מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס
דאקני קנה ומכר
א
שמואל קא מיבעיא ליה בב"ב דף קנ"ז דאקני קנה ומכר אי משתעבד ולמאן דס"ל אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ודאי משתעבד כי קא מיבעיא ליה למאן דס"ל אין א"מ דשלבל"ע מי אלמוהו רבנן כח השעבוד להיות משעבד אפילו דשלבל"ע או לא והנה בסוף הסוגיא כ' רשב"ם שם דשמואל דקאמר בע"ח גובה את השבח דהיינו דאיקני איכא למימר דאליבא דר"מ קאמר א"ל דלבתר דמיבעיא ליה פשטה דאיקני משתעבד למדנו מזה דלפירוש הא' של רשב"ם עדיין מספקא ליה לשמואל דאקני אי משתעבד ולפי' הב' פשטה לבתר דאקני משתעבד וע' בערך מכירת שטרות ובחי' לב"ב דף ע"ו ב' שהוכחנו דשמואל ס"ל דאקני:
ב
רב נחמן מבואר שם דס"ל דאקני משתעבד דקאמר שם הא מילתא איבעיא לן כו' אי לקמא משתעבד או לבתרא אלמא סוף סוף הוא פשיטא ליה דאקני משתעבד (וע' בתוס' שם ד"ה את"ל דכ' דהך בעי' מצי למיבעיא אף אי קנה ומכר לא משתעבד איכא למיבעיא היכא דלא מכר ולפ"ז אין ראיה לר"נ דס"ל משתעבד וגם לא לרבינא ורב אשי ור"א הנזכרים אחר כך דאיכא למימר דאינהו מיירי היכא דלא מכר אך מפשט הסוגיא משמע דאף במכר מיירי ודוק) ואף דר"נ ס"ל אין אדם מקנה דשלב"ל כמ"ש בערך דבר שלא בא לעולם אות י"א:
ג
רבה ס"ל ג"כ דאקני קנה דאמר שם יחלוקו ולר"ה בלאו הכי פשיטא דאקני קנה דהא ס"ל לר"ה אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ב"מ ס"ו:
ה
רבה בר אבוה ג"כ ס"ל דאקני קנה דאמר שם יחלוקו:
רבינא ורב אשי גם כן סבירא להו דאקני קנה שם מהדורא קמא דרב אשי אמר לן ראשון קנה כו' ע"ש:
ו
ר' אלעזר בן פדת ס"ל דאקני קני דאמרינן שם בב"ב קנ"ז ב' שלחו מתם ראשון קנה ואמרינן בפ"ק דסנהדרין שלחו מתם ר' אליעזר. רב משרשיא משמ' דרב' ס"ל דאקני קני דפשיט לה התם מבריית' דלשבח קרקעות ייע"ש ואע"ג דדחוי לה בש"ס מ"מ הוא לא קבל הדחייה דשינוייא דחוקה הוא למיקמינהו כר"מ:
ח
אי יכול לשעבד לדבר שלא בא לעולם כמו שיכול לשעבד דבר שלא בא לעולם הנה מסוגיא דגיטין י"ג ב' אמר ליה רב אשי לאמימר הקנה לנולדים דלא הוי בשעת מתן מעות כו' ואפי' לר"מ דאמ' א"מ דבר שלא בא לעולם ה"מ לדשב"ל אבל לדשלב"ל לא והנה הרב בפ"י שם הקשה דלמה שעבוד עדיף מקנין ויכול לשעבד לדשלב"ל. והנה על מבוכה זו עמד הרב מהרי"ט בתשובותיו ח' ח"מ סי' כ"ג שהביא שם שמורה א' (כנראה שהוא הרשד"ם שהביא שם מקודם) רצה לחלק בזה לענין שעבוד למי שאינו בעולם דאף דאין יכול להקנות לדשלב"ל יכול לשעבד לדשלב"ל והרב שם דחה דבריו והעלה דדוקא לשעבד דשלב"ל יכול לשעבד דכשיבא לעולם יתחייב ליתנו לו ושיעבודא חייל אגופא דידיה וגופו איתא בעולם אבל כשהזוכה אינו בעולם מאי מהני ליה שגופו של מזכה איתא בעולם הא ליתא לזוכה בעולם והביא ראיה מהך דפרק יש נוחלין דאמר ר"פ לאביי בין למ"ד ירתון תנן ובין למ"ד יסבון הא אין אלא מקנה לדבר שלא בא לעולם ולא קאמר דשעבוד שאני דיכול לשעבד לדשלב"ל ש"מ דאף יכול לשעבד דשלב"ל מ"מ לדשלב"ל א"י לשעבד עכ"ד שם בתשובה ובאמת היה לו להביא ראיה מהך דגיטין שהבאתי דמבואר דא"י לשעבד לדשלב"ל וע' בערך שעבודא דאורייתא אות ל"ה שהארכנו שם ובארנו דל"ק כלל מהך דגיטין ומהך דב"ב ובאמת אין חילוק בין דשלב"ל לדשלב"ל רק דזה תליא בפלוגתא אי שעבודא דאורייתא אי לא ומאן דס"ל שעבודא דאורייתא יכול להקנות דשלב"ל וכן לדשלב"ל והא דאמר ר"פ בב"ב ור"א בגיטין דא"י לשעבד לדבר שלב"ל משום דר"פ ס"ל של"ד ורב אשי קאי אמלתיה דרב ושמואל דס"ל של"ד במע"פ והתם במעמ"ש במע"פ והא דמבעיא ליה לשמואל אי דאקני קנה הוא לשיטת רש"י ותוס' רי"ד דבמלוה בשטר ס"ל לשמואל שעבודא דאו' והא דס"ל לר"נ דאקני קני כמש"ל אות ב' צ"ל דס"ל ש"ד כדעת האו"ת בח"מ סי' ל"ט והא דס"ל עבדי כמטלטלי משום דיכול להבריחן וכן ס"ל לרבינא ורב אשי דס"ל דאקני קנה כמש"ל וצריך לומר דס"ל ש"ד והא דס"ל בב"ב אין גובין חוב מעבדים צ"ל כנ"ל דהטעם משום דיכול להבריחן וכ"ז לשיטת רש"י ותוספות רי"ד דשמואל ס"ל במלוה בשטר שעבודא דאורייתא אבל לדעת הרשב"א והריטב"א דשמואל ס"ל אף במלוה בשטר של"ד ליכא למימר הכי דא"כ מ"ט ס"ל דאקני משתעבד וצ"ל דהוא דרבנן משום נעילת דלת או משום דגוף הקרקע איכא בעולם כמ"ש הרשב"ם בב"ב שם דף קנ"ז ייע"ש: