אור ברסלב
מלא הרועים חלק א לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד

לאו הניתק לעשה

א

ר' עקיבא ס"ל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין עליו אי אתרו ביה למלקות מכות די"ג וזה לאקומת' דרב' אבל לאקומת' דרבינא ס"ל לוקין כמ"ש התוס' שם בד"ה ברשעה:

ב

ר' ישמעאל ס"ל לאו שנית' לאזהרת מיתת ב"ד לוקין עליו שם דוקא באתרו ביה למלקות אבל אתרו ביה למיתה לכ"ע אין לוקין עליו שם אקומת' דרבא וכן לכל האקומתות ע"כ צ"ל דר"י ס"ל לוקין:

ג

ר"מ ס"ל לאו שניתן לאזהר' מיתת ב"ד לוקין עליו לאקומת' דרב אשי סנהדרין ח' ב' ט' א' ייע"ש ברש"י ובתוס' ד"ה דאתרו וקשה לי אמאי לא קאמר שם דר"מ וחכמים פליגי בהכי דכ"ע ס"ל דמכות בכ"ג רק דר"מ ס"ל לאו שניתן לאזהרת מב"ד אין לוקין ולית כאן מכות ולכך סגי בג' ורבנן ס"ל לוקין וצ"ע כעת. ומיהת שמעינן:

ד

דרב אשי ס"ל לאו שניתן לאזהרת מב"ד לוקין מדמוקי דכ"ע ר"מ וחכמים ס"ל לוקין ייע"ש ודוק:

ה

רבינא לפום אקומת' דיליה במכות די"ג ב' ודי"ד א' דר"י ור"ע תרווייהו ס"ל לאו שניתן לאזהרת מב"ד לוקין וטעמא דר"ע משום ב' רשעיות ואי לא אתרו ביה למיתה לוקה כמ"ש בדף י"ג ב' בד"ה בתשעה לכאורה מוכח דס"ל להלכה כן דלאו שניתן לאזהרת מב"ד לוקין מדמוקי פלוגתייהו דכ"ע ס"ל לוקין אך י"ל דלישנא דר"ע קשיתי' דאמר שם שאם עשה תשובה ב"ד מוחלין ומשמע דמטעם ב' רשעיות אתי עלה ולא מטעם לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד:

ו

לאו שניתן לאזהרת כרת לכ"ע לקי דלכרת א"צ אזהרה מכות דף י"ג ב' ואזהרה דכתיב בכרת למלקות אתי ללקות עליו ונר' יצחק דסבירא ליה מלקות בחייבי כריתות ליכא הקשו בתוס' שם באמת למה לי אזהרה ותי' דנכתבו לעונש יתירא:

ז

ולאו שניתן לאזהרת קרבן ל"צ אזהרה שם בגמ' ומשמע דאי הוי צריך אזהרה לקרבן לא הוי לקי וכ' התוס' דוקא אי לא הוי ידעינן כלל קרבן ולא לאו אבל אי ידעינן קרבן בלא לאו רק דלא אצטריך לחלוק קרבן כמו במפטם וסך דחלוקין כ"א בקרבן הואיל וקאמר לאו בכ"א בפ"ע ואצטריך לאו לחלוק קרבן ואעפ"כ לוקין:

ח

לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין אפי' במקום שאין בו מיתה כגון דלא אתרו ביה למיתה אלא למלקות אעפ"כ אין לוקין לבד מלאו דלא תענה אף שניתן לאזהרת מיתת ב"ד כגון לעדים שהעידו בנפש והוזמו מ"מ כיון דגלי ביה קרא מלקות מוהצדיקו את הצדיק כו' והיה אם בן הכות הרשע וכיון דכתיב ביה מלקות להדי' י"ל דלמלקות נמי אתי היכא דאין בו מיתה תוספות בשבת קנ"ד א' ע"ש שהאריכו מאוד:

ט

עוד כ' שם דהיכא דלאו מיוחד על מיתה לבד אזי אין לוקין אפי' היכא דליכא מיתה כגון שלא התרו בו אבל היכא דהלאו כולל אף דברים שאין בו מיתה דאז הלאו למלקות נמי בדברים שאין בהם מיתה אזי אף על דבר שיש בו מיתה היכא דלית ביה מיתה כגון בלא אתרו ביה אזי לוקה כיון שלאו זה למלקות נמי אתי וע"ש באורך:

י

עמ"ש באות הקדום מבואר דוקא היכא דלאו מיוחד למיתה הו"ל לשל"מ ב"ד אבל אי קאי אמלקות ג"כ אזי לוקין עליו והך דשבת קנ"ד א' דאמר על מחמר דהוי לשל"מ ב"ד אף דקאי על מחמר שאין בו מיתה י"ל מדכתיב מלאכה משמע אכל סתם מלאכות דשבת שיש בהן מיתה ובזה מיושב מה דקא' שם ע"ב אפי' למ"ד לוקין עליו כו' אתה למה לי כו' וק' למ"ד אין לוקין על לאו שניתן לאזהרת מב"ד אתה ל"ל ולפמ"ש אתי שפיר דקמ"ל דלא נימא דקאי ג"כ אמחמר שאין בו מיתה וא"כ היה לוקה היכא שאין בו מיתה קמ"ל אתה דלא קאי הלאו רק על דבר שאתה עושה לבדך וכ"כ התוס' שם ע"א בסוף הדבור דאתה מורה דלא קאי על מחמר מיהו הדברים תמוהים בעיני דהא עיקר איסור מחמר נפקא לן מדכתיב לא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך כמ"ש שם בדף קנ"ג ב' והלא מחמר ורחמנא אמר לא תעשה כל מלאכה וא"כ כיון דעיקר איסור מחמר מהכא נפקא נא' אתה להורות דלא קאי אמחמר דא"כ איסור מחמר מנ"ל ועוד הא כתיב בהמתך משמע דקאי ג"כ אמחמר מלאכה שנעשה על ידך ועל יד בהמתך והוא מחמר ואיך נאמר דאתה מפיק מחמר דהא בהמתך דבתרא מרבה מחמר וכתיב ובהמתך וא"ו מוסיף על ענין ראשון על אתה ע"כ אתה לאו ממעט מחמר וצ"ע:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה