מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס
טומאת משקין לטמא אחרים ולטומאת עצמן
א
ר"מ ס"ל טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא פסחים י"ד וזהו לרבי יוסי אליבא דר"ע אבל לר"מ אליבא דר"ע ס"ל לר"ע דמשקין אין מטמאין אחרים דאורייתא עיין תוס' פסחים ט"ו ב' ד"ה ר"י לטעמיה בסוף הדבור שם ודוק:
ב
ר"מ ס"ל טומאת משקין לטמא עצמן דאורייתא וספיקו להחמיר ולטמא אחרים דרבנן ספק להקל שם דט"ו וט"ז ע"א ייע"ש:
ג
ר' יהודה ס"ל טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא ואפי' כלים דדריש יטמא דמטמא אחרים ואפי' כלים בפסחים דט"ז שם ורב יהודה אמר שמואל שסבר דהדר ביה ר' יהודה וס"ל דמשקין אין מטמאין כלים רק מדרבנן ורבינא ס"ל דלא הדר ביה ובגמ' מסיק דהדר ביה פסחים י"ז ע"ב ייע"ש ומבעיא שם בגמ' אי לגמרי הדר ביה דאפי' אוכלין אינו מטמא ונשאר בבעיא עיי"ש:
ד
רבי יוסי ור"ש ס"ל דטומאת משקין לטמא אוכלין מדאורייתא דדרשו יטמא יטמא אבל לא כלים אך התוס' כ' דר"י משום ר"ע אמר זה. אבל:
ה
ר' יוסי ס"ל שם לקמן דף י"ח טומאת משקין לטמא אחרים דרבנן ייע"ש וכן הוא בהדיא שם דף י"ח ע"ב ר"י בשיטת ר"ע אמרה וליה לא ס"ל וע' ברש"י די"ט דיש מפרשים דלא ס"ל טומא' עושה כיוצא בו כר"ע אבל משקין מטמאין אחרים ס"ל כר"ע אך רש"י דחה זה:
ו
נ"ל לשיטת התוס' בפסחים די"ד א' ד"ה אבל תרומה שכ' דהא דבתרומה וקדשים טומאה עושה כיוצא בהן היינו משום דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל וא"כ ה"ה משקין אף דאין מטמאין אחרים מדאורייתא אבל בקדשים מטמאין משום דכיון דיש להם טומאת עצמן אקרי כאן והבשר אשר יגע בכל טמא וק"ו הוא מה בטומא' עושה כיוצא בו דאיכא מיעוט מפורש טמא הוא ואינו עושה כיוצא בו טמא ואעפ"כ בקדשים עושה כיוצא בו מקר' דוהבשר אשר יגע בכל טמא מכ"ש גבי משקין דליכא מיעוט להדיא דאין משקין מטמאין אחרים רק דליכא רבוייא לרבינהו א"כ בקדשים נתרבו מוהבשר אשר יגע בכל טמא וכדאתקיף ר"ה בר חיננא בפסחים ט"ז א' ייע"ש ועיין בפ"י שם ובצל"ח ע"ד שם והנה רש"י פירש בפסחים ט"ו ע"ב דר' ירמיה אית ליה טומאה עושה כיוצא בו בקדשים וע' מזה לקמן בערך טומאה עושה כיוצא בה אות ה':
ז
רב ס"ל דאף טומאת עצמן אין למשקין מה"ת פסחים ט"ז ואפשר דאליבא דר' יוסי בן יועזר קאמר וליה לא ס"ל:
ח
שמואל ס"ל טומאת עצמן יש להן מה"ת רק לטמא אחרים אינו אלא מדרבנן וי"ל ג"כ דאליבא דר"י בן יועזר קאמר אבל איהו ס"ל דאפילו אחרים מטמא מדאורייתא:
ט
ר' אלעזר (בן שמוע והוא תנא שמוזכר שם בברייתא) אליבא דרב צ"ל דס"ל דמשקין אפי' טומאת עצמן אין להם מה"ת ואליב' דשמואל י"ל דטומאת עצמן יש להן רק לטמא אחרים א"מ מה"ת כך מתבאר שם בסוגיא דף ט"ז:
י
למ"ד דמשקין אף טומאת עצמן אין להם מה"ת אזי אף מים תלושים ומכונסים בכלי מכשיר הזרעים ולמ"ד דיש להם טומאת עצמן מה"ת אזי תלושים אין מכשירין רק מחוברי' כך מתבאר לך ממ"ש שם בדט"ז ותלושין מי מכשירין כו' תרגומא על דם וע' לקמן שם דף כ' ע"א בתוס' ד"ה לא דיין ע"ש:
אך דעת רש"י שם דף כ' ע"א ד"ה ועדיין משקה טופח מבואר דתלושין מכשירין לכ"ע וע"ש בתוס' ד"ה ובשעת שחיטה וע' בפ"י שם שהאריך להוכיח כדעת רש"י דתלושין מכשירין אף למ"ד טומאת משקין דאורייתא וכן נראה דעת הרמב"ם כמ"ש בפ"י והנה בדברי הר"מ ז"ל יש להעיר כמה קושיות: