אור ברסלב

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

התראת ספק

איסור הנאה היכא דכתיב לא יאכל ל"ת ל"ת

א

עיין בערך ב"נ שהוכחתי שם דשמאי הזקן סבירא ליה התראת ספק שמיה התראה ייע"ש:

ב

ר' יוחנן ס"ל התראת ספק שמה התראה פסחים ס"ג ובשבועות ובתמורה:

ג

ר"ל ס"ל התראת ספק לא שמה התראה והיינו כשיש ספק למותרה ודלא כדמשמע מפירש"י פסחים ס"ג ב' דאף כשיש ספק למתרה הוי התראת ספק דמ"ל אם יש ספק למתרה או ודאי כיון דלמותרה הוא ודאי ועיין בתוס' שם ד"ה התראה שישבו דרש"י ס"ל ג"כ דוקא כשיש ספק למותרה ולא למתרה ייע"ש ועוד נבאר בזה בס"ד.

ד

רבי יהודה פליגי ביה תנאי אי ס"ל שמיה התראה דמהך דהכה את זה וחזר והכה את זה משמע דס"ל לא שמי' התראה ומהך דנותר משמע דס"ל שמיה התראה ואמרינן תנאי נינהו אליבא דר' יהודה עיין חולין פ"ב ב' פ"ג א' ייע"ש:

ה

רבי יעקב משמע דס"ל ג"כ שמיה התראה מדאצטריך לפטורי בנתר משום לאו שאין בו מעשה ולא משום ה"ס עיין חולין פ"ג א' ואית דגרסי שם רבי עקיבא ועיין בערך לאו הניתק לעשה אות ח' שהוכחנו דגרסינן רבי יעקב:

ו

מ"ד בטלו ולא בטלו ס"ל התראת ספק שמיה התראה כך מתבאר בסוגיא דמכות דף ט"ו ב' ועיין בערך ל"ת הניתק לעשה מאן דס"ל בטלו ותלמוד לכאן:

ז

היכא דאם יעמוד כך כמו שהוא עכשיו יתחייב מלקות בודאי רק שיכול לעשות איזה מעשה שיפטור ממלקות כגון נזיר ששותה יין דודאי יתחייב מלקות רק שיכול לשאול על נזירתו אין זה התראת ספק כיון שמחוסר מעשה דשאלה והיינו דוקא היכא שכבר עבר אאיסור ועשה בדבר שנתחייב מלקות עליו כגון הכא שכבר שתה דהאיסור הוא ודאי והתקון דהוא השאלה הוא ספק ומחוסר מעשה אבל היכא שעדיין לא עשה האיסור רק שעשיית האיסור הוא בשב ואל תעשה כגון שבועה שאוכל דאם יושב ולא אוכל הוא עובר ולוקה אעפ"כ חשוב התראת ספק וא"ל דהספק הוא מחוסר מעשה ואם יושב ולא יעשה כמו עכשיו אזי הוא עובר אזי הוא ודאי כמו בנזיר ששותה דלעיל דל"ד דהתם כבר עשה האיסור בפועל רק שתיקן האיסור והוא השאלה הוא מחוסר מעשה אזי אמרינן לא אתי תקון האיסור דמחוסר מעשה לדחות האיסור שכבר נעשה אבל הכא עדיין לא נעשה המעשה של האיסור אף שלמנוע האיסור מחוסר מעשה חשוב התראת ספק כיון דמ"מ לא נעשה עדיין האיסור ומי יודע אם יהא נעשה כך מבואר למעיין בדברי התוס' מכות דף ט"ו ד"ה במאי קמיפלגי ובד"ה ועבר היום ייע"ש היטב כי קצרו בלשונם ותוכן כוונתם כמו שביארתי:

איברא דמדבריהם בגיטין דל"ג א' ד"ה ואפקעינהו שהקשו דאיך מחייבין מיתה לא"א שזינתה דילמא ישלח לה גט ויבטל שלא בפני השליח ומאי קושיא הא עכשיו היא עוברת אאיסור מיתה ותיקון המיתה הוא מחוסר מעשה אלמא דלא נחת לחלק בהא ושם תי' דהיכא דאיכא רובא או חזקה נגד המעשה חשיב התראת ודאי כגון בהך שמא ישלח לה גט איכא רובא דרוב אנשים אין מגרשין נשותיהן ובהך דנזיר איכא חזקת נזירות דעכשיו ול"ח שמא ישאל על נזירתו דמוקמינן ליה בחזקת נזירות דהשתא ולכך הוי התראת ודאי:

ח

נ"ל דהך אי התראת ספק שמה התראת תליא בהך אי בעינן שיקבל על עצמו ההתראה ויתיר עצמו למיתה או למלקות דפליגי בזה רבי יוסי בר יהודה ורבנן דרבי יוסי בר יהודה ס"ל אין צריך דס"ל דלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד ולפ"ז לדידי' התראת ספק שמה התראה דעיקר ההתראה אינו רק שיודיעהו שדבר זה אסור ועונשו כך וכך ומה לי בזה שהוא ספק ולחכמים דפליגי בזה וס"ל דצריך שיקבל ההתראה ולהתיר עצמו למיתה אזי י"ל דהיכא דהוא ספק אינו מתיר עצמו למיתה שספק הוא בידו אם יעבור. ולפ"ז יצא לנו מזה:

ט

דר"י בר יהודה ס"ל התראת ספק שמיה התראה עיין באות הקדום:

י

ר"מ לפי מ"ש לעיל באות ח' דזה תלוי בפלוגתא דר"י בר יהוד' ורבנן וזהו ברור דלר' יוסי בר יהודה התראת ספק שמה התראה ולרבנן לא שמה התראה ובסנהדרין ח' ב' מוקים לר"מ כרבנן דרבי יוסי בר יהודה. לפ"ז ס"ל התראת ספק לא שמה התראה אך באמת אין ראיה דעיקר הראיה שרבי יוסי בר יהודה ס"ל שמה התראה אבל על רבנן דר"י בר יהודה י"ל דס"ל ג"כ שמה התראה ואף בספק חשיב מתיר את עצמו למיתה אך חכמים דר"מ דהתם דס"ל כרבי יוסי בר יהודה מוכח דס"ל שמה התראה וחכמים דר"מ היינו רבי יהודה ועמש"ל אות ד':

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה