אור ברסלב
מלא הרועים חלק א העדאת עדים

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

העדאת עדים

אות ה להפסד מיעוט אי חששו

א

ר"ח ס"ל העדאת עדים מחייב שבועה מק"ו דפיו וע"א ב"מ דף ד':

ב

אבוה דר' אפוטריקי ס"ל העדאת עדים פטור מכי הוא זה ור"ח ס"ל דכי הוא זה ממעט הודאה ממין הטענה ורבי אפוטריקי ס"ל כר"ג דהודאה שלא ממין הטענה חייב וע"כ כי הוא זה למעט העדאת עדים דפטור:

ג

ר"ג לפמ"ש באות הקדום מוכח דס"ל העדאת עדים פטור דכי הוא זה למאי אתי ונלע"ד דאינו מוכרח די"ל דס"ל כר"ח וכי הוא זה מוקי לה בגוונא אחרינא כמו שאבאר דהנה הריטב"א בחידושיו הקשה על האי דר"ח היאך מחייב ליה שבועה הא קי"ל שעבודא דאורייתא והי"ל שעבוד קרקעות ותי' דלפי מה דתקנו רבנן דמע"פ אינו גובה מלקוחות א"כ לא הוי שע"ק ור"ח בתר תקנת רבנן קאמר אבל מדאורייתא איה"נ דהוי שעבוד קרקעות וא"כ לא קשה מהך דכי הוא זה דבאמת הוא למעט העדאת עדים רק מטעם שע"ק וזהו קודם תקנ"ח דמע"פ אינו גובה מלקוחות אבל לבתר התקנה חייב שבועה כר"ח ואף לדעת הר"ן והנ"י דמוקי להך דר"ח כשהעדים אין מעידין שלא פרעו עדיין ולכך לא הוי שע"ק דלקוחות יכולין לומר שפרעו אבל כשהעדים מעידין שלא פרעו פטור מטעם שע"ק א"כ י"ל דכי הוא זה ממעט העדאת עדים כשמעידים שלא פרעו ופטר ליה מטעם שע"ק וכ"ת מאי קמ"ל הא מקרא אחרינא ידענו דאין נשבעין על שע"ק י"ל דקי"ל שעבודא דאורייתא אך יש לסתור זה לפמ"ש התוספות והר"ן למ"ד ש"ד מודה במקצת היכא חייב הא הו"ל הודאת שע"ק ותי' בשאין לו קרקע ולפ"ז ליכא למימר דקרא דכי הוא זה אתי לאורויי על הודאת פיו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו על העדאת עדים בשמעידים שעדיין חייב לו ומטעם שע"ק דממ"נ אי בדאית ליה קרקע אף העדאת עדים חייב אך עדיין יש לקיים זה עפמ"ש הרמב"ן הביאו הרא"ש ס"פ שבועת הפקדון דבמודה במקצת ל"ש כלל שעבוד קרקעות כיון דאין יכול לגבות מן הלקוחות לאו שע"ק מקרי ופליג על התוס' וכ' עליהם דהוא בורכא ולפ"ז שפיר יש לאוקמי קרא בדאית ליה קרקע וקאמר על הודאת פיו אתה מחייבו דלאו שע"ק הוא דאינו יכול לגבות מלקוחות כרמב"ן משא"כ העדאת עדים דמדאורייתא מע"פ גובה מלקוחות היכא דאיכא עדים ולכך פטור מטעם שע"ק וכ"ז היכא דמעידין שעדיין חייב לו אבל כשאין מעידין שעדיין חייב לו חייב שבועה וכדר"ח והא דמשני בש"ס דר"ח מוקי כי הוא זה להודאה ממין הטענה ולא קאמר דמוקי לה כשהעדים מעידין שעדיין חייב לו היינו לרווחא דמלתא דאף אם נאמר דר"ח מיירי כשמעידין שעדיין חייב לו כדמשמע פשטא דלישנא דר"ח אף עפ"כ י"ל דמוקי כי הוא זה לממין הטענה אבל ר"ג דס"ל שלא ממין הטענה חייב י"ל דס"ל כר"ח ומוקי כי הוא זה לפטור להעדאת עדים דמעידין שעדיין חייב מטעם שע"ק כדכתיבנא:

עי"ל עפמ"ש הסמ"ע בסימן פ"ד ס"ק י"ד דהך דר"ח דמוקי כשהעדים מעידין שעדיין חייב אבל כשאין מעידין אלא שלוה ונתחייב מתוך טענתו שאומר לא לויתי וכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי בכה"ג לא מחייב שבועה ועיין בש"ך שם שחולק ויש ראיה קצת לדעת הסמ"ע דלדעת הש"ך דר"ח מיירי דאף בכה"ג דמחייב מתוך טענתו היאך מייתי ראיה ממשנתנו דשנים אוחזין דהתם מתחייב רק מחמת דאנן סהדי משא"כ דמתחייב מתוך טענתו דאמר לא לויתי ע"כ דר"ח מיירי ג"כ בכה"ג דמתחייב מתוך העדים שאומרים לא פרע עדיין וכסמ"ע א"כ י"ל דכי הוא זה מיירי לפטור העדאת עדים בכה"ג שאומרים לוה וא"י אם פרע דבכה"ג פטור אפילו לר"ח:

עי"ל עפמ"ש שם סעיף ד' בהג"ה דוקא כשהעדים מעידים ע"פ ובלא קנין אבל אם כתבו שטר או קנין אין עדים מחייבים שבועה דשטר הוי כהילך וי"ח ייע"ש ולפ"ז י"ל דקרא ממעט העדאת עדים בשטר או קנין וקמ"ל דזהו חשוב הילך דלא כי"ח והא דלא משני כן בש"ס לר"י משום דר"ח לשיטתיה דס"ל הילך חייב משא"כ לר"ג י"ל דס"ל הילך פטור וקרא מיירי בכה"ג:

עי"ל עפמ"ש בש"ע שם סעיף ד' בשתבעו חפצים שוה מנה בפקדון הוחזק כפרן ואינו נשבע וי"ל דקרא כי הוא זה בפקדון כתיב ואפילו למ"ד עירוב פרשיות מודה דאפקדון נמי קאי כמ"ש התוס' בב"ק ק"ז ולכך אמר דבפקדון העדאת עדים אינו מחייב שבועה דהוחזק כפרן והא דלא משני כן לר"ח משום דלר"ח אף בפקדון נשבע כמ"ש באות שאח"ז אך דזה הוא דוחק דכי הוא זה משמע דבהעדאת עדים ליכא חיוב שבועה כלל והכא חיוב שבועה איכא רק דא"י לישבע הואיל והוחזק כפרן והתובע נשבע ונוטל:

הגה"ה מבן המחבר

ד

(האי דר"ח דוקא במלוה אבל בפקדון הוחזק כפרן ואינו נשבע כמבואר בש"ע שם וקשיא לי דהיאך קאמר בש"ס ותנא תונא ב' אוחזין והא הכא כיון דתפיס אנן סהדי דלא מבעיא דסייעתא ליכא אפילו תיובתא איכא דהא הכא דמי לפקדון שהיא בעין וליכא אשתמוטי וכיון דאיכא סהדי דחצי של חבירו הוחזק כפרן במה דאמר כ"ש והיאך נשבע ונ"ל דבאמת יש לעיין על האי דינא דבפקדון ליכא אשתמוטי כיון שראו אותה עתה בידו מחצית התביע' והוא כופר בכל דהא יש לומר דבאמת אין דעתו לגזלו רק בשביל שהמפקיד תובע שוה ק' והוא לא הפקיד אצלו אלא שוה נ' סובר דאם אודה לו שוה נ' אהוי מודה במקצת ואתחייב שבועה והוא אינו רוצה לישבע אפילו שבועת אמת להכי כופר בכל ואף דאסור לעשות כן כמבואר בש"ס והביאו הש"ך ר"ס ע"ה מ"מ מאן דעביד הכי לאו פסול לשבועה הוא כיון דאינו חשוד אממונא ונ"ל דע"כ חשוד אממונא ודעתו לגוזלו דאי משום שלא יתחייב שבועה הא כיון דהעדים ראו אותה בידו בשעה שנתבע הו"ל להחזירו תיכף הו"ל הילך והילך פטור משבועה ע"כ דדעתו היה לגוזלו ולפ"ז לדידן דס"ל הילך פטור אבל ר"ח לשיטתיה דס"ל הילך חייב א"כ אף בפקדון לא הוחזק כפרן די"ל דאינו רוצה לגזול רק שכופר כדי שלא יתחייב שבועה ושפיר קאמר ותנא הונא ממתניתין ודוק ע"כ הגה"ה מבנו):

ה

בנותן מעות בידו להשביחן וכפר בכל והעדים מעידים על חצי הוחזק כפרן כמו בפקדון ובזאת מדה יתירה נודעת לו דבפקדון לא הוחזק כפרן אלא דראו עתה בידו דלא שייך אשתמוטי ובמעות להשביחן אפילו לא ראו הוחזק כפרן דלא הופקד בידו חפץ שאומר לא ידעתי היכן הוא ואי משום שהוציאן הו"ל למימר שהוציחן. כ"ז מדברי הרא"ש בתשובה הובא בח"מ סימן כ' ס"ה ועי' סימן ע"ה סעיף ד' שהאריכו בזה ולדידי קשיא לפמ"ש באות הקדום אף בלהשביחו נבעי' ראו בידו דאל"כ י"ל דלהכי כפר בכל שלא יהיה מודה במקצת ויצטרך לישבע בשלמא ראו בידו הו"ל למיטען הילך אבל לא ראו סבר אם יטעון האמת ויודה בנ' יצטרך לישבע לכך כפר הכל וצ"ל דהו"ל לטעון שהוציאן לטובתו דבפקדון לא בעי שיהיה בידו לפני ב"ד רק אף אם הם בביתו דכל היכא דאיתא ברשות מריה איתא וה"ה היכא שהוציאן כל היכא דאיתא ברשות מרייהו איתא כגון הוציאן וקנה בעדן סחורה אחרת הסחורה הלזו הוא ברשות מרא קמא כיון שנתן לו להוציאן וברשותו עשה. אך עדיין יש לעיין בזה אם הלוה המעות לאחר הרי אינו בעין ועוד יש לפקפק בזה בפנים שונים ונראה דס"ל להרא"ש כדעת העיטור שהביאו הטור ר"ס פ"ז והסכים עמו דאף אם נותן לו משכון או שטר עכשיו בשעת הודאה חשוב הילך עיין בסמ"ע בסימן פ"ז במה שכתב עלה ע"ש. ולפ"ז א"ל בשביל שלא יצטרך להיות מודה במקצת ויתחייב שבועה יוכל הוא להתפיסו משכון או ליתן שטר מעכשיו ולא לכפור לו הכל ולהעיז בדבר שחבירו מכיר בה וע"כ דלגזול הוא מתכוון. אך יש לעיין לפמ"ש בש"ע סימן פ"ז דאם נראה לדיין שבשביל הערמה טוען הילך להפטר משבועה אזי מחייבין ליה שבועה א"כ י"ל דירא הוא להתפיסו משכון או ליתן לו שטר כדי שלא יהא ניכר ערמתו לב"ד לכך כופר ולעולם דאינו חשוד לגזול וצ"ע:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה