אור ברסלב
מלא הרועים חלק א מומר להכעיס ולתיאבון אי הוי מין

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

מומר להכעיס ולתיאבון אי הוי מין

מומר אוכל נבילות לתיאבון ולהכעיס לענין שחיטה:

א

בפ"ב דעבודה זרה איפלגי רב אחא ורבינא במומר להכעיס אי הוי מין או מומר והרא"ה בב"ה דף ט' כ' דהך מומר להכעיס דאיפלגו התם היינו ל"ד להכעיס רק שאינו חושש ומקפיד בין היתרא לאיסור' וכששניהם עומדים לפניו אינו מקפיד בין זה לזה אבל להכעיס ממש לכ"ע הוי מין עכ"ד והרשב"א במ"ה חולק עליו דאף בלהכעיס ממש שאוכל דוקא איסור להכעיס איפליגו ר"א ורבינא ייע"ש ולענ"ד נראה לכאורה ראיה לדעת הרא"ה מדמקשה התם הש"ס בע"ז דף כ"ז על ר' יוחנן ולישני כאן במומר לתיאבון כאן בלהכעיס ומשני דר"י ס"ל כמ"ד דלהכעיס הוי מין וכבר תני מין ואם איתא דהך פלוגתא מיירי להכעיס ממש כהרשב"א אכתי לישני כאן לתיאבון כאן באוכל נבילות שלא לתיאבון ולא להכעיס דבהאי לא משמע מפלוגתא דר"א ורבינא דמיקרי מין ולתיאבון ג"כ אינו וא"ל דר"י ס"ל דאף בכה"ג הוא מין א"כ הו"ל להגמ' לפרושי ומאי מייתי פלוגת' דר"א ורבינ' דהתם מיירי בלהכעיס ממש ודוק וצ"ע:

ב

ר' יוחנן ס"ל דמומר להכעיס הוי מין שם בע"ז הנה לדעת הרא"ה שהבאתי באות הקדום צ"ל דס"ל דאף דאינו להכעיס ממש רק דאוכל שלא לתיאבון ולא קפיד בין אסור' להיתר' הוי מומר להכעיס דהא בגמ' סמוך ר"י אפלוגתא דר"א ורבינא ואינהו מיירי בכה"ג אבל לדעת הרשב"א הנ"ל אית לן למימר דוקא להכעיס ממש ס"ל דהוי מין וע' ביו"ד סי' ה' בהג"ה במי שאינו חושש לזבוח וכבר העלה הב"י שם דיש בזה מחלוקת בין הרא"ש והר"ן ייע"ד אך י"ל דאף למאן דפוסל שם י"ל דמודה דלא הוי מין רק דאיפסל מטעם שאינו חושש לזבוח ולא קרינין ביה וזבחת ולפ"ז באם אינו חושש לאכול חלב וכיוצא בו כשר לשחיטה דלא מקרי להכעיס ודוק:

ג

דעת הרא"ה בב"ה שם והרשב"א במ"ה שם דף ט' הרא"ה הובא שם ברשב"א וכן הביא הרא"ה בשם כמה מרבוואת' דנקטינן דמומר להכעיס לא הוי מין כיון דאפלוגי בזה ר"א ורבינא הלכה כדברי המיקל (אך להרא"ה עיקר פלוגתייהו באינו לתיאבון אבל להכעיס ממש הוי מין ודעת הרשב"א דאף להכעיס לא הוי מין כמ"ש באות א' ודוק):

ד

דעת הרי"ף והרמב"ם בפ"ד מה' רוצח ובפי"א מה' גזילה והר"ן בפ"ב דע"ז דמומר להכעיס הוי מין ואע"ג דפלוגתא דר"א ורבינ' קי"ל להקל הכא קים ליה ר' יוחנן כהמחמיר והלכת' כוותיה וע' בכ"מ פ"ג מהלכות תשובה וצ"ע ודוק:

ז

מומר להכעיס מותר להלוותו ברבית תוס' ב"מ כ"ו והרא"ש שם ובנימוקי בשם ר"ת והר"ן והרמב"ם והגהות מיימוני והמרדכי בשם ר"י אך קצת מהפוסקים לא כ' רק סתם דמומר מותר להלוותו בריבית ומיירי במומר שיצא מן הכלל לכך כ' הב"ח ביו"ד סימן קנ"ט דמוהר להכעיס יש להחמיר שלא להלוותו ברבית אך הש"ך שם חולק עליו ומביא תשובת הגאונים בשם הרי"ף דמומר דשביק היתרא ואכיל איסורא מותר להלוותו ברבית אבל לא מומר לתיאבון:

ח

דעת רש"י וסמ"ג והגהות מיימוני בשם ראבי' ומהרי"ל דאין להלוות למומר בריבית וכ"כ בהגהות רמ"א יו"ד קנ"ט שיש להחמיר:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה