מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס
נדר שהותר מקצתו הותר כולו
א
ר' עקיבא ס"ל נדר שהותר מקצתו הותר כולו נדרים כ"ה ב' כ"ו א"ב ס"ו ופרטי הדין באיזה אופן ס"ל הותר כולו ומחלוקת רבה ורבא יתבאר בסמוך בס"ד ועיין אות ט':
ב
ר"מ ס"ל נדר שהותר מקצתו הותר כולו נדרים כ"ו ב' גבי בצל הכופרי יע"ש במפרש ועיין באות ט':
ג
ב"ה ס"ל נדר שהותר מקצתו הותר כולו נדרים כ"ה ב' במשנה ראה אותן אוכלים תאנים א"ל הרי עליכם קרבן ונמצאו אביו ואחיו והיה אחרים עמהם בש"א הן מותרים ומה שעמהם אסורים ובה"א אלו ואלו מותרים דס"ל נדר שהותר מקצתו הותר כולו ובגמ' שם איפלגו רבה ורבא:
ד
דלרבה ל"א הותר כולו רק במשנה מדבריו הראשונים שאומר מתחלה כולכם אסורים ועכשיו אומר אלו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פ' ופ' אסורים ואבא מותר נמצא משנה מכלל לפרט וכן אם מתחלה פרט פ' ופ' אסורים ועכשיו אמר כלל כולכם אסורים חוץ מאבא הוי ג"כ שינוי ואמרינן הותר כילו אבל במעמיד דבריו הראשונים שאמר מתחלה כולכם אסורים ועכשיו אמר גם כן כולכם אסורים חוץ מאבא אזי בכה"ג כיון דאין כאן שינוי ל"א הותר כולו אף לב"ה וה"ה כשאמר מתחלה פרט ועכשיו גם כן פרט ג"כ ל"א הותר כולו וע"ש טעם הדבר בר"ן:
ה
ולרבא אף במעמיד דבריו הראשוני' שאמר מתחלה כולכם אסורים ועכשיו אמר ג"כ כולכם אסורים חוץ מאבא ס"ל לב"ה ג"כ הותר כולו ומפרש הטעם דב"ה ס"ל כר' יוסי דבגמר דבריו אדם נתפס במה שאומר חוץ מאבא נמצא הוי נדר שהותר מקצתו או דמחמת דאזלינן ג"כ בתר גמר דבריו אזי נכללין גמר דבריו עם תחלת דבריו יע"ש ברא"ש דף כ"ו א' ותבין:
ו
ב"ש ס"ל דל"א נדר שהותר מקצתו הותר כולו אף במשנה דבריו הראשונים כ"ז לרבה שם אבל לרבא שם דף כ"ו א' גם ב"ש ס"ל נדר שהותר מקצתו הותר כולו במשנה מדבריו הראשונים רק במעמיד ס"ל לב"ש דלא הוי הותר מקצתו כלל דס"ל כר"מ דאמרי' תפוס לשון ראשון דאמר כולכם אסורים ולא אזלינן בתר סוף דבריו דאמר חוץ מאבא ועיין שם בר"ן וברא"ש ועיין בערך תפוס לשון ראשון שהארכנו:
ז
נמצא דלרבה פלוגתא דב"ש וב"ה במשנה ופליגי בנדר שהותר מקצתו דב"ש לית להו וב"ה אית להו הותר כולו ובמעמיד כ"ע מודו דלא הותר ולא פליגי כלל בתפוס לשון ראשון כמו שבארנו זה בערך תפוס לשון ראשון יע"ש:
ח
ולרבא פלוגתא דב"ש וב"ה במעמיד דבריו הראשונים בפלוגתא דר"מ ור"י אי אמרינן תפוס לשון ראשון ולא פליגי כלל בנדר שהותר מקצתו דאף לב"ש ס"ל נדר שהותר מקצתו הותר כולו במשנה:
ט
וכן ר"ע ור"מ שכתבנו לעיל דס"ל הותר כולו תלוי ג"כ בפלוגתא דרבה ורבא לרבה דוקא במשנה ולרבא אף במעמיד ס"ל הותר כולו כמ"ש אך דוקא לר"ע אבל לר"מ ע"כ ס"ל במעמיד ל"א הותר כולו דר"מ לשיטתי' דס"ל תפוס ראשון וע"כ במעמיד ס"ל כב"ש וע"ש בדף כ"ו ע"ב וע"ש בר"ן גבי בצל הכופרי די"ל דר"מ ס"ל דאף במעמיד הותר כולו כב"ה ואף דס"ל תפוס לשון ראשון דוקא כשסותרים זא"ז אבל הכא דאין סותרים זא"ז באומר חוץ מאבא ס"ל ג"כ בגמר דבריו אדם נתפס:
י
ר' נתן לא ס"ל נדר שהותר מקצתו הותר כולו נדרים כ"ו ב' ר"נ אומר יש נדר שמקצתו הותר ומקצתו אסור יע"ש ותלוי ג"כ בפלוגתא דרבה ורבא הנ"ל דלרבה אף במשנה לא ס"ל הותר כולו ולרבא במעמיד דוקא יע"ש בסוגיא דף כ"ז א':
יא
רב פפא ורב אדא בר אהבה ורבינא דאקשו שם לרבא בסוגיא משמע לכאורה דס"ל כרבה דל"א הותר כולו רק במשנה ולא במעמיד כ"כ הרב לח"מ פ"ח דנדרים דין ו' דזהו טעמו של הרמב"ם שפסק כרבה ואינו מוכרח דכמה פעמים מצינו שמקשים אמוראים על א' ואעפ"כ ס"ל כוותיה וטעמו של הר"מ כמ"ש הר"ן כיון דאיכא ספיקא נקטינן לחומרא: