אור ברסלב
מלא הרועים חלק א ברכות התורה

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

ברכות התורה

בית כד' אמות דמי

א

ר' יהודה ור' יוחנן ס"ל דברכת התורה לפניה הוא מן התורה ור' יוחנן הוי בעי למילף דברכות התורה מק"ו מברהמ"ז ואיתותב כ"ז בפ"ג דברכות דף כ"א א' ונפקא לו מקרא דכתיב כי שם ה' אקרא הבו גודל כו':

ב

דעת השאגת אריה בתשובה סימן כ"ד דזה תלוי אי הרהור כדבור דמי או לא ומאן דס"ל הרהור כדבור דמי ס"ל דברכות התורה אינו מן התורה:

ג

ולפ"ז רבינא דס"ל הרהור כדבור דמי ס"ל דברכת התורה מדרב אך לקמן בע' הרהור אות ד' הסתרתי דבריו די"ל דרבינא ס"ל ג"כ ברכת התורה מדאורייתא:

ד

ר' אבוהו לכאורה ס"ל ברכת התורה מדרבנן דמפיק להך קרא דשם ה' אקרא דילפינן מיניה ברכת התורה ור"א ר"פ שלשה שאכלו יליף מניה ברכת הזימון משמע דלא מפיק ליה לברכות התורה אך י"ל דאסמכתא בעלמא הוא ועיקרא דקרא קאי על ברכת התורה ולא פליגי אר"י ור' יוחנן וכ"כ בשאגת אריה שם:

ה

הרב בשאגת אריה שם כתב דרבינא (אינו רבינא המוזכר באות ג' שזה היה קדמון שהוזכר קודם רב חסדא וזהו רבינא דהוא בתר רב אשי) דקאמר בנדרים דף פ"א מפני מה אין מצויין ת"ח לצאת מבניהם ת"ח לפי שלא ברכו בתורה תחילה דאר"י אמר רב מ"ד מי האיש החכם כו'. על מה אבדה הארץ כו' ולא הלכו בה אר"י אמר רב שאין מברכין בתורה תחילה ע"כ ודייק מדהוזכר אליהם עונש גדול כזה דש"מ ס"ל ברכת התורה מדאורייתא וע"ש שמביא סעד לדבריו מדברי התוס' ולפ"ז:

ו

רב יהודה אמר רב ס"ל ג"כ ברכות התורה הוא מדאוריית' מדקאמר עונש גדול כזה ע"ז:

ז

המהרהר בד"ת דעת כל הפוסקים דאין צריך לברך כמבואר בש"ע סימן מ"ז ולפמ"ש בע' הרהור דדעת הרמב"ם דהרהור כדבור דמי לכאורה היה צריך לבאר אך כבר כתבתי שם באות ד' מטעם אחר דאין מברך משום דאין מברכין על דברים שבלב:

ח

ספק בירך ברכת התורה או לא לדעת הפוסקים דהוי דאורייתא צריך לחזור ולברך אך רק ברכה אחת והוא אשר בחר בנו שהיא מעולה שבברכות שאגת אריה סימן כ"ה ופר"ח באו"ח כ' דיברך כל הג' ברכות ולי נראה דאף למאן דס"ל בה"ת דרבנן צריך לברך דבלא"ה יש דיעות אם יוצא עם ברכות התורה שבירך כל היום אף שהפסיק באמצע בעסקיו ודעת המכריעים דא"צ לברך משום דאין אדם מסיח דעתו מה"ת שמחויב להגות בו יומם ולילה לכך עד ברכה ראשונה במקומה עומדת שלא הסיח דעתו עדיין ממנה אב בנ"ד שעכשיו הוא עומד בספק אם בירך ברכ' התורה נהי דבירך ברכת התורה מ"מ כבר הסיח דעתו ממנה שהרי שכחה ואזדה לה מצוותה ואיך תועיל ללימוד שילמוד עכשיו על ספק ברכות התורה שמקודם ול"ד לספק קרא ק"ש דאם קרא פ"א ק"ש תו לית לן בה וכבר יצא י"ח משא"כ הכא דבעינן שתהא הברכה נמשכת עד כלות למודו בודאי כיון שכבר שכוחה הוא מאתו איך תועיל ללימוד שילמוד אח"כ כנלע"ד:

ט

חנניא בן אחי ר' יהושע ס"ל ברכות התורה הוא מדאו' מכילתא פ' בא פרשה ט"ז ונפקא ליה מכי שם ה' אקרא ומגדלו לד' אתי:

י

רבי ס"ל ברכות התורה מדרבנן דנפקא ליה ברכת התורה מק"ו בירושלמי ר"פ ג' שאכלו והך ק"ו פריכא כ"כ הפני משה בירושלמי ר"פ ג' שאכלו ליישב בזה דעת הרמב"ם דלא מנה ברכת התורה בין המצות ייע"ש וע' בפר"ח סימן מ"ז מה שכתב עליו ועכ"פ מודה הפר"ח דרבי ס"ל דהוא מדרבנן:

יא

רבי יהודה בן בתירא ס"ל ברכות התורה דאורייתא ברכות מ"ח:

יב

ר"מ ס"ל ג"כ דאורייתא שם וע"ש ברש"י שפי' דתורה מדה טובה הוא משמע דר"ג יליף מזה ברכת התורה וע"ש:

יג

רבי ישמעאל לחד תנא ס"ל ג"כ דהוא מדאורייתא ומפקא ליה מאשר נתן ולחד מ"ד יליף לה מק"ו ואיכא למימר דהוא דרבנן דק"ו פריכא הוא וע"ש בדמ"ח ועיין בפני משה רפ"ג שאכלו:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה