אור ברסלב
מלא הרועים חלק א טומאה עושה כיוצא בה

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

טומאה עושה כיוצא בה

טובת הנאה אי ממון

א

טומאה אינו עושה כיוצא בה להיות אוכל מטמא אוכל ומשקה משקה דכתיב טמא הוא ודרשינן הוא טמא ואין עושה כיוצא בו טמא פסחים י"ד א':

ב

אביי ס"ל דוקא בחולין אין עושה כיוצא בה אבל בתרומה וקדשים עושה כיוצא בה שם ורב אדא בר אהבה משמיה דרבא ס"ל תרומה וחולין אין עושה כיוצא בה אבל קדשים עושה כיוצא בה שם:

ג

רבינא משמיה דרבא ס"ל מקרא מלא דבר הכתוב ל"ש חולין ל"ש תרומה ל"ש קדשים אין עושה כיוצא בהן שם:

ד

הא דאמרינן דאין עושה כיוצא בהן דוקא מדאורייתא אבל מדרבנן עושה כיוצא בהן הכי מסקינין שם ולדעת רש"י ע"כ דליכא למ"ד דאף מדרבנן אין עושה כיוצא בהן דהא קרא כתיב בנבואת חגי אל הלחם ואל הנזיד ולר"ת דס"ל או אל הלחם אין ראיה מנבואת חגי וי"ל דאף מדרבנן אין טומאה עושה כיוצא בה ויש לראות לדעת הט"ז דהיכא דמפורש בתורה להיתר אין חכמים יכולים להחמיר הכא כיון דמקרא מלא דבר הכתוב ומפורש בתורה היא למיעוט איך החמירו חכמים) ובאמת לדעת ר"ת הוי ס"ל למקשן שם דאין טומאה עושה כיוצא בו אפי' מדרבנן כמ"ש התוס' בד"ה דאי אמשקין ייע"ש (והנה באמת יש לתמוה לדעת רש"י דע"כ גם למקשן הוי ס"ל שם מדרבנן טומאה עושה כיוצא בו כמ"ש רש"י שם להדיא דנבואת חגי מדרבנן א"כ מדקאמר דאיכא משקין בהדי בשר משמע דמשקין מטמאין פחות מרביעית דאורייתא דאי דרבנן בלא"ה טמא דמדרבנן עושה כיוצא בו ויש לתמוה דרש"י כ' שם בפסחים דף י"ז ב' ד"ה אבל לית בהו רביעית דמשקין אין מטמאין אחרים פחות מרביעית ייע"ש וצריך לדחות דלרש"י צ"ל הא דמשני דאיכא משקין בהדי בשר דאיכא משקין רביעית ודוחק ועיי"ש היטב בסוגיא די"ד א' ובתוס' שם ד"ה דאיכא משקין ותבין:

ה

ר' ירמיה לדעת רש"י ס"ל דטומאה עושה כיוצא בה בקדשים כ"כ רש"י להדיא בפסחים דט"ו ב' ומיהו לדעת התוס' שכ' שם בכמה דוכתי דהך עדות דר"ח סגה"כ קודם י"ח דבר נשנית א"כ ס"ל דאין טומאה עושה כיוצא בה רק מדרבנן ואשמועי' דשלישי דרבנן נעש' שני דרבנן וא"ל דבלא"ה הוי שני דרבנן ע"י משקין שנעשו תחלה דעדיין לא נגזור גזירה די"ח דבר דמשקין נעשו תחלה והנה לדעת התוס' יש ראיה דר' ירמיה לא ס"ל טומאה עושה כיוצא בה דר"ת כ' שם בדף י"ד א' ד"ה אבל הטעם דבקדשים עושה כיוצא בו משום דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל וכבר כתבנו מזה בע' טומאת משקין לטמא אחרים דלפ"ז כ"ש דמשקין מטמאין קודש מהך קרא דהבשר אשר יגע כיון דטומאת עצמן אית להו מדאוריית' בשר קודש הנוגע בהן נטמא מקרא דבשר אשר יגע בכל טמא וק"ו הוא מה לענין עושה כיוצא בה דמיעט רחמנא להדיא דאין טומאה עושה כיוצא בה אפ"ה מרבינין קודש שנטמא מכיוצא בה מקרא דאשר יגע בכל טמא כ"ש משקין דאין מפורש מיעוט שאין מטמאין אחרים כ"ש דבקודש מטמא מקרא דבשר אשר יגע בכל טמא והנה ר' ירמיה ס"ל דר"מ לטעמיה דס"ל משקין לטמא אחרים מדרבנן לכך אין בבשר קודש שנטמא ממשקין טומאה דאורייתא א"כ ע"כ ס"ל דלא מרבינין ליה מקרא דאשר יגע בכל טמא א"כ כ"ש דלא מרבינין טומאה כיוצא בה מקרא דאשר יגע בכל טמא דהתם כתיב מיעוט בפירוש דאין טומאה עושה כיוצא בה ומקרא מלא דבר הכתוב כו' וא"כ מוכח דלשיטת התוס' ס"ל לר' ירמיה אין טומאה עושה כיוצא בה אך על רש"י לא קשה דרש"י לשיטתיה דס"ל דהך דבקדשים עושה כיוצא בה לאו מבשר אשר יגע מרבינין רק מנבואת חגי דמבואר בה אל הלחם ואל הנזיד א"כ שפיר י"ל דר' ירמיה ס"ל עושה כיוצא בה מנבואת חגי ודוק:

ו

נקטינין מינה דלרש"י ס"ל לר' ירמיה טומאה עושה כיוצא בה ולדעת התוס' ס"ל אין עושה כיוצא בה ע' אות ח':

ז

ר"ה בר חיננא דמקשה שם דט"ז א' על מ"ד טומאת משקין לטמא אחרים לאו מדאורייתא אקרי כאן והבשר אשר יגע בכל טמא לכאורה מוכח דגם טומאה עושה כיוצא בו ס"ל בקדשים מה"ט אקרי כאן והבשר אשר יגע בכל טמא וי"ל דבטומאה עושה כיוצא בה דמיעט רחמנא להדיא דאין עושה כיוצא בה לא מרבינן מוהבשר משא"כ משקין לטמא אחרים לא מיעט רחמנא מקשה שפיר וכ"כ בצל"ח שם:

ח

ר' יוחנן דמוקי מתניתין באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דרבנן ע"כ דס"ל ג"כ טומאה עושה כיוצא בה לדעת רש"י ואפרש לך הענין דהנה רש"י פי' וולד הטומאה דרבנן כגון כלי שנטמא במשקין שנטמאו בשרץ וכ' שם התוס' בדף ט"ו א' ד"ה וולד הטומאה דלפירושו צ"ל דאינה הוא המדה דר' יוסי היינו דלא מדמינן אסור לטומאה ייע"ש היטב והנה ר' יוחנן קאמר שם בדף ט"ו ע"ב מחלוקת בשש אבל בשבע ד"ה שורפין וקאמר דמוקמו מתניתין בוולד הטומאה דרבנן וע"כ א"ל לר"י דוולד הטומאה דרבנן הוא כלי שנטמאו במשקין כמ"ש רש"י לעיל דא"כ צ"ל דר' יוסי דאמר אינה הוא המדה הוא דלא מדמין אסור לטומאה כמ"ש התוס' וא"כ אפי' בשבע אין שורפין וע"כ דלרבי יוחנן גם ר' יוסי מדמה אסור לטומאה והא דאינה הוא המדה כר' ירמיה דמיירי בבשר שנטמא במשקין ואזדא ר"מ לטעמיה וכן נראה בסוגיא דעיקר מלתא דר' ירמיה הוא לתרוצי דברי ר' יוחנן וכ"כ מהרש"א א"כ כמ"ש רש"י דר' ירמיה ס"ל טומאה עושה כיוצא בה ה"ה לר' יוחנן ולהתוס' ע"כ ס"ל לר' יוחנן דאין עושה כיוצא בה כמש"ל אות ה' ו' לר' ירמיה ייע"ש שהארכתי מיהו י"ל דר' יוחנן מוקי טעמא דר"מ בהכי וליה לא ס"ל וכן י"ל בר' ירמיה לעיל:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה