מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס
אות ה להפסד מיעוט אי חששו
א
ר"מ סבר להפסד מועט לא חששו ב"מ דל"ח ב' מיהו זה לר' יוחנן דס"ל ביותר בכדי חסרונן מודה ר"מ אבל לרנב"י י"ל דר"מ חייש בעלמא אף להפסד מועט והכא טעמא משום שמא עשאן ואפילו בהפסד מרובה כגון יותר מכדי חסרונן אסור ודוק וע' בסמוך:
ב
ר' יהודה משמע דחייש להפסד מועט דרבנן דר"מ דב"מ היינו ר' יהודה וס"ל שם דחיישינן אף להפסד מועט:
ג
ר' יוסי ס"ל גם להפסד מועט לא חששו (זהו רק לר"נ ולר"ל משום בר קפרא אבל לר"י אין ראיה דמוקי מדבריהם ר"ח סגן הכהנים עי' בסמוך) דקאמר בפסחים דט"ו ב' על ר"מ אינה הוא המדה דשאני התם דאיכא הפסד חולין ואף דגם הכא איכא הפסד עצים להפסד מועט לא חששו וקשה דר"מ דיליף מרבי יהושע ע"כ דס"ל דגם הכא איכא הפסד עצים ולהפסד מועט גם כן חיישינן והא איפכא שמעינן ליה לר"מ דלא חייש להפסד מועט כמ"ש באות א' ואפשר דטעמא דר"מ גבי תרומה דאס"ד דאיכא איסורא לטמאות תרומה לא שרינן איסורא מפני הפסד ממון אלא דע"כ ליכא איסורא כלל עוד נ"ל דהתם הך שינוייא אליבא דר"נ דאוקי הך מדבריהם דברי ר"א ורבי יהושע אבל ר"י אוקי שם מדבריהם מדברי ר"ח סגן הכהנים וי"ל דר"נ ור' יוחנן לשיטתייהו ע"פ שיטת רש"י בס"פ כל הגט דף ל"א ב' דסתם ר"נ הוא רנב"י וכבר כתבנו באות א' דלרנב"י יש לומר דבעלמא חייש ר"מ אף להפסד מועט ושאני התם דאפילו בהפסד מרובה לא שרי למוכרן משום שמא עשאן תרומה על מקום אחר ולפ"ז ר"נ לשיטתיה שפיר קאמר דר"מ מר' יהושע יליף ואין לומר שאני התם דאיכא הפסד חולין י"ל דהכא הוא גם כן הפסד עצים ור"מ חייש אף להפסד מועט לרנב"י דהוא סתם ר"נ אבל ר"י לשיטתיה דס"ל ביותר מכדי חסרונן ר"מ מודה רק שאני הכא דאיכא הפסד מועט לא חייש ר"מ להפסד מועט וא"כ לא מצי למימר דר"מ מר' יהושע יליף דשאני הכא דאיכא הפסד חולין אבל הפסד עצים הוא הפסד מועט ור"מ ל"ח להפסד מועט לכך הוצרך לומר דר"מ מר"ח סגן הכהנים יליף. ולפ"ז לר' יוחנן:
ד
ר' יהושע ס"ל להפסד מועט לא חשו דבפסחים ד"כ ע"ב מייתי ברייתא דבחביות שמן של תרומה וחולין מודה ר' יהושע דאל יטמאנה ביד משום דלהפסד מועט לא חששו ע"ש:
ה
רשב"ג י"ל דלדעת ר' יוחנן ס"ל להפסד מועט חששו אבל לדעת רנב"י אין ראיה מהך דב"מ ל"ח דאמר ר"י מחלוקת בכדי חסרונן אבל ביותר מכדי חסרונן ד"ה מוכרן בב"ד וצ"ל דטעמא דרבנן דבכדי חסרונן הוי הפסד מועט ול"ח אף לפמ"ש התוספות שם ד"ה מחלוקת והנ"י שם שנחסר בב' חדשים כפי שראוי לחסור בשנה מ"מ הוי הפסד מועט ובפרט די"ל כמ"ש הנ"י שלא יחסר עוד יותר ורשב"ג חייש אף להפסד מועט ור"נ דפסק כרבנן לשיטתיה דס"ל בפסחים דף ט"ו ב' דפלוגתא דר"מ ור"י הוא בזה אי חיישינן להפסד מועט ור"מ ור"י הלכה כר' יוסי דס"ל דלא חיישינן להפסד מועט ולכך הלכה כחכמים דרשב"ג דלא חיישי להפסד מועט אבל ר"י לשיטתיה בפסחים שם דס"ל מדבריהם מדברי ר"ח סגן הכהנים וא"כ ר"מ ור' יוסי לא פליגי כלל בהפסד מועט וכמ"ש באות הקדום באורך ולכך פוסק כרשב"ג נמצא לפ"ז ר"נ ור"י פליגי בהא דר"י חייש להפסד מועט ור"נ לא חייש מיהו לפמ"ש רש"י ס"פ כל הגט דסתם ר"נ הוא רנב"י ואם כן י"ל דרנב"י לשיטתיה דס"ל טעמייהו דרבנן משום שמא עשאן כו' ולכך אפי' ביותר מכדי חסרונן דאיכא הפסד מרובה ס"ל דהלכה כחכמים ואין ראיה על ר"נ אי ס"ל להפסד מועט לא חששו אבל לשיטת התוספות דסתם ר"נ אינו רנב"י וא"כ מסתמא ר"נ ס"ל כרבי יוחנן דאיפלוגי בכדי חסרונן ופליגי בהא אי חיישינן להפסד מועט ומדפסק כחכמים ש"מ דל"ח להפסד מועט אך ראיה גמורה אינו די"ל דר"נ ס"ל כרנב"י דהטעם משום שמא עשאן נקטינן מהא דלר"י ס"ל לרשב"ג להפסד מועט חששו ובזה י"ל הא דנייד רבי יוחנן בפסחים שם מטעמא דר"ל ור"נ דאמרי מדבריהם מדברי ר"י דפשט המשנה משמע כן מדקאמר ומודה ר' יהושע אך לפי מ"ש א"ש דר"י לשיטתיה דס"ל הלכה כרשב"ג במשנתנו וס"ל דפליגי בכדי חסרונן וא"כ רשב"ג חייש להפסד מועט ואם נאמר מדבריהם מדברי ר"י א"כ ר"מ ור"י פליגי בהא אי חוששין להפסד מועט וקשיא הלכתא דקי"ל הלכה כרשב"ג במשנתנו כדכייל ר"י וקי"ל ר"מ ור"י הלכה כר"י כדכייל ג"כ ר"י בעירובין וע"כ צ"ל מדברי ר"ח סגן הכהנים מיהו כ"ז אינו מוכרח די"ל דלעולם רשב"ג לא חייש להפסד מועט רק דס"ל כדי חסרונם הוי הפסד מרובה כיון שנחסר בב' חדשים כפי שראוי לחסור בשנה כפי' התוספות ונ"י אבל לפירש"י דפירש בכדי חסרונן כפשוטו ודאי מוכרחין אנו לומר דרשב"ג חייש להפסד מועט ודוק בכל זה.
ו
רב נחמן סבר פלפלתי באות הקדום דלכאורה נראה מדפסק כחכמים וס"ל דל"ח להפסד מועט אך דחיתי שם דאין ראיה דלמא ס"ל כרנב"י ובפרט לשיטת רש"י דסתם ר"נ הוא רנב"י וקצת ראיה לזה דהתם בב"מ אי' רבא אמר ר"נ הלכה כחכמים ואס"ד דהוא מטעם דלהפסד מועט לא חששו הא רבא בפסחים דף כ' ע"ב קאמר והאיכא הפסד עצים משמע דחייש להפסד מועט אך י"ל דקבלה לבתר מאביי דס"ל דל"ח להפסד מועט א"נ הכא משום ר"נ קאמר הלכה כחכמים וליה לא ס"ל מיהו מהך דר"נ בפסחים דף ט"ו ב' דס"ל דר"מ ור' יוסי בהא פליגי דר"י ס"ל להפסד עצים דהוא הפסד מועט לא חששו ור"מ ור"י הלכה כר' יוסי מבואר דלר"נ לא חיישינן להפסד מועט מיהו ג"ז אינו ראיה חותכת דס"ל דר"כ לית ליה לההוא כללא דר"י דעירובין דר"מ ור"י הלכה כר' יוסי וסבירא ליה כרב דלית ליה להנך כללי כדאי' בעירובין דף מ"ז:
ז
ר' יוחנן עי' לעיל אות ה' באורך דלפי מה דפסק כרשב"ג משמע דחייש אף להפסד מועט מיהו זה לפירוש רש"י דפי' בכדי חסרונן כפשוטו אבל לפי' התוספ' ונמ"י דפירש שנחסר בב' וג' חדשים כשיעור חסרונן לשנה אין ראיה די"ל דל"ח להפסד מועט רק זה הפסד מרובה:
ח
ר"ל יש קצת הוכחה דס"ל ג"כ להפסד מועט לא חששו דאמר ר"ל משום בר קפרא בפסחים ט"ו א' מדבריהם מדברי ר"מ ור"י וכמו ר"ל לעיל אות ו' וע"ש מה שפלפלתי בזה על ר"נ עי"ל דר"ל משום בר קפרא קאמר וליה לא ס"ל:
ט
בר קפרא כבר כתבתי באות הקדום דהך דס"ל משום בר קפרא משמע דס"ל להפסד מועט לא חששו ועיין באות ו' מה שפלפלתי בזה די"ל דלא ס"ל להך כללא דר"מ ור"י הלכה כרבי יוסי ודוק:
י
אביי ס"ל בפסחים כ' ע"ב דלהפסד מועט לא חששו וי"ל אליבא דר' יוסי ור' יהושע קאמר וליה לא ס"ל:
יא
רבא משמע שם דלא מפליג בין הפסד מועט למרובה וי"ל דלבתר דשמעה מאביי קבלה דע"כ צ"ל הכין דאל"כ קשיא דר' יוסי דמתניתין נמי איכא הפסד עצים:
יב
הרמב"ם משמע דפסק דלהפסד מועט לא חששו בפי"ב מה' תרומות הלכה ה' דמחלק בין יין לשמן דהוא הפסד מועט כדמחלק בפסחים דף כ' ע"ב והנה בזה יש ליישב דברי הרי"ף והרמב"ם בפ"ג מה' שאלה בפרק המפקיד דנ"ח שתמה הרא"ש עליהן למה פסקו כרב נחמן נגד רבותיו ר' יוחנן ושמואל דס"ל הלכה כרשב"ג ולפמ"ש א"ש דכ"כ באות ה' דלפירש"י בפי' מכדי חסרונם כפשוטו וכ"כ הרמב"ם בפי' המשנה וע' בת"ח שהחזיק עיקר כפירושם ולפי פירושם פלוגת' דרשב"ג ורבנן אי חוששין להפסד מועט דרשב"ג ס"ל דחוששין להפסד מועט ורבנן ס"ל ל"ח וא"כ כיון דאביי ס"ל בפסחים דל"ח להפסד מועט ורבא משמע שם דקיבלה מיניה ומאביי ורבא ואילך הלכה כבתראי לכך לא פסקו כרשב"ג אלא כרבנן דל"ח להפסד מועט וא"ש דברי הרי"ף והרמב"ם אך הרא"ש י"ל דמפרש כפי' התוס' דמפרשי בכדי חסרונן שנחסר בב' וג' חדשים כדרך שרגיל להתחסר בשנה וזהו אינו הפסד מועט א"כ י"ל דגם רשב"ג לא חייש להפסד מועט רק דהכא הוא הפסד מרובה ושפיר יש לפסוק הלכתא כרשב"ג ועוד י"ל כיון דהרא"ש פסק כרנב"י דהטעם שמא עשאן ולפ"ז אינו תלוי מחלקותן כלל בהפסד מועט וכמ"ש כ"ז לעיל אות ה' באורך:
יג
שמואל דס"ל בב"מ ל"ח ב' הלכה כרשב"ג משמע דס"ל להפסד מועט ג"כ חששו וע' לעיל אות ז' מה שפלפלתי בזה ובפרט לשמואל י"ל דס"ל כרנב"י עיין לעיל אות ה' ו' באורך ודוק: