אור ברסלב
מלא הרועים חלק א כלל בענין אין עשה דוחה ל"ת ועשה

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

כלל בענין אין עשה דוחה ל"ת ועשה

עשה דוחה ל"ת

א

דעת הריב"א הביאו בתוספות חולין דף קמ"א א' דאף דאין עשה דוחה ל"ת ועשה אעפ"כ דחה הלאו ואי עבר עליו אינו לוקה דעשה דוחה הלאו ולא נשאר כ"א עשה אלו דבריו ובזה ישבתי קושית התוס' ביצה א' ב' דהתם מבואר דרבא ס"ל דיו"ט עשה ול"ת הוא ובשבת ובפסחים מייתי רבא מקרא דאין עשה דשריפת קדשים דוחה ל"ת דמלאכת יו"ט ורב אשי קאמר שם דא"צ קרא דאין עשה דוחה ל"ת ועשה משמע דרבא ס"ל דיו"ט לא הוי עשה ול"ת מדצריך קרא להכי עכ"ל ולפמ"ש בשם הריב"א דרבא מצריך קרא כי היכא דלילקי אלאו דלא תעשה כל מלאכה דאי מטעם דאין עשה דוחה ל"ת ועשה עכ"פ העשה דוחה הלאו ואין כאן מלקות משא"כ כשגילתה לנו התורה דלא דחיא אף הלאו לא דחי דאין לומר דהתורה גילתה לנו זה דאין עשה דוחה ל"ת ועשה דלא צריך קרא להכי דמהיכי תיתי דלידחי אלא ע"כ דהתורה אתי לאוריי דאף הצרו לא מדחי ובזה יתיישב הא דאמרינן ביבמות ה' ב' טעמא דאמר רחמנא את שבתותי תשמורו הא לאו הכי דחי וקשה דא"כ נילף מהכא דעשה דוחה ל"ת ועשה מזה הדיוק טעמא דכ' רחמנא את שבתותי תשמורו הא לא"ה דחי אע"ג דשבת עשה ול"ת הוא וכן מה דמקשה התם אלא דקי"ל עשה דוחה ל"ת לגמור מהכא דלא לידחי קשה היאך לגמור מהכא דשאני הכא דהוא עשה ול"ת וע' בתוס' שם שמקשים זה ותירוצם דחוק ולפמ"ש י"ל בפשיטות דמזה לא מצי למילף דבעלמא עשה דוחה ל"ת ועשה דדלמא את שבתותי תשמורו אתי לאוריי דאפי' הלאו לא דחי דבעלמא אין עשה דוחה ל"ת ועשה מ"מ הלאו נדחה לכך גלתה לנו התורה את שבתותי כו וע"כ מקשה למה דמוקי בלאו דמחמר נילף מהכא דאפי' לאו בעלמא דלא דחי דאין לומר דשאני הכא דהוא עשה ול"ת ז"א דע"כ קרא אתי לאוריי דאפי' הלאו לא דחי דאין לומר משום עשה ול"ת ולמה לי קרא פשיטא דאין עשה דוחה ל"ת ועשה ולא ס"ל להך סוגיא הא דאמר בפ"ב דמציעא דף ל"ב א' דסד"א דהוקשה כבודם ונ"ל דהש"ס שם לא קאמר האי סברא רק לענין השבת אבידה דהוא ממונא ולא דחינן אסורא משום ממונא אבל באסורא לא שייך זה דהאסור הוא כבוד המקום גופיה ומה לי בזה שהוקש כבודם לכבוד המקום הלא אפי' בעשה דהוא כבוד המקום ממש לא דחי עשה ול"ת מכ"ש זה דאדרבא איכא סברא דאתה ואביך חייבים בכבודי וכמ"ש התוס' ביבמות ה' ב' ד"ה כולכם ובזה יתיישב מה שהקשיתי שם בגליון דמאי מקשה האי עשה והאי ל"ת ועשה דלמא קרא אתי לאוריי דאפי' הלאו גרידא לא דחי ולפמ"ש א"ש דהקושיא על התנא דאמר יכול ישמע לו וכן מבואר ברש"י שם דמפרש על השבת אבידה ובזה יתיישב קושית התוספות יבמות ה' ב' ד"ה טעמא דמקשה היכא דייק דלמא אצטריך את שבתותי דסד"א הואיל והוקש כבודם לכבוד המקום כדאיתא בבבא מציעא ל"ב א' ולפמ"ש לק"מ דלא אמרינן בב"מ כן רק לענין ממונא וכדמקשה שם בדוכתא אחריתי וכי דחינן אסורא מקמי ממונא אבל באסורא ודאי דאין סברא דאסור הוא כבוד המקום גופא אתה ואביך חייבין בכבודו וכן יתיישב ע"פ שיטת ריב"א דיבמות ו' ב' טעמא דכ' לא תבערו הא לאו הכי דחי וקשה ולטעמיך בלא לא תבערו הוי ידעינן דאין עשה דוחה ל"ת ועשה ועוד קשה על התוס' שם שהקשו דנילף מהכא בעלמא דלא דחי ומאי קושיא שאני הכא דאיכא עשה ול"ת ומ"ש התוס' לעיל שם ו' א' ד"ה יגמור דשריפ' בת כהן משום כפרה דוחה עשה דשבת הם דברים תמוהים ולפמ"ש א"ש דבאמת כונת הש"ס דלא תבערו אתי לאוריי דאפילו לאו לא דחי והשתא מקשו שפיר התוס' ונילף מהכא בעלמא דלא דחי וא"ל דהא עשה ול"ת ז"א דא"כ למה לי קרא ע"כ דקרא אתי לאוריי דאפי' לאו גרידא דידה לא דחי ונילף מינה בעלמא ובזה יתישב מה שמקשין התוס' בסנהדרין ל"ו א' ד"ה ומה יו"ט ז"ל וא"ת ומנ"ל דלא דחיא רציחה יו"ט דהא אפי' שבת דחי אי לאו דכתיב בכל מושבותיכם ולפמ"ש לק"מ דגם בלא מושבותיכם לא הוי דחי דאין עשה דוחה ל"ת ועשה רק דה"א דעכ"פ הלאו מדחי ולא לקי עליה לכך קמ"ל דאפי' הלאו לא נדחה אבל ביו"ט נהי דלא כתיב מושבותיכם מ"מ אין עשה דוחה ל"ת ועשה ועכ"פ אף אם תאמר דהלאו נדחה דלא כתיב מושבותיכם מ"מ העשה אינו דוחה נמצא שפיר קאמר דאין רציחה דוחה אותה ונראה דהתוס' מקשי' שם על רבא דמדויל ידי' משלם דאיהו לא ס"ל דיו"ט עשה ול"ת הוא וכמ"ש באות הקדום דהתוס' ס"ל הכין דרבא לא ס"ל דיו"ט עשה ול"ת הוא וא"כ שפיר הקשו מנ"ל לרבא דיו"ט אינו נדחית מפני רציחה דהתם מרא דשמעתיה הוא רבא אבל לפמש"ל אות א' דאף רבא ס"ל דיו"ט עשה ול"ת וישבתי קושית התוספות דביצה ח' ב' גם קושיתם דהכא לא קשה מידי ודוק:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה