אור ברסלב
מלא הרועים חלק א מעות קונות

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

מעות קונות

ממון המוטל בספק חולקין

א

ר' יוחנן ס"ל ד"ת מעות קונות רק מדרבנן תקנו שלא יקנה משום גזירה דלא יאמר לו נשרפו חיטיך בעלי' ובמכר דלא שכיח לא גזרו וקונה מעות לחוד ב"מ מ"ז ב':

ב

ר"ל ס"ל משיכה מפורשת מה"ת ומעות אין קונות מה"ת אפי' במלתא דלא שכיחא:

ג

ר"נ ס"ל כר"י ב"מ ס"ו ב' ושם מ"ח א' קאמר ר"נ בהדיא מעות קונות:

ד

רב הונא ס"ל כר"י ב"מ מ"ז א':

ה

רב ששת בריה דרב אידי דאמר בב"מ מ"ז א' כמאן כתבינן במנא לאפוקי מדרב ששת וס"ל כר"נ א"כ ס"ל כר"י מעות קונות מה"ת וכדס"ל לר"נ לעיל אות ג' ודוק:

ו

ר"ש אית ליה מעות קונות מן התורה בבא מציעא מ"ז ב':

ז

לוי ס"ל ג"כ מעות קונות מן התורה בבא מציעא מ"ח א' בדקה לוי במתניתין כו':

ח

רבא דאמר בב"מ מ"ח א' קרא ומתניתא מסייע ליה לר"ל משמע דס"ל כר"ל דמעות אין קונות מה"ת וע' בתוס' שם ד"ה נתנה לסיטין שפלפלו בזה די"ל דס"ל כר"י דמעות קונות מן התורה:

ט

רב חסדא דאמר בב"ב מ"ז ב' כדרך שתקנו משיכה במוכרין תקנו בלקוחות ס"ל כר"י דלר"ל דאורייתא הוא ולא תקנה וכ"כ התוס' בבבא מציעא מ"ח ד"ה נתנה לסיטין:

י

רב אשי ממ"ש בבכורות דף י"ב משמע דסבר כר"ל וע' ב"מ מ"ת א' בתוס' ד"ה נתנה לסיטין שכ' די"ל דרב אשי ס"ל כר' יוחנן או דהדר ביה:

יא

רבינא ס"ל כר' יוחנן דס"ל משיכה בנכרי קונה ע' בכורות י"ב וע' תוס' מ"ח ד"ה נתנה לסיטין שכ' כן:

יב

רב דאמר בב"מ דף מ"ח א' דוקא בלן דלא מחסרא משיכה אבל מידי אחריתא לא משמע דס"ל כר"ל דמעות אין קונות מה"ת ואפשר דמפרש כן הברייתא ולי' לא ס"ל (ליה):

הג"ה רב נ"ל דס"ל מעות ן קונות מההוא דע"ז דע"א א' דא"ל להנהו סבייותא דלשקלו דמי מנכרי אלמא נכרי קונה בכסף וא"כ דריש לעמיתך במשיכה ולנכרי בכסף דאי ס"ל כר"י מעות קונות א"כ דרשינן לעמיתך בכסף ולנכרי במשיכה כדאמרינן בבכורות דף י"ג וע"ש בתוס' ד"ה שקולו ובד"ה מידי היא טעמא:

ועוד נ"ל די"ל דס"ל באמת דמעות מה"ת קונות וסוף סוף כיון דרבנן הפקיעו הקנין ואמרו דמעות אין קונות תו אף מדאוריית' לא מעל דהרי לא יצא מרשותו וכבר בארנו בערך אסור דרבנן אי חזי מדאורייתא דדבר זה אי מה דאסור מדרבנן אי לא חשיב ראוי מדאורייתא מחלוקת תנאים ואמוראים ע' בשבועות ר"פ שבועות העדות דפליגי ראב"י ור"פ בהא יע"ש ולפ"ז יש לומר דרב ס"ל דמעות קונות מד"ת רק כיון דרבנן תקנו דלא קני אף מדאורייתא לא מעיל דלא יצא מרשות הקדש (וע' בע' יבמה שנאסרה שכתבתי דרב ס"ל אסור דרבנן חשיב ראוי מדאורייתא וא"כ י"ל דס"ל מעות קונות) ובזה מיושב דברי הרמב"ם שתמה עליהן הכ"מ דבפ"ו מה' מעילה פסק בקנה חפץ ולא משך אם מישראל לא מעל והקשה דזה אליבא דר"ל משא"כ לדידן דס"ל כר"י דמעות קונות מה"ת ולפמ"ש א"ש דהר"מ ס"ל כדיעה זו דאיסור דרבנן ל"ח ראוי מדאורייתא וכדמשמע מדבריו בפ"י מה' עדות דמשחק בקוביא פסול מדאורייתא ול"ח ראוי להגדה ואינו חייב קרבן שבועה וע' בערך איסור דרבנן אי חשיב ראוי שהארכתי בדעת הרמב"ם בזה וא"כ כיון דס"ל דמדאורייתא לא חזי מה שחכמים אסרו ה"ה כאן מה שחכמים הפקיעו הקנין אף מדאורייתא לא קני ולא מעל ורבא דאמר קרא ומתניתא מסייע לר"ל ומייתי סייעתא מהך ברייתא י"ל דס"ל כר"פ בר"פ שבועות העדות דאיסור דרבנן חשיב ראוי מדאורייתא וא"כ ה"ה כאן מדאורייתא חשוב הוצאה מרשותו ומעל ובזה מיושב דלא מקשה הש"ס על ר' יוחנן מההוא ברייתא דמסייע לר"ל דר"י אמר לך אנא ס"ל דמה שאסור דרבנן ל"ח ראוי מדאוריית' וה"ה כאן מה שהפקיעו הקנין אף מה"ת אינו חשוב הוצאה מרשותו ולא מעל ובאמת י"ל דאין ראיה דר"י הכא ס"ל דאסור דרבנן לא חשוב ראוי רק דבריי' דנתנה לבלן הכי ס"ל ובריי' דנתנה לסיטין מעל אע"ג דלא משך ע"כ ס"ל דאסור דרבנן חשוב ראוי מה"ת ואין הכרע ר"י כמאן מהנך ברייתות ס"ל וע' בפ"י שם שכ' דכל כמה דלא הדר ביה הוי קנין גמור אף מדרבנן לר' יוחנן והמוכר מותר להשתמש במעות מיהו ע' תוס' בב"מ מ"ג דלתי' הראשון משמע דאף לר' יוחנן אסור להשתמש במעות וע' תוס' ע"ז דס"ג א' ד"ה והא מחסרא ע"ש:

יג

בגליון הש"ס שלי בב"מ מ"ח ב' כתבתי דהך פלוגתא דרב ור"י אי ערבון כנגדו הוא קונה או כנגד כולו קונה כל חד לשיטתיה דבקרקע פסקינן שם דכנגד כולו הוא קונה כדאמר רשב"ג בברייתא ומקשה הש"ס מ"ש קרקע ממטלטלין דס"ל לרב דכנגדו הוא קונה ומשני דקרקע דמעות קונות לגמרי לכך קונה כנגד כולו אבל מטלטלין דמעות אין קונות רק לקבולי מי שפרע לא קני ליה כוליה ונראה דזה לרב דוקא דמשמע דס"ל מעות אינן קונות כמ"ש באות הקדום מאן דס"ל מעות קונות מה"ת רק דחכמים הפקיעו הקנין אבל מי שפרע לא הפקיעו וא"כ מה"ת ודאי בערבון קנה נגד כולו כמו בקרקע ונהי דחכמים הפקיעו הקנין אבל איסור מי שפרע בדוכתיה קאי ולכך ר"י לשיטתיה דס"ל מעות קונות ס"ל ערבון קונה כנגד כולו אבל רב לשיטתיה דסבירא ליה מעות אינן קונות רק דקאי עלייהו במי שפרע ובאמת מקשה הש"ס לעיל שם דלמה קאי במי שפרע א"כ דוקא כנגד המעות דהוא דברים ואיכא בהדייהו מעות לכך קאי במי שפרע אבל המותר הוא דברים בלי מעות אינו עובר במי שפרע ודוק:

יד

ר"י הנשיא דהוא רבי דס"ל דאם אין המשכון כנגד הלואתו אינו משמט ס"ל ערבון כנגדו קונה ע' ב"מ מ"ח ב' מ"ט א' ובין למקשן ובין לתרצן עכ"פ לא ס"ל כנגד כולו הוא קונה ולפמ"ש באות הקדום דהך אי ערבון כנגד כולו הוא קונה תלוי במעות קונות א"כ ע"כ ס"ל לרבי מעות אין קונות כר"ל מיהו באמת ל"ד כלל שמיטה לערבון ועיין בגליון ש"ס שלי שם שהארכתי לתמוה בזה וצ"ע:

טו

רשב"ג ס"ד דש"ס דס"ל ערבון כנגד כולו הוא קונה ודחי לה די"ל כנגדו הוא קונה והנה הר"ש בפ"י דשביעי' משנה ב' פי' דרשב"ג ס"ל דאינו משמט כנגד כל המלוה והכ"מ בפ"ט מה' שמיט' ויובל תמה עליו דבשבועות פ' שבועות הדיינין אסיק דס"ל לרשב"ג דוקא כנגד המשכון אינו משמט וע"כ צ"ל כן כיון דלא קי"ל כשמואל בקתא דמגלא ובגליון ש"ס שלי בשביעית פ"י שם ישבתי דר"ש ס"ל כסוגיא דב"מ הנ"ל דפליגי בערבון כנגד כולו קונה וכיון דקי"ל דערבון כנגד כולו קונה וקי"ל כרשב"ג א"כ ע"כ דרשב"ג ס"ל דכנגד כל החוב אינו משמט וצדקו דברי הר"ש והרא"ש בפ' השולח ואדרבא על הר"מ קשה דהוא פסק כר"י דערבון כנגד כולו קונה ופסק דאינו משמט כנגד המשכון הא המותר משמט ובגליון ש"ס ישבתי דהר"מ ס"ל דמה ענין שמיטה אצל ערבון דטעם שמיטה משום דתפיס משכון ולא קרינן ביה לא יגוש ומשום דקנה משכון דהוי כגבוי כדאיתא בהשולח דף ל"ז א' וזה ל"ש רק כנגד המשכון דתפיס אבל המותר מהלואה שפיר קרינן ביה לא יגוש משא"כ בערבון ד"ת מעות קונות קני במקצת כסף כל המכר וע' מ"ש לעיל אות י"ג. היוצא מזה דלהר"ש והרא"ש דס"ל דרשב"ג ס"ל דאינו משמט כל המלוה ע"כ צ"ל מטעם ערבון כנגד כולו הוא קונה דא"ל הטעם דס"ל כשמואל בקתא דמגלא דהא לא קי"ל כשמואל התם וקי"ל כרשב"ג הכא וע"כ צ"ל טעמא דרשב"ג משום דערבון כנגד כולו הוא קונה וכבר בארנו לעיל אות י"ג דמאן דס"ל כנגד כולו הוא קונה ע"כ דס"ל מעות קונות ולהר"מ אין ראיה דל"ד שמיטה לערבון ומיהו גם להר"ש אין ראיה די"ל דרשב"ג לשיטתיה דס"ל בב"מ מ"ח ב' בקרקע מכר לו בית באלף זוז ונתן ת"ק דקנה כולו והטעם דקנין כסף מה"ת ולכך קנה כולו ולכך גם בע"ח דקונה משכון מה"ת קונה כנגד כולו אבל במטלטלין י"ל דס"ל מעות אין קונות מה"ת וערבון ג"כ אינו קונה נגד כולו והא דאמר בש"ס לימא כתנאי י"ל דקאי אקרקע דרבי ס"ל דגם בקרקע דערבון אינו קונה רק כנגדו והא דמשני אינו משמט דקאמר רשב"ג להך פלגא אינו רצה לומר דס"ל גם בקרקע ערבון כנגדו בלבד קונה דהא בהדיא ס"ל רשב"ג בקרקע ערבון כנגד כולו קינה רק דדחי דל"ד ערבון לשמיטה. אך דלפ"ז הדרא קושיא לדוכתיה דמ"ט דהר"ש והרא"ש דס"ל דרשב"ג ס"ל דאינו משמט כל החוב כיון דדחי דרשב"ג קאמר נגד המשכון דוקא ואי משום דקי"ל דערבון כנגד כולו הוא קונה הא פרשינן דהש"ס דחי דל"ד לערבון. ונראה דהם מפרשים דבאמת דמי לערבון ולא מקשי דהא קרקע לרשב"ג כנגד כולו קונה והאיך דחי דלרשב"ג אינו משמט רק כנגד המשכון והמותר משמט כיון דשמיטה דמי לערבון ובערבון קרקע ס"ל כנגד כולו קונה וי"ל דבאמת הא דבע"ח קונה משכון מה"ת הוא שלא בשעת הלואתו רק התוס' בגיטין דף ל"ז והר"ש בפ"י דשביעית שם כ' הואיל דשלא בשעת הלואתו קני מה"ת הואיל וכן בשעת הלוואתו נמי מהני לענין דקרינן ביה של אחיך בידך לפ"ז עכ"פ מדרבנן הוא ול"ח קנין דאורייתא ול"ד לקנין ערבון דקרקע דהוא מה"ת רק דלקנין ערבון דמטלטלין דאינו מה"ת למ"ד מעות אין קונות ולכך דחי דלכ"ע מעות אין קונות וערבון כנגדו קונה ורשב"ג ג"כ כנגדו ס"ל ודוק:

אך דלפ"ז קשה איפכא היכא קאמר מתחלה כתנאי דהא כתבתי ש באות י"ג הטעם דמ"ד ערבון כנגד כולו הוא קונה משום דס"ל מעות קונות מה"ת אבל בקנין דרבנן מאן שמעית ליה דכנגד כולו הוא קונה וא"כ משכנו בשעת הלואתו דאינו אלא קנין דרבנן מאן שמעית ליה דכנגד כולו הוא קונה ותו קשה על הר"ש והרא"ש דהיכא פסקו דאינו משמט כל החוב דע"כ לא אמרינן ערבון כנגד כולו הוא קונה אלא משום דמעות קונות מה"ת אבל משכנו בשעת הלוואתו דלא קני אלא מדרבנן לעולם אימא לך דכנגדו בלבד הוא קונה ובפרט דבל"ז הסברא נותנת דל"ש הכא כנגד כולו הוא קונה דסוף סוף מותר הלוואה קרינין ביה לא יגוש כמש"ל וצע"ג:

טז

אי מעות קינות אזי מותר המוכר להשתמש במעות ונעשה עליו שואל ולמ"ד מעות אין קונות אסור להשתמש במעות והוי ש"ח עליו כך העלו התוספת בב"מ ס"ג א' ד"ה מאי אריא וזהו לתי' הב' שכתבו אבל לתי' הראשון משמע דס"ל דאפי' מעות קונות אסור להשתמש במעות ע"ש:

יז

אמימר דס"ל בע"ז שם משיכה בנכרי קונה ס"ל כר' יוחנן דמעות קונו' ולכך דרשי' לעמיתך בכסף ולנכרי [במשיכ'] כ"כ התו':

יח

רב אשי דס"ל התם בע"ז דמשיכה בנכרי אינו קונה ע"כ דס"ל דמעות אין קונות ולעמיתך במשיכה ולנכרי בכסף דס"ל לרב כר"ל דמעות אין קונות וקשה דא"כ מאי מייתי שם ראיה מרב דנהי דס"ל לרב כר"ל מ"מ הא רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן וע"כ צ"ל דרב אשי ס"ל דאפי' לר' יוחנן מעות קונות משיכה בנכרי אינ' קונה וצ"ע מיהו לפי דעת התוס' שם מבואר דרב אשי ס"ל מעות אין קונות:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה