מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס
בית כד' אמות דמי
א
ר"ש בן אליעזר ס"ל בית כארבע אמות דמי אפי' מאה אמה ברכות כ"ה ב':
ב
רשב"ג פליג שם ייע"ש:
ג
רב פסק כר"ש בן אליעזר דבית כד' אמות דמי וכן אמר באלי א"ר יעקב ברה דבת שמואל שם ברכות כ"ה:
ד
רבא פליג וס"ל דאין הלכה כרשב"א שם:
ה
בס' אליהו רבא סימן א' מלמד זכות על מה שהמון עם הולכין בלא נט"י משום דכולא בית כד' אמות דמי אבל אין זה אליבא דהלכתא דאנן פסקינן כרבא דלא ס"ל בית כד' אמות דמי ובלא"ה תמי' נהי דהוא כד' אסור לילך ד"א:
ו
המרדכי כ' ג"כ דלענין אסור ד"ת בד' אמות של מת כתב דכל הבית כד' אמות דמי הביאו הש"ך ביו"ד סי' שמ"ד ס"ק י"א (באמת במרדכי אינו מבואר להדיא בית כד' אמות דמי רק דאוסר בכל החדר והב"י כ' טעמו דבית כד' אמות דמי) וג"ז תמי' דהא לא פסקינן כרשב"א דכל הבית כד' אמות דמי וכבר תמה עליו באליהו רבא ונ"ל דבאמת חזינין דרב ס"ל לגמרי כרשב"א וניהו דרבא פליג איכא למימר דלא פליג רק במידי דלא תליא בהפלגה ורחוק רק ברייתא כגון בהך דברכות דהיא מיירי בצואה ומי רגלים דבכה"ג אין סברא לחלק ולומר הואיל והוא בית אחד הוא חשוב כד' אמות כיון דאין ריח בא עליו אבל באמת דהתם טעמיה דד' אמות אסור בד"ת משום דהוי כמו בפני המת אבל חוץ לד"א הוי כמו רשות אחר והכא בבית אחד הסברא נותנת דאין מועיל ד' דאכתי הוא ברשות א' וחשוב בפניו אך חוץ לד' ומנ"ל להשוות פלוגתא רחוקה בין רב לרבא וי"ל דהכא מודה רבא לרב ודוק:
ובזה נראה לי מ"ש המרדכי דללישנא קמא אסור בכל החדר ותמה הב"י בטוי"ד סימן שמ"ד דלמה תלי בלישנא קמא והרב בספר אליהו רבא סימן א' כתב שהמרדכי גריס לה להיפך בגמ' דללישנא קמא אסור אפילו מילי דעלמא ולפעד"נ דגריס כמו שהוא בש"ס שלפנינו (ואף דבמרדכי שם הגי' מהופך נ"ל שלא במכוון כ"כ ועיין בד"מ שכתב ג"כ דהך לישנא קמא שכתב המרדכי היינו ל"ק דידן וע"ש מה שמפרש דבריו) דלל"ק אינו אסור כ"א בד"ת והטעם משום דמת תופס ד"א לאסור ד"ת אבל חוץ לד' אפלוג רשותא כמ"ש הב"י בעצמו ולכך בחדר אחד ל"ש לומר אפלוג רשותא דאנו רואין שהוא רשות אחד אבל לל"ב דאסור אפילו מילי דעלמא הוי הטעם משום דמתייאש מלהתעסק בצורכי המת אזי אין לחלק בין חדר א' לחוץ לחדר ואי שרי חוץ לחדר אפילו תוך החדר מותר כיון דאין הטעם משום חילוק רשות ונקוט כללא בידך דלפי דברינו היכא דהטעם משום חילוק רשות אזי כולי' בית כד' דמי דהיאך יאמר דחוץ לד' אפלוג רשות הרי אנו רואין דרשות אחד רק בשדה אמרינן חוץ לד' אפלוג רשות אבל היכא דהטעם משום דבר אחר אין טעם לומר דבית מאה אמה יחשב כד' כיון דלא פסקינין כרשב"א ועיין בחידושינו למס' ברכות ד' ג' ב' אות ל"ז שישבנו שם דברי המרדכי בפנים אחרת:
ז
בחדושינו לברכות דף ג' ב' אות ל"ז הארכנו לר' זריק' אמר ר' אמי אמר ריב"ל דס"ל אין אומרים בפני המת כו' דמשמע אפילו חוץ לד' אמות היינו מטעם דס"ל כוליה בית כד' אמות די שבנו שם דברי התוס' ייע"ש שהארכנו בדברים נכונים דלדעת התוס' מוכרח לומר:
ח
דר' זריקא אריב"ל דס"ל כוליה בית כד' אמות דמי ולדעת הרא"ש אין הכרח ייע"ש באריכות: