מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס
דרוסה
א
רב ס"ל אין חוששין לספק דרוסה בחולין דף נ"ז ב' ובגמרא ר"ל דהדר ביה רב לגבי דשמואל וס"ל דחוששין ותלוי זה בשני הפירושים ברש"י שם ד"ה אתריה דשמואל ולחד פי' הדר ביה ולפי' רש"י שפי' בעצמו לא הדר ביה וס"ל דאין חוששין:
ב
שמואל חייש לספק דרוסה שם בחולין והיינו באיהו שותק ואינהו מקרקרין כמבואר בסוגיא שם ויו"ד סימן נ"ז וע"ש:
ג
עולא לא חייש לס' דרוסה בחולין מ"ג ב' ולעולא מ"ש מס' דרוסה קסבר עולא אין חוששין לס' דרוסה אך לשיטת הראב"ן שהביא הרא"ש שם י"ל דעולא ס"ל חוששין ושאני דרוסה דשכיח והגמ' לא חש להאריך וע"ש היטב. איבר' כל הפוסקים פסקו דלא כראב"ן עיין ביו"ד סימן ל"ב:
ד
רבה ס"ל דחוששין לס' דרוסה מהא דאמר בחולין מ"ג וושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפנים למאי נ"מ לס' דרוסה ש"מ דס"ל דחוששין ומיהו לשיטת רש"י דס"ל דאף לנקב אין בדיקה מבחוץ וע"ש בסוגיא וכ' דהוי מצי למימר נ"מ לס' נקובה א"כ י"ל דהך נ"מ לאו רבה קא' לה אלא סתמא דגמ' קא' לה למה דנקטינן דחוששין אבל רבה קא' אין בדיקה ונ"מ לס' נקובה גם לדעת תוס' חולין נ"ד דאף לודאי דרוסה מהני בדיקה י"ל דרבה ס"ל אין חוששין לס' דרוסה ונ"מ לודאי דרוס' אך לתי' הראשון של הרא"ש שם סי' ג' דלכך מהני בדיקה מבפנים ולא חיישינן שמא הארס מבחוץ וסופו לחלחל בפנים ותירץ דבס' דרוסה הקילו וצ"ל דהוי כס"ס ואם כן בודאי דרוסה לא מהני בדיקה אף מבפנים וע"כ רבה לא אמר דאין בדיקה ונ"מ לודאי דרוסה דהא ודאי דרוסה אף מבפנים אין בדיקה וי"ל דזהו הטעם דאין בדיקה מבפנים משום דאין בדיקה מבחוץ וחיישינן שמא סופו לחלחל והבן:
אך ממה דקאמר אלא מבפנים משמע מבפנים מהני בדיקה ובודאי דרוסה לא מהני בדיקה מבפנים לתי' הראשון של הרא"ש אבל לתי' השני של הרא"ש א"ש ודוק היטב:
ה
רב אשי ס"ל דחוששין לס' דרוסה כן משמע שם בגמ' דף נ"ג ע"ב דאמר שם בההוא בר אווזא דהוי ממסמס קועי' דמא דמכשיר מהא דאמרינן ס' כלבא ס' שונרא אלמא דבלא"ה חייש לספק דרוסה והוא פשוט למעיין בסוגיא שם:
ו
לשיטת רש"י דס"ל ודאי דרוסה אין לה בדיקה וכן פי' רב יצחק בר מאיר עיין תוספות חולין נ"ג ב' ד"ה דרוסה אם כן כל תנאי דמיירי שם בבדיקה מיירי בס' דרוסה וע"כ דחייש לספק דרוסה ואלו הן התנאים:
ז
ר"נ קא' שם בדרוסה עד שיאדים בשר כנגד בני מעיים ולשיטת רש"י המוזכר באות הקדום ע"כ דחייש לספק דרוסה וע' בחי' הרשב"א חולין דף מ"ח גבי ריאה הסמוכה לדופן כתב דטעמא דר"נ דס"ל כעולא דישב לה קוץ בוושט אין חוששין שמא הבריא וא"כ ס"ל אין חוששין לספק דרוסה וצ"ע:
ח
רב זביד שם בדרוסה משיאדים בשר בסימנים עד שיאדימו סימנים ולרש"י ע"כ דחייש לספק דרוסה:
ט
בני ר' חייא ושמואל משום חנינא בן אנטיגנוס ורב יוסף שם משמע דס"ל דחוששין לספק דרוסה לשיטת רש"י והא דקאמר שם גם כן לרב דמורי בה מכפא דמוחא ועד אטמ' ורב ס"ל אין חוששין כבר הקשו בתוס' שם ויש לתרץ דרש"י כתב זה לפי הגיר' המוזכר באות א' דרב הדר ביה לגבי דשמואל ודוק. אך התוספות כתב שם די"ל דרש"י גם כן מודה דאף בודאי דרוסה מהני בדיקה וא"כ אין ראיה ודוק. אך דעת הרז"ה והרא"ה דודאי דרוסה אין לה בדיקה:
י
בדרסה ואינו ידוע חי הוי על חלל הגוף או לא הוי ס' דרוסה כן דעת מהרש"א ומהר"ם בחולין נ"ג ב' ברש"י ד"ה דרוסה שאמרו ובתוס' שם. ובזה יש ליישב קושיות התוספות נ"ג א' ד"ה רוב אריות דורסין דרש"י ס"ל דורסין ממש והקשו דאם כן למה לא ניחוש לספק דרוסה כיון דאיכא רוב וע"ש. וי"ל דנהי דאיכא רוב דדריס מ"מ לא עדיף מודאי דרס ולא נודע כנגד חלל הגוף דמותר לרב ודוק:
יא
ודעת מהרש"ל שם בחולין נ"ג ב' דהיכא דודאי דרס ולא נודע אי בחלל או לא אזי חוששין אף לרב ע' בחכמת שלמה שם ולכאו' יש ראי' לדבריו ממ"ש שם בסוגיא בארי שנכנס ומצא צפורן בגבו של א' מהם דביבישה דעבידא דמשתמט' חייש רב וה"ה בתרי או בתלת ואמאי דהא בזה שנמצא צפורן אינו דרוסה כיון דלא שלף הצפורן ובהדי דשליף שדי זוהרי' וע"כ לומר כמ"ש שם התוס' לעיל דאין להתיר כשהנץ שוכב ע"ג העוף ולא הסיר רגליו די"ל דכבר דרס אותו כמה פעמים ואם כן הוי ג"כ כלא נודע אי הכה בחלל הגוף ואמרינן כיון דיש ראיה דדרס דרס ג"כ בחלל הגוף מקודם ה"ה הכא שוב ראיתי בדרישה סי' נ"ז שכתב בשם מהרש"ל שהטעם משום דאף כשנשאר צפורן בגבו מ"מ מיד כשנוטל הוא דורס ובדרישה בעצמו כ' סברא הנ"ל משום דחיישינן שמא כבר דרס בחלל הגוף ולפמש"כ תלוי בזה אם נאמר דלרב ל"ח בלא נודע מקום הדריסה אף שודאי דרס ה"ה הכא לא חיישינן ואף בנמצא צפורן יבישה ודוק בזה ועיין בט"ז סי' נ"ח שכתב ג"כ כדברי מהרש"ל ודוק בכ"ז: