דאין עכו"ם נאמן בהכשר כלים דהוא ג"כ דרבנן:

ו

ודעת הש"ך לחלק דבאיסור דרבנן דאתחזק אסור כמו בהך דיו"ד סי' קל"ז אין עכו"ם נאמן במסל"ת אבל בדרבנן ולא אתחזיק כהך דאו"ח סי' תקי"ג אזי נכרי נאמן במסל"ת ולכך לא סתרו דברי הרב אהדדי די וע' בש"ך יו"ד ריש סי' צ"ח וס"ס קל"ז אך הרב הפר"ח סי' ס"ט ס"ק ג' לא נראה לו לחלק בין אתחזק ללא אתחזק ס"ל דנכרי אינו נאמן במסל"ת אף בדרבנן:

ז

הרב מנחת כהן ס' התערובות ח"א פ"ח האריך לפלפל היכא לא אתחזיק אסור אזי עכו"ם נאמן אף באיסור דאורייתא וכבר עמד בזה הרב הש"ך ביו"ד סי' צ"ח ודחה זה מהא דפרכינן בפרק הגוזל על רב אשי דס"ל אין מסל"ת נאמן בדאורייתא משבויי' ומאי קושיא שאני שבוי' דלא אתחזק אסור ש"מ דבדאורייתא אף בלא אתחזק אינו נאמן והרב המנחת כהן שם דחה זה דבאמת זה התי' של הגמ' שם בשבוי' הקילו והיינו מהך טעמא משום דלא אתחזק אסורא ובאמת דבריו דחוקים בפי' לשון הש"ס בשבוי' הקילו וכ"כ הפר"ח בסי' ס"ט דלפ"ז הו"ל לומר שאני התם דלא אתחזק אלא משמע דוקא גבי שבויה משום דמנוולא נפשיה גבי' שבאי אך עדיין ליישב קושית הש"ך דבאמת היכא דלא אתחזק נכרי נאמן והא דלא משני בשבויה ה"ט דהתירו מטעם דלא אתחזיק דז"א דבשבוי' יש רוב לאיסור רוב נכרים פרוצים בעריות ורובא עדיף מחזקה שוב מצאתי בפרי מגדים שהקשה קצת מזה אכן נלענ"ד דמרא דשמעתין רבינא דמקשי ליה לרב אשי בהגוזל שם ורבינא לשיטתיה דס"ל בבכורות ך' דרובא דתלי' במעשה לא הוי רוב ולכך רוב נכרים פרוצים עריות לא הוי רוב ואע"ג שכ' התוס' ביבמות קי"ט דתשמיש דאדם לא חשיב מעשה לפי שהוא דבר הרגיל היינו בתשמיש הבעל אבל בתשמיש דזנות ודאי דחשיב מעשה וכ"כ הגאון בעל פ"י והארכתי בזה מאד בקו' כלל גדול ולפ"ז ק' על רבינא מאי מקשה שבויה דלא אתחזיק וא"ל דרוב נכרים פרוצים בעריות ועדיף מחזקה ז"א רבינא א לשיטתיה רוב זה לא חשוב רוב דתלי' במעשה ודוק ועיין בפ"י כתובות י"ג כ"ד וע' בר"מ פ"ח מה"א דין י"ז וע' ערך רובא דתלוי במעשה שבארנו שם דאם אנו דנין על המעשה גופא לא מחשיב רובא דתלי במעשה וע"ש אות ג':

ח

דעת הטורי זהב בסימן צ"ח דדוקא במידי דבעי עדות אין מסל"ת נכרי נאמן בדאורייתא אבל באיסורין דלא בעי עדות כלל דאף בהוכחה בעלמא סגי כמו דסמכינן אקפילא מטעם דלא מרע אנפשיה ש"מ דהוכחה בעלמא סגי ולא בעי עדות אזי מהימן נכרי מל"ת אפי' בדאורייתא (ול"ד לתרומה ושבויה דמקשינן מיני' בש"ס שם דניהו דהתם לא בעי עדות גמורה מ"מ לא מהני הוכחה משא"כ כאן דהוכחה בעלמא סגי כנ"ל ומיושב בזה קו' חוות דעת שם יע"ש) אך כ"ז לדעת הרשב"א והרא"ש אבל לפי מה דפסקינן בטוש"ע סי' שי"ו דבבכור לא מהני מסל"ת חזינן דאף במידי דלא בעי עדות לא מהני מסל"ת עכ"ד הט"ז ובאמת ק' לי טובא דאיך אפ"ל לדברי' הרשב"א והרא"ש מסל"ת נאמן אף באסור דאורייתא במידי דלא בעי עדות הרי מבואר מדברי ה הרא"ש בתשו' כלל י"ח דאף במידי דרבנן דלא בעי עדות אין מסל"ת נאמן וכמ"ש הב"י באו"ח סי' תקי"ג וכן הרשב"א ס"ל כן כמ"ש הב"י שם וכמש"ל אות ד' ובאמת דברי הרא"ש בעצמן סותרין זא"ז דממ"ש בתשו' מבואר דס"ל אף בדרבנן אינו נאמן וממ"ש בפסקיו בבכורות מבואר דאף בבכור דאורייתא נאמן כל שאינו משביח מקחי שוב מצאתי במנחת כהן ס' התערובות ח"א פ"ח שעמד בזה ומיושב דכאן מיירי באתחזק ולכך אפי' בדרבנן אינו נאמן וכאן מיירי בלא אתחזיק אך עכ"פ דברי הט"ז מופרכים דעכ"פ מוכח מדברי הרא"ש בתשובה דאפי' במידי דלא בעי עדות אינו נאמן ואפשר דהט"ז לא אמר רק היכא דלא אתחזיק דבאתחזיק אף במידי דלא בעי עדות לא מהימן כמ"ש בתשובה ובלא אתחזיק במידי דלא מהני הוכחה ובעי עדות לא מהימן ובמידי דלא בעי עדות וסגי בהוכחה מהימן ומיושב בזה קו' הש"ך בסי' צ"ח לדעת הסוברים דבלא אתחזיק מהימן א"כ מאי מקשה משבויה די"ל דלא מהימן בלא אתחזיק רק במידי דלא בעי עדות וסגי בהוכחה משא"כ בשבויה אף דכשר א' ועד מפי עד מ"מ עדות בעי לפני ב"ד ולא סגי בהוכחה בכה"ג לא מהימן אף לא אתחזיק ודוק:

ט

דעת הש"ך בסי' צ"ח לחלק בין מלתא דעבידי לגלויי דבכה"ג נאמן במסל"ת אף בדאורייתא וכ"כ הריב"ש בסי' תל"ג:

י

אף דאין עכו"ם נאמן כ"א בעדות אשה היינו להקל אבל להחמיר נאמן וכמ"ש ביו"ד סימן שי"ג סעיף ב' שאם יאמר עכו"ם מסל"ת שישראל ציוהו לחתוך המים אסור וכ"כ הט"ז ביו"ד סי' קכ"ב ס"ק ד' וע' בתשו' שב יעקב בחלק אה"ע סי' ו' וע' בתשו' נ"ב מ"ת חלק אה"ע סי' י"ח שמשיג עליו ומסיק דאין עכו"ם מסל"ת נאמן להחמיר רק באין ישראל מכחישו אבל במכחישו אינו נאמן ועוד מסיק דדוקא היכא דאתחזיק אסור כמו בסימן שי"ג בבכור דהבכור בחזקת איסור עומד אז נאמן מסל"ת להחמיר אבל היכא דלא אתחזיק אסורא אינו נאמן להחמיר וע"ש:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה