מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס
מכלל לאו אתה שומע הן
א
ר"מ לא ס"ל מכלל לאו אתה שומע הן דס"ל קדושין ס"א דבעי' תנאי כפול והכי אמרינן בהדיא בנדרים דף י"א א' דר"מ לא ס"ל בכל ענינים מכלל לאו אתה שומע הן וצריך לפרש הדבר בפרוטרוט הן תנאי הן נדר זולת בשבועה כמו שאכתוב לקמן:
ב
ר"ח בן גמליאל דפליג בקדושין שם וס"ל דלא בעי' תנאי כפול ע"כ דס"ל מכלל לאו אתה שומע הן והא דלא מוקי כולא סוגיא דנדרים שם כרחב"ג כבר תירץ שם הר"ן:
ג
ר' יהודה ס"ל ג"כ מכלל לאו אתה שומע הן בגיטין מ"ו ובנדרים י"א ובזה תמוהין דברי הרשב"א בחדושיו ס"פ שבועות העדות דכ' דלספרים דגרסי ר' יהודה ניחא ייע"ש וצ"ע גדול:
ד
באיסורא דלית ביה ממונא כגון שבועה ושתויי יין ופרועי ראש אית ליה לר"מ מכלל הן אתה שומע לאו הכי אמרינן בשבועות דל"ו:
ה
דעת התוס' שם דוקא באיסור חמור כגון שתויי יין דבמיתה וכן שבועה דכל העולם נזדעזע כו' אבל שאר אסורין שאינם חמורים לית ליה לר"מ מכלל הן אתה שומע לאו ולכך בנדר לית ליה כמבואר בנדרים י"א משום דלא חמיר אסורי' כמו שבועה ודעת הר"ן דלא מפלגינן בין איסור לאיסור ובכל אסור אית ליה לר"מ מכלל הן אתה שומע לאו והא דבנדר לא ס"ל מכלל דבנדרים נמי אית בהו ממונא דהיינו חפצא דמתסר עלי' משא"כ שבועות דהוא איסור גרידא דחל על דבר שאין בו ממש ועוד דשבוע' אסר נפשיה מן חפצא ולכך הוי אסורא דלית ביה ממונא כ"כ בפירוש לנדרים דף י"א ודף ט"ז יע"ש וכיוצא בזה כ' הרא"ש בפ"ק דנדרים בשם ר"ת וכ"ה בתוס' דנדרים עוד כ' הרא"ש כיון דנדרים הולכין אחר לשון בני אדם דין ממונא אית להו:
ז
שבועות העדות שמשביע, אותן איש אחד התובע לחבירו ממון שיבואו ויעידו אי חשיב אסורא דאית ביה ממונא לר"מ הואיל ועל ידיהם מיפסד ממון התובע או לא חשיב ממונא משום דעדים הנשבעים אינהו גופייהו לא מפסדי ממון הנה בזה מחלוקת רש"י ור"ח ס"פ שבועת העדות ותולה בגי' הגמרא שם אי גרסינן איפוך ולדעת רש"י חשיב אסורא דאית ביה ממונא ולדעת ר"ת לא חשיב אסורא דאית ביה ממונא לר"מ אך לרבנן דר"מ י"ל דטעמייהו דחשבי ליה אסורא דאית ביה ממונא או טעמייהו משום דבעי' שם המיוחד כמ"ש התוספת שם או כמ"ש הרמב"ן הובא בחדושי הרשב"א דטעמייהו דרבנן משום דכתיב ושמעה קול אלה בעי' דנשמעת אלה ממש ולא מכלל לאו יע"ש:
ח
שמואל דאיתקין בגיטא דש"מ אם מתי אם לא מתי נראה דלא ס"ל מכלל לאו נשמע הן אך הר"ן בפ"ק דנדרים כ' דחש לרווחא דמלתא גזירה משום ב"ד טועין אך כ"ז לשיטתיה דפסק כדעת האלפס והרמב"ן דפסקו דלא כר"מ אבל לדעת הרא"ש וסייעתו שפסקו כר"מ בודאי לא צרכינן לדחוק דשמואל ס"ל דלא כר"מ ובודאי לכך אתקין כן משום דעיקר הלכתא כר"מ וע' בערך תנאי כפול וכ"כ התוס' בהדיא דשמואל ס"ל כר"מ:
ט
רבא דמשמע בגיטין ע"ה דס"ל דבעי' תנאי כפול ה"ה דס"ל דל"א מכלל הן נשמע לאו: