אור ברסלב
מלא הרועים חלק א איסור הנאה היכא דכתיב לא יאכל ל"ת ל"ת

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

איסור הנאה היכא דכתיב לא יאכל ל"ת ל"ת

הנאה אי לוקין עליו

א

ר' אבוהו ס"ל כ"מ שנאמר ל"י ל"ת ל"ת א' איסור אכילה וא' א"ה במשמע פסחים כ"א:

ב

חזקיה פליג וסבירא ליה דדוקא היכא דכתיב לא יאכל משמע איסור הנאה שם:

ר"ש דאסר גיד הנשה בהנאה לא ס"ל כחזקיה כ"כ התוספות פסחים כ"ב ד"ה ור"ש אך תי' עוד דאפשר דר"ש ס"ל כחזקיה והא דאסר בהנאה בלא תאכלו דג"ה דאין בגידין בנ"ט ודאי קאי על הנאה ייע"ש:

ג

ר"מ ס"ל ג"כ כר"א כך כ' התוס' שם מדאצטריך למישרי נבילה ייע"ש אך רש"י כתב שם בדף כ"ב ע"ב ד"ה למאי הלכתא איתקש דם למים אבל מנבילה ל"ק כו' דאי כר"מ ס"ל לחזקיה אצטריך קרא להקדים נתינה דגר למכירה דעכו"ם. ולפ"ז לרש"י:

ד

ר"מ מצי סבר כחזקיה אך התוס' כתב לשיטתם דכ' שם בדף כ"א ע"ב בסופו בד"ה בשלמא דאי לאו קרא הוי ידעי' מסבר להקדים נתינה דגר פי' לכך שפיר מוכח דר"מ לא מצי סבר כחזקיה דא"כ קרא למה לי ולהקדים נדע מסברא ודוק היטב:

ה

ר"י בן לוי ס"ל דאף לא יאכל לא משמע איסור הנאה ומפיק ליה איסור הנאה לחמץ בפסח ושור הנסקל מבאש תשרף דכתיב בחטאות החיצוניות אשר הובא דמן בפנים דאם אינו ענין לגופו תנהו ענין לכל אסורין שבתורה דאסורין בהנאה פסחים כ"ג ב' ולפמ"ש הלח"מ בשם התוס' דדבר הלמד באא"ע אין לוקין עליו אזי אין לוקין על איסור הנאה כשיטת הרמב"ם ויתבאר בס"ד וע' בפ"י פסחים שם בדף כ"ד בגמרא דפירש דריב"ל ס"ל דהך קרא מגלה אלא יאכל דמשמע איסור הנאה ודוק:

ו

ר' יונתן ג"כ ס"ל דאף לא יאכל לא משמע איסור הנאה ומפיק ליה מואם יותר כו' באם אינו ענין ייע"ש בפסחים דף כ"ד:

ז

ע' בערך תקרובת עכו"ם שכתבנו שער המלך בה' אישות פרק ה' דהך דתקרובת עכו"ם אי אסורה בהנאה מדאוריי' תליא בהך דחזקיה ור' אבוהו דלר"א תקרובת עכו"ם אסור בהנאה מדאורי' מדכתב ל"ת כל תועבה או מהך קרא דוקרא לך ואכלת מזבחו כמ"ש הרמב"ן בהשגות על ספר המצות מצוה קצ"ב ייע"ש ומתוך זה העלה:

ח

דר' יוחנן דמשמע בע"ז דנ"ב דס"ל תקרובת עכו"ם אסור בהנא' כמ"ש שם בשער המלך ע"כ דס"ל כר' אבוהו ולכך אסור בהנאה תע"ז ייע"ש ועיין בערך תע"ז אות ג' שהוכחנו דר' יוחנן לא ס"ל כר' אבוהו:

ט

ריה"ג ס"ל ל"ת א"ה משמע מדאצטריך קרא להתיר חלב בהנאה כך מסקנת הש"ס בפסחים כ"ג וקשה לי מנ"ל דס"ל כר"א דאי משום דצריך קרא להתיר בהנאה דלמא אי לאו קרא הוי ילפינן מערלה מה ערלה שאין ענוש כרת ואסור בהנאה (עי' בסמוך) וי"ל דהוי פרכינן מה לערלה שכן לא הותר מכללו אך קשה דהתם משמע דריה"ג לא חשיב ליה פירכא דבבהמה קאמרי' דבבהמה מיהת לא אישתרי ואם כן ה"ה הכא הוי ילפינן חלב בהמה מק"ו דערלה לכך אצטריך קרא להתיר וי"ל דבאמת חלב בהמה גם כן הותר מכללו אצל שליל הנמצא בבהמה דחלבו מותר והא דאמר בש"ס לריה"ג [דע"כ ס"ל מותר בהנאה כמ"ש הרשב"א מהך דחולין ק"ב] בבהמה מיהת לא אשתרי דהתם בעי למילף גיד שמותר בהנאה מחלב וקאמר ר"ש דמה לחלב שכן הותר מכללו וקאמר שפיר דריה"ג ס"ל דבבהמה לא אשתרי ואי משום דאשתרי בשליל ז"א פירכא דבשליל גם גיד אשתרי דגידו של שליל ג"כ מותר ודוק. ומכאן ראיה לסתור מ"ש ראב"י בשם רב האי גאון וראב"ן דחלבו מותר וגידו אסור דעל כף הירך סתמא כתיב אף של שליל דלפ"ז יקשה מ"ש בבהמה לא אשתרי דהרי היתר בשליל ואפשר דהם פסקו באמת דגיד אסור דלא ס"ל הק"ו הזה מה חלב מותר דמה לחלב שכן הותר מכללו אצל גיד ובזה י"ל ליישב דעת הרמב"ם שתמהו עליו חכמי לונ"ל שפסק בפ"ח מהמ"א דגיד מותר בהנאה והרי עיקר ההיתר מבואר בש"ס דפסחים משום דכשהותרה נבילה חלבה וגידה הותרה וזה למ"ד יש בגידין בנ"ט והרי הר"מ פסק דאין בגידין בנ"ט מנ"ל היתר בגיד וי"ל דיליף ק"ו מחלב מה חלב שענוש כרת מותר בהנאה (או מטעם דריה"ג דמפיק ליה מיעשה לכל מלאכה או מטעם דהיה בכלל היתר נבלה) ק"ו גיד וא"ל מה לחלב שכן הותר מכלל בבהמה קאמרינן דלא הותרה וא"ל אף בבהמה הותר חלב שליל דהר"מ לשיטתיה דס"ל חלבו של שליל אסור כמ"ש בפ"ז מהמ"א ודוק:

איברא דיש לי להקשות לפמ"ש הרב המגיד בפ"ח מה' מ"א דלכך אין לוקין על הנאה להר"מ דכל דבר שראוי לאכילה אין דרך הנאתו אלא באכילה ולא בהנאה ולפ"ז ליכא לאגמורי היתר הנאה בגיד מחלב דכתיב ביה יעשה לכל מלאכה דשאני חלב דהנאה הוא לגבי' שלא כדרך אכילה דראוי לאכילה ולכך התיר' התורה ההנאה משא"כ בגיד דאינו ראוי לאכילה דאין בגידין בנ"ט להר"מ א"כ הנאה הוי גבי' דרך אכילה וליתסר ועל ריה"ג לא קשיא דיליף היתר הנאה בגיד מחלב דריה"ג ס"ל יש בגיד בנ"ט וחשוב ראוי לאכילה קצת וע' בערך גיד בנ"ט אות י"ב:

עוד נשוב לענינינו מ"ש דמנ"ל להש"ס דריה"ג ס"ל כר"א מדצריך להיתר הנאה בחלב דלמא אי לאו קרא הוי ילפינן בק"ו מערלה דאין ענוש כרת ומיתה ק"ו חלב דענוש כרת ולכאורה י"ל בזה דריה"ג לשיטתיה לא מצי יליף בק"ו דריה"ג ס"ל בפסחים כ"ה דחמץ בפסח מותר בהנאה ואיכא למימר חמץ בפסח יוכיח שענוש כרת ומותר בהנאה אך י"ל מה לחמץ בפסח שכן היתה לו שעת הכושר וא"ל נבילה תוכיח דלא היתה לו שעת הכושר משעה שנקרא נבילה כמ"ש התוספות חולין דף כ"ב דמה לנבילה שאין ענוש כרת ובזה י"ל על ר"ש שכתבו התוס' דס"ל כר"א דלחזקי' מנ"ל איסור הנאה בגיד וי"ל דיליף בק"ו מחמץ בפסח דאין איסורו איסור עולם דלאחר הפסח ר"ש לשיטתיה דס"ל מותר ואעפ"כ אסור בהנאה ק"ו לגיד דאיסורו איסור עולם וא"ל מה לחמץ שכן כרת ערלה תוכיח שאין בה כרת ואסור בהנאה אך לפמ"ש בחולין דף קט"ז דחדא מתרתי אף דלא הדר דינא פרכי' פירכא כל דהוא איכא למיפרך ג"כ מה לערלה וחמץ שכן גידולי קרקע כדמקשה התם לענין בב"ח ייע"ש אך לכאורה הוי מצי למיפרך מה לערלה שכו לא היה לו שעת הכושר תאמר בגיד שהי' לו שעת הכושר דאינו נוהג בשליל וי"ל בב"ח יוכיחו שכן היתה לו שעת הכושר ואסור בהנאה א"כ הוי חדא מתלת ולא הדר דינא דאז לא פרכינן כל דהוא כמבואר בחולין שם וגם בל"ז לא שייך השתא פירכא שכן גידולי קרקע דבב"ח אינו גידולי קרקע אך למאן קאמרינן לר"ש ר"ש אית לית בחולין קט"ז דבב"ח מותר בהנאה ואין כאן יוכיח:

י

ר' יאשיה ס"ל לא תאכל אסור הנאה משמע במכילתא פ' בא והובא בילקוט לא יאכל לרבות האוכל או אינו אלא לרבות איסור הנאה ת"ל לא תאכל עליו אלמא דס"ל לא תאכל איסור הנאה משמע וכן כתב המ"א שם בזית רענן:

יא

ר' יצחק ס"ל דלא תאכל לא משמע רק איסור אכילה ולא יאכל איסור הנאה במכילתא שם הא מה ת"ל לא יאכל לא בא הכתוב אלא לאסרו בהנאה וקשה דהא כתיב לא תאכל עליו חמץ כמ"ש ר' יאשי' שם וע"כ בלא תאכל לא משמע אסור הנא' (ולכאורה רציתי לומר דיש לגרוס רבי יונתן דהוא בר פלוגתא דר' יאשי' בכל דוכתא וט"ס הוא דהיה כתוב ר"י וסבור שהוא רבי יצחק אך לפמ"ש לעיל אות ו' ר' יונתן ס"ל דאפילו לא יאכל לא משמע איסור הנאה וי"ל דהכא לאו ממשמעותא דלא יאכל נפקא ליה אלא רק מיתורא דקרא באא"ע לאכילה תנוהו ענין להנאה) אך י"ל דלא יאכל ג"כ לא משמע הנאה רק מיתורא דקרא.

יב

אביי דאמר בפסחים כ"ד לעולם מקרא קמא משמע לכאורה דס"ל דאף לא יאכל לא משמע איסור הנאה וי"ל לדלשנויי' אליבא דריב"ל קאתי ייע"ש ודוק:

יג

ר"פ דמפיק התם איסור הנאה מוהבשר אשר יגע בכל טמא מוכח לכאורה דס"ל דאף לא יאכל לא משמע איסור הנאה:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה