מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס
מלוה הכתובה בתורה אי ככתובה בשטר דמי
א
ר' יוסי לדעת רבה ס"ל מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמי עורכין ו' ב':
ב
ר' שמעון בן אלעזר ס"ל מלוה ה"ב לא ככב"ש דמי לדעת רבה ולדעת רב יוסף ס"ל ג"כ לאו ככתובה בשטר דמי ועיין בסוגי' עירוכין ז' א':
ג
רבי יהודה לדעת ר' ירמיה ס"ל מלוה ה"ב ככב"ש דמי ע' בכורות מ"ט ב' דמבואר שם להדיא ועיין בכורות מ"ח א' דמבואר שם דלרבא ס"ל דרבי יהודה ס"ל לאו ככב"ש דמי דאמר שם דכ"ע מצוה ה"ב לאו ככב"ש דמי וע"ש בתוס' ד"ה ודכ"ע דלמסקנא י"ל דס"ל לר"י ככב"ש דמי אך אי המסקנא הוא דברי רבא יש להוכיח דגם לרבא ס"ל ככב"ש דמי ואי הוא מסקנת הגמ' שמעינן מהתם דרבא לא הדר ביה וס"ל דכ"ע לאו ככב"ש דמי ועיי"ש היטב (ועיין קדושין כ"ט ב' דקאמר ר' ירמיה שם ככב"ש דמי לר' יהודה:
ד
ר' מאיר ס"ל לאו ככתובה בשטר דמי בכורות מ"ח א' ואף לפי המסקנא דהתם צ"ל דלר"מ לאו ככב"ש דמי ייע"ש היטב. אך כ"ז לרבא אבל לר' ירמיה דהתם דמוקי קודם חלוקה מבואר להיפוך דר"מ ס"ל ככתובה בשטר דמי ולכך במת לאחר למ"ד יום ר"מ מודה דאתחייבו נכסים משום דמלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמי (אך י"ל דטעמא דר"מ דס"ל אחין יורשין הן ומע"פ גובה מן היורשין דר"מ לשיטתיה דס"ל אית ברירה ור' ירמיה אינו מחלק כמ"ש התוס' בבכורות מ"ח בין התנה ללא התנה וס"ל דלר"מ אף בלא התנה אית ברירה אבל לעול' לאו ככב"ש דמי ודוק:
ועיין בתוס' שם דבור המתחיל והא ובד"ה דכ"ע נמצא דלרבא ס"ל לר"מ לאו ככב"ש דמי ולר' ירמיה י"ל דס"ל ככב"ש דמי ובזה י"ל קושית מהר"ם לובלין בחידושיו לב"ק די"ד ע"ב בתוס' ד"ה ש"מ דמקשה לשיטת התוס' הו"ל לגמרא לאקשויי אמאן דס"ל מלוה הכתובה בתורה ככב"ש דמיא ממתני' ייע"ש ולפמש"כ אתי שפיר דסתם מתניתין ר"מ ור"מ לשיטתיה אליבא דרבא דס"ל לאו ככב"ש דמיא ולכך קאמר במשנה בפני ב"ד למעוטי מכר כו' וליכא לאקשויי למאן דס"ל ככב"ש דמיא דהך מתני' ר"מ הוא ור"מ ס"ל בודאי לאו ככב"ש דמיא כי קאמינא לר' יהודה לכך מקשה אמאן דס"ל ש"ד אך למש"כ לקמן בערך ש"ד אות כ"ה דר"מ ס"ל לאו דאוריית' הדרא קושיא לדוכתא דמאי מקשה לשיטת התוס' למאן דס"ל ש"ד דילמא ר"מ לשיטתיה דס"ל לאו דאורייתא והוא ס"ל כר"י דסביר' ליה ש"ד כמ"ש שם ועיי"ש וע' היטב בסוגיא דב"ק ותבין מה שרמזתי לך ודוק:
ה
רב ושמואל ס"ל לאו ככב"ש דמי דאף במלוה ה"ב ס"ל של"ד ואינו גובה מן היורשים עיין בש"ך חו"מ סימן ש"ט ס"ק ב' שכ"כ להדיא ובזה השיג על הרש"ל שם ויש ראיה לזה מתוס' ב"ק י"ד ד"ה ביתמי שלא תירצו דמלוה ה"ב ככב"ש דמי כמו שתי' לעיל ד' ח' ע"א וכולן ייע"ש אך לפמ"ש הש"ך ניחא דהכא אליבא דרב ושמואל קיימו ולדידיה לאו ככב"ש דמי ודוק:
רב פפא נראה דס"ל ככב"ש דמי לפמש"כ בתוס' קדושין י"ג וב"ב קע"ו דמחלק בין מה"ב דהתם הש"ד אך הש"ך כ' דר"פ ס"ל לאו ככב"ש דמי מדאמר אינו גובה מן הלקוחות ייע"ש ס"ק ב' ובתוס' קדושין י"ג כ' דס"ל ככב"ש דמי:
ז
רבא ס"ל ככב"ש דמי דלכך קאמר בהנזקין מדאורייתא דינא בעדית דנזקין מלוה הכתובה בתורה הוא כ"כ בש"ך שם אך י"ל דרבא ס"ל לאו ככב"ש דמי רק התם בשעבוד מפורש ס"ל דהוא דאוריית' כמ"ש הרשב"א בחידושיו לגיטין הביאו בש"ך שם ועיין היטב:
ח
מלוה הכתובה בתורה פירשו התוס' בבכורות מ"ח דהיינו ערכין ופדיון הבן ונזקין דאי לאו דכתיבא בתורה לא הוי ידעינין להו מסברא אבל הלואה דידעינן מסברא דמחוי' לעול' לא הוי ככתובה בתורה ואף דכתיב בתורה והאיש אשר אתה נושה בו מ"מ גם מסברא ידעינן:
ט
רב יהודה ס"ל לאו ככב"ש דמי קדושין י"ג ב' ר' יהודה אמר שמואל והוא שהפרשתה מחיים מבואר דאף במלוה ה"ב לא ככב"ש וכן איתא שם בגמ' ומדאמר כן בשם שמואל ש"מ דס"ל כוותיה כדדייק בגמ' בכמה דוכתי הכי: