מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס
משיכה אי קונה ברשות הרבים
א
אביי ורבא ס"ל דמשיכה אינה קונה ברשות הרבים רק בסימטא ובחצר של שניהם ב"ב דפ"ד ע"ב וע' בתוספות כתובות דל"א ע"ב ד"ה ובר"ה שנראה מדבריהם דדוקא קנין גמור ס"ל דלא קנה משיכה בר"ה אבל בגנב ובשומר קנה משיכה בר"ה להתחייב באונסין לפמ"ש שם אח"כ דבגנב לא קנה משיכה רק משיכה הראוי לקנין מבואר דלאביי ורבא אף לענין גנב לא קנה משיכה זו ודוק. (אך ז"א דכוונתם שם דהגנב אינו מחייב במשיכה רק כשהמשיכה ראוי לקנין):
ב
רבינא ס"ל דמשיכה קונה בר"ה כתובות דל"א ע"ב והתוס' שם נסתפקו אי ר"ל דקונה לגמרי או רק להתחייב באונסין ולבסוף משמע מדבריהם דלרבינא לגמרי קנה דלא מתחייב באונסין רק במשיכה הראוי לקנין וע' בחדושי הרא"ה כתובות שם שכ' דליכא למ"ד משיכה קונה רק בגנב שהוציא מרשות הבעלים לרשות שאינו שלהם בלא דעתם קניא בר"ה:
ג
רב אחא ס"ל שם דמשיכה אינו קונה בר"ה:
ד
רב אשי נראה מסוגיא דהתם דס"ל ג"כ דמשיכה אינו קונה בר"ה מדצריך לאוקמי' כגון שצירף ידו וקנה לו משום ידו דחשיב לענין קנין אף בר"ה אך לפיר"ת בתוספ' ד"ה רב אשי אזי רב אשי לא קאי אהך קושיא דאפקי' להיכא ואין ראיה כלל ודוק: